ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמואל בן משה יוסף
ג. כְּשֶׁבָּאִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בַּדָּבָר*. אֲפִלּוּ אוֹתָם כ"ד הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה•, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים וּבָאִים לָשׁוּב עֲלֵיהֶם שׁוּב אֵינָם מְעַכְּבִים•. וְאֵין לְבַטֵּל שׁוּם נְטִיָּה שֶׁל תְּשׁוּבָה, לֹא קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, מִפְּנֵי שִׁפְלוּתָהּ, לוֹמַר שֶׁאֵין הָרַעְיוֹן הַקָּטָן רָאוּי לְפִי מִדָּתוֹ שֶׁהָאָדָם מְשַׁעֵר אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא אֶת הָרַעְיוֹן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, לוֹמַר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵעֶרְכּוֹ. כִּי הַכֹּל עוֹלֶה וּמִצְטָרֵף בְּיַחַד לְקוֹמָה שְׁלֵמָה וְעוֹלָם מָלֵא שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יָקָר, גָּדוֹל וְקָדוּם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת• הָאֲחֵרִים.
התשובה הרוחנית
ד. מַה שֶּׁמֻּטְבָּעִים לִפְעָמִים בִּמְנִיעוֹת• גְּדוֹלוֹת, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לֹא יְעַכֵּב כְּלָל אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית•*. וְכֵיוָן שֶׁמְּבַקְּשִׁים לָשׁוּב אֶל ד' - שָׁבִים, וְהָאָדָם יִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה. וְהַצִּיצִים• הַמַּעֲשִׂיִּים, שֶׁצְּרִיכִים לְזֵרוּז גָּדוֹל לְתַקְּנָם, יְצַפֶּה עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְתַקְּנָם, וִיסַגֵּל לְעַצְמוֹ מִדַּת הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֵיזֶה דָּבָר בְּפֹעַל, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְתַקֵּן בְּדֶרֶךְ מַעֲשִׂי, וְיִשְׁתּוֹקֵק לַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם. וּמִמֵּילָא יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּפֹעַל*. אֲבָל גַּם כְּשֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ עֲדַיִן הַתִּקּוּן, בֵּין מִצַּד מְנִיעוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אוֹ מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת, שֶׁעֲדַיִן אֵין רְצוֹנוֹ תַּקִּיף כָּל כָּךְ, וְהַהַסְכָּמָה לְדַרְכֵי הַתִּקּוּנִים הַמַּעֲשִׂיִּים עֲדַיִן לֹא בָּאָה לוֹ בְּהַשְׁלָמָה, מִכָּל מָקוֹם יֹאחֵז בַּתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית בְּכָל עֹז וָאֹמֶץ, וְיִהְיֶה תַּקִּיף בְּדַעְתּוֹ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אָחוּז הוּא בַּתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא עִנְיָן יָקָר מִכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם, וְיַרְבֶּה בְּתוֹרָה, בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחָכְמָה וּבְהַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָר לוֹ, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת חֶלְקֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ אֶל הַפֹּעַל, בַּעֲבוּר עַצְמוֹ וּבַעֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל וּבְעַד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְעַד הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַשְּׁכִינָה, אוֹר ד' בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִשְׁתּוֹקֵק שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת תִּהְיֶינָה מְתֻקָּנוֹת וְנֶהֱנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהַכֹּל יִשְׂבְּעוּ טוֹב וְשִׁפְעַת חַיִּים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
39 - פרק י"ד א'-ב'
40 - פרק י"ד ג'-ד'
טען עוד
ד*. עִקַּר הַנְּפִילוֹת בָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּקַלּוּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה•.
___________________________
כ"ד הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה - מפורטים ברמב"ם בהלכות תשובה פרק ד'. אֵינָם מְעַכְּבִים - לשון הרמב"ם: 'כל אלו הדברים אף על פי שמעכבין את התשובה אינן מונעים את התשובה'. וְקָדוּם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת - 'תשובה קדמה לעולם' משום שהיא עומדת בתשתית מגמת העולם. בִּמְנִיעוֹת - בעיכובים. הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית - במחשבה, אף בלא התיקון המעשי. הַצִּיצִים - השאריות, החלקים הקטנים. קַלּוּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה - לשון הרב בהקדמה לספר 'קלה שבקלות שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה'.
