ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מלים אלה, שבשנים הראשונות של קום המדינה כמעט שהיינו מציעים למוחקן ובמקומן להכניס: לשעבר עבדי השתא בני חורין, חוזרות ומקבלות שוב ושוב משמעות אקטואלית נוכח תנאי המציאות בה אנו חיים בשנים האחרונות. בצורה מוחשית ביותר אנו מרגישים עד כמה איננו בני חורין, עד כמה עצמאותנו רופפת והננו תלויים ועומדים בהענקות, בשילומים, בהלואות, במגביות, ועוד יותר מזה - ברצונן ובאינטרסים של המעצמות הגדולות. עד כדי כך שגם ההצלחה בשדה הקרב נהפכת לאפס בפני הלחץ ופחד הניתוק ממקורות הסעד החמרי והסיוע הפוליטי.
השתא עבדי . עבדים למדינות החזקות, לבעלי הנשק, לבעלי האוירונים ושדות הנפט. עבדים לדולרים, לעודפי המזון של הדוד העשיר, לחיטיו, לחמאתו ולגבינה הצהובה שלו... זה אנו מרגישים יפה יפה. בחלק זה של הכרזתנו בודאי אין לפקפק. לעומת זאת ההמשך - "לשנה הבאה בני חורין", זה כבר נאמר תוך היסוסים, כמעט נראה בעינינו מעין תפלת שוא: האמנם?...
אכן, בעוד שבמבט ראשון הדברים מכוונים למצב הכללי , דומה שמן הראוי לחשוב קצת על הדברים במובן הפרטי. ננתח את היחסים בתוך החברה ובאדם כלפי עצמו ונראה באיזו מדה הננו בני חורין במובן המלא. הבה ונשאל את עצמנו, מה הם המניעים האמיתיים של פעולותינו והתנהגותנו, האם השכל וההגיון מדריכים אותנו? האם אין אנו פועלים ברוב פעמים תחת לחץ של: "מה יאמרו"? ו"למה יאמרו"? אנו אוהבים לחיות בצוותא, אנו מחפשים לנו תמיד חברים לדעה, בפניהם אין אנו צריכים להצדיק את התנהגותנו. בבואנו בחברה זרה אנו כאילו מאבדים את הקרקע מתחת רגלינו. האם אין שגור בפינו: קשה להיות יוצא דופן, ובזמן שהחברה מתנהגת ככה אין אתה יכול לשנות ממנהגה, וגם כשאין מנהג זה מוצא חן בעיניך כשלעצמו? האם אפשר לכל אחד מאתנו להגיד בתום לבב: אני הולך בדרכי, עפ"י האמת של הכרתי אני, ולא איכפת לי כלל מה יאמרו אחרים? והרי להיות בן-חורין פירושו: לדעת להחזיק את הראש מורם ללא כל זיע גם כשמאות עינים נעוצות בך בלעג. והרי להיות בן-חורין פירושו: לא להכנע ולא לוותר מהאמת כמלא נימה, לא מפני דעת הזולת ואף לא מפני היצרים שלי עצמי.
האכן בני חורין הננו?
ונגלה כאן סוד: לאמיתו של דבר, שני מיני העבדות קשורים ודבוקים זה בזה. הן כך למדונו חז"ל: אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה. במידה שנצליח להשתחרר מכבלי השעבוד הפנימי , נשתחרר גם מהתלות בזרים במובן חיצוני . אם נראה בדברים החלטה והכרזה ונכוון את עצמנו להתנהג ברוח זו, אם נדע להפוך את עצמנו מעבדים לבני חורין, כי אז תהא לנו הצדקה גם לקוות למילוי משאלתנו - תפלתנו במובן כללי - "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
