ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמואל בן משה יוסף
ג. כְּשֶׁבָּאִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בַּדָּבָר*. אֲפִלּוּ אוֹתָם כ"ד הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה•, תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים וּבָאִים לָשׁוּב עֲלֵיהֶם שׁוּב אֵינָם מְעַכְּבִים•. וְאֵין לְבַטֵּל שׁוּם נְטִיָּה שֶׁל תְּשׁוּבָה, לֹא קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, מִפְּנֵי שִׁפְלוּתָהּ, לוֹמַר שֶׁאֵין הָרַעְיוֹן הַקָּטָן רָאוּי לְפִי מִדָּתוֹ שֶׁהָאָדָם מְשַׁעֵר אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא אֶת הָרַעְיוֹן הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, לוֹמַר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵעֶרְכּוֹ. כִּי הַכֹּל עוֹלֶה וּמִצְטָרֵף בְּיַחַד לְקוֹמָה שְׁלֵמָה וְעוֹלָם מָלֵא שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יָקָר, גָּדוֹל וְקָדוּם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת• הָאֲחֵרִים.
התשובה הרוחנית
ד. מַה שֶּׁמֻּטְבָּעִים לִפְעָמִים בִּמְנִיעוֹת• גְּדוֹלוֹת, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לֹא יְעַכֵּב כְּלָל אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית•*. וְכֵיוָן שֶׁמְּבַקְּשִׁים לָשׁוּב אֶל ד' - שָׁבִים, וְהָאָדָם יִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה. וְהַצִּיצִים• הַמַּעֲשִׂיִּים, שֶׁצְּרִיכִים לְזֵרוּז גָּדוֹל לְתַקְּנָם, יְצַפֶּה עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְתַקְּנָם, וִיסַגֵּל לְעַצְמוֹ מִדַּת הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֵיזֶה דָּבָר בְּפֹעַל, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְתַקֵּן בְּדֶרֶךְ מַעֲשִׂי, וְיִשְׁתּוֹקֵק לַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם. וּמִמֵּילָא יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּפֹעַל*. אֲבָל גַּם כְּשֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ עֲדַיִן הַתִּקּוּן, בֵּין מִצַּד מְנִיעוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אוֹ מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת, שֶׁעֲדַיִן אֵין רְצוֹנוֹ תַּקִּיף כָּל כָּךְ, וְהַהַסְכָּמָה לְדַרְכֵי הַתִּקּוּנִים הַמַּעֲשִׂיִּים עֲדַיִן לֹא בָּאָה לוֹ בְּהַשְׁלָמָה, מִכָּל מָקוֹם יֹאחֵז בַּתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית בְּכָל עֹז וָאֹמֶץ, וְיִהְיֶה תַּקִּיף בְּדַעְתּוֹ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אָחוּז הוּא בַּתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא עִנְיָן יָקָר מִכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם, וְיַרְבֶּה בְּתוֹרָה, בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחָכְמָה וּבְהַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָר לוֹ, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת חֶלְקֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ אֶל הַפֹּעַל, בַּעֲבוּר עַצְמוֹ וּבַעֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל וּבְעַד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְעַד הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַשְּׁכִינָה, אוֹר ד' בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִשְׁתּוֹקֵק שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת תִּהְיֶינָה מְתֻקָּנוֹת וְנֶהֱנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהַכֹּל יִשְׂבְּעוּ טוֹב וְשִׁפְעַת חַיִּים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
39 - פרק י"ד א'-ב'
40 - פרק י"ד ג'-ד'
טען עוד
ד*. עִקַּר הַנְּפִילוֹת בָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּקַלּוּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה•.
___________________________
כ"ד הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה - מפורטים ברמב"ם בהלכות תשובה פרק ד'. אֵינָם מְעַכְּבִים - לשון הרמב"ם: 'כל אלו הדברים אף על פי שמעכבין את התשובה אינן מונעים את התשובה'. וְקָדוּם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת - 'תשובה קדמה לעולם' משום שהיא עומדת בתשתית מגמת העולם. בִּמְנִיעוֹת - בעיכובים. הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית - במחשבה, אף בלא התיקון המעשי. הַצִּיצִים - השאריות, החלקים הקטנים. קַלּוּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה - לשון הרב בהקדמה לספר 'קלה שבקלות שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה'.