ביאורים
פעמים שהחזרה בתשובה אינה מגיעה לאדם בקלות רבה כל כך. ישנן מספר סיבות לקושי זה. ביניהן ניתן למצוא לדוגמה, חזרה בתשובה על עשרים וארבע עבֵרות שהרמב"ם מונה אותן (בהלכות תשובה פרק ד) כעבֵרות שהתשובה עליהן קשה ביותר. פעמים שהקושי הוא סובייקטיבי, דהיינו, קושי שנובע מהמצב הנפשי שהאדם מצוי בו או הזמן בו הוא שרוי. נתון זה יכול לחסום מהאדם את התחושה הבריאה של הרצון לתקן את מעשיו.
למרות הקושי, יש לדעת שהתשובה אפשרית בכל מצב. גם אם התשובה אינה נעשית באופן הראוי לה ולא לפי ההלכה המגדירה את הדרך לתשובה, תשובה זו חשובה היא. כל עבירה לפי עניינה ודרך התשובה שעליה, בין שהיא עבירה שבין אדם למקום ובין שהיא בין אדם לחברו - על האדם לעשות תשובה כפי יכולתו וכפי כוחו. והדבר יתקבל גם אם יחזור בתשובה ללא הפרטים המוגדרים שלה. עיקר תשובתו בשלב זה תהיה בעצם הרצון להיות ישר וטוב ולחזור להיות דבק בשכינה כפי שהיה לפני שמעד בחטאו. אל יזלזל בתשובה זו ואל יאמר לעצמו שכיוון שאינה שלמה ואינה כוללת בתוכה את הדרכים המוגדרות שלה, אין בה תועלת ולעת עתה יזניח את התשובה עד שירגיש מוכן לתשובה השלמה. אלא יאחז בה ככל שידו משגת כעת ויידע שזהו העיקר. יחד עם זה ירבה בהשתדלות של תורה ותפילה כדי להשלים את תהליך התשובה, וגם אם עדיין לא הגיע אליה, לא יחשוב שלתשובתו אין ערך והיא מיותרת.
הרחבות
*הרע בוודאי יתבטל
שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בַּדָּבָר. דברי הרב קוק כאן מבוססים על רעיון יסודי ביהדות: כל רע נברא בשביל לסייע לטוב. ה' ברא אותו בשביל שלאדם תהיה בחירה, הוא ינצח את הרע ועל ידי זה הרע יתבטל. וכך כתב הרמח"ל : "עניין מציאות הרע... זהו מציאות מחודש לגמרי, שרצה וחידש אותו האדון ברוך הוא לנסות בו בני האדם, לתת להם מקום לעבודה... ואמנם, הוא יתברך שהמציאו – לא המציאו אלא לשיתבטל ..." [דעת תבונות אות צו]. דברי הרב קוק כאן מבוססים על יסוד זה; כיוון שכל רע אינו קיים אלא רק כדי שינוצח ואין ספק שהוא עתיד להיות מנוצח.
*העיקר הוא הרצון
לֹא יְעַכֵּב כְּלָל אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית. ההדרכה הזו, שהאדם צריך להתרכז ברצונותיו ולא בהצלחותיו, נמצאת במספר מקומות בחז"ל : "הקב"ה ליבא בעי" (הקב"ה חפץ בלב) [סנהדרין קו:], "אפילו חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" [קידושין מ.].
*ההצלחה בהתאם לעמל
יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּפֹעַל. עיקרון זה שהקב"ה מסייע לכל אדם שיצליח לפי גודל רצונותיו החיוביים מופיע בגמרא : "מאי דכתיב 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד'? [משלי כא כא]... לומר לך כל הרודף אחר צדקה הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה... ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו" [בבא בתרא ט:].
שאלות לדיון
א. האם לא יכולה להיות סכנה בכך שהאדם 'יקפוץ מדרגה'?
ב. מניין הביטחון של הראי"ה לקבוע שהתשובה קלה? הרי אין לה סוף!
להצלחת שמואל בן משה יוסף
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
בריאת העולם של פסח
מה עניינו של ט"ו בשבט?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