ביאורים
פעמים שהחזרה בתשובה אינה מגיעה לאדם בקלות רבה כל כך. ישנן מספר סיבות לקושי זה. ביניהן ניתן למצוא לדוגמה, חזרה בתשובה על עשרים וארבע עבֵרות שהרמב"ם מונה אותן (בהלכות תשובה פרק ד) כעבֵרות שהתשובה עליהן קשה ביותר. פעמים שהקושי הוא סובייקטיבי, דהיינו, קושי שנובע מהמצב הנפשי שהאדם מצוי בו או הזמן בו הוא שרוי. נתון זה יכול לחסום מהאדם את התחושה הבריאה של הרצון לתקן את מעשיו.
למרות הקושי, יש לדעת שהתשובה אפשרית בכל מצב. גם אם התשובה אינה נעשית באופן הראוי לה ולא לפי ההלכה המגדירה את הדרך לתשובה, תשובה זו חשובה היא. כל עבירה לפי עניינה ודרך התשובה שעליה, בין שהיא עבירה שבין אדם למקום ובין שהיא בין אדם לחברו - על האדם לעשות תשובה כפי יכולתו וכפי כוחו. והדבר יתקבל גם אם יחזור בתשובה ללא הפרטים המוגדרים שלה. עיקר תשובתו בשלב זה תהיה בעצם הרצון להיות ישר וטוב ולחזור להיות דבק בשכינה כפי שהיה לפני שמעד בחטאו. אל יזלזל בתשובה זו ואל יאמר לעצמו שכיוון שאינה שלמה ואינה כוללת בתוכה את הדרכים המוגדרות שלה, אין בה תועלת ולעת עתה יזניח את התשובה עד שירגיש מוכן לתשובה השלמה. אלא יאחז בה ככל שידו משגת כעת ויידע שזהו העיקר. יחד עם זה ירבה בהשתדלות של תורה ותפילה כדי להשלים את תהליך התשובה, וגם אם עדיין לא הגיע אליה, לא יחשוב שלתשובתו אין ערך והיא מיותרת.
הרחבות
*הרע בוודאי יתבטל
שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בַּדָּבָר. דברי הרב קוק כאן מבוססים על רעיון יסודי ביהדות: כל רע נברא בשביל לסייע לטוב. ה' ברא אותו בשביל שלאדם תהיה בחירה, הוא ינצח את הרע ועל ידי זה הרע יתבטל. וכך כתב הרמח"ל : "עניין מציאות הרע... זהו מציאות מחודש לגמרי, שרצה וחידש אותו האדון ברוך הוא לנסות בו בני האדם, לתת להם מקום לעבודה... ואמנם, הוא יתברך שהמציאו – לא המציאו אלא לשיתבטל ..." [דעת תבונות אות צו]. דברי הרב קוק כאן מבוססים על יסוד זה; כיוון שכל רע אינו קיים אלא רק כדי שינוצח ואין ספק שהוא עתיד להיות מנוצח.
*העיקר הוא הרצון
לֹא יְעַכֵּב כְּלָל אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית. ההדרכה הזו, שהאדם צריך להתרכז ברצונותיו ולא בהצלחותיו, נמצאת במספר מקומות בחז"ל : "הקב"ה ליבא בעי" (הקב"ה חפץ בלב) [סנהדרין קו:], "אפילו חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" [קידושין מ.].
*ההצלחה בהתאם לעמל
יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּפֹעַל. עיקרון זה שהקב"ה מסייע לכל אדם שיצליח לפי גודל רצונותיו החיוביים מופיע בגמרא : "מאי דכתיב 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד'? [משלי כא כא]... לומר לך כל הרודף אחר צדקה הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה... ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו" [בבא בתרא ט:].
שאלות לדיון
א. האם לא יכולה להיות סכנה בכך שהאדם 'יקפוץ מדרגה'?
ב. מניין הביטחון של הראי"ה לקבוע שהתשובה קלה? הרי אין לה סוף!
להצלחת שמואל בן משה יוסף
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












