ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה בן יצחק ז"ל
וְאָמַר: "תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי", רָצָה לוֹמַר כִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת לַחוֹטְאִים שֶׁיָּשׁוּבוּ לְקַיֵּם וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אַף שֶׁחָטְאוּ מִתְחַיֵּב לָהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ, וְכַאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ הַחוֹטְאִים אֶל ה' יִתְבָּרַךְ מְקַבְּלָם בִּתְשׁוּבָה. וְאַף אִם הָיוּ חוֹטְאִים בְּמֵזִיד הָיָה מִתְחַיֵּב מִן הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תְּשׁוּבָה, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית• לְגַמְרֵי וְהָאָדָם אֵינוֹ שִׂכְלִי רַק• הוּא בַּעַל גּוּף, וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם בַּעַל שֵׂכֶל לְגַמְרֵי וְחָטָא – אֵין הַתְּשׁוּבָה מוֹעִילָה לוֹ, כִּי הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאמַר חָטָאתִי וְהוּא מִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו, וְהַחֲרָטָה שַׁיֶּכֶת לָאָדָם בְּמַה שֶּׁאֵין כָּל מַעֲשָׂיו שִׂכְלִיִּים•, וּלְכָךְ לֹא הָיָה שַׁיָּךְ תְּשׁוּבָה כְּלָל אִם הָיָה הָאָדָם שִׂכְלִי, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ שִׂכְלִי גָּמוּר – תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה שַׁיָּךְ בּוֹ, וּלְכָךְ הַתּוֹרָה הַשִּׂכְלִית קוֹרֵא לַחוֹטְאִים שֶׁיָּשׁוּבוּ.
אם לא שב
וְאִם לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה אַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחָטָא וְהָיָה לוֹ לָשׁוּב מִן חֵטְא, וְזֶה מוֹרֶה שֶׁחֵטְא שֶׁלּוֹ מִצַּד הַשֵּׂכֶל• לֹא מִצַּד שֶׁאֵינוֹ שִׂכְלִי גָּמוּר, וְאָז מִתְחַיֵּב מִן הַתּוֹרָה הַשִּׂכְלִית דָּבָר זֶה: "יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם וגו' אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי".
הכבדת לב פרעה
וּבַמִּדְרָשׁ (שמות רבה יג, ג): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ• שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה*, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" (שמות י, א), אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" (משלי ג, לד), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בּוֹ בָּאָדָם פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ וְהוּא נוֹעֵל לִבּוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָטָא, אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ.
וְכָל זֶה כַּאֲשֶׁר הִתְרָה בּוֹ לָשׁוּב וְלֹא שָׁב, אָז הַחֵטְא הַזֶּה נֶחְשָׁב מִצַּד שִׂכְלוֹ וְשׁוּב אֵין תְּשׁוּבָה לְדָבָר זֶה, וּלְכָךְ אָמַר: "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה", כִּי כַּאֲשֶׁר מַתְרֶה ה' יִתְבָּרַךְ בָּאָדָם שֶׁיָּשׁוּב וְלֹא שָׁב – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹעֵל לְפָנָיו פֵּתַח תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ.
___________________________
שִׂכְלִית - רוחנית מופשטת. רַק - אלא. וְהַחֲרָטָה שַׁיֶּכֶת וכו' - החרטה מבטאת שמעשיו הרעים נעשו מחוסר דעת ומחמת המשיכה לתאוות הגוף והחטא אינו קשור מהותית באדם. שֶׁחֵטְא שֶׁלּוֹ מִצַּד הַשֵּׂכֶל - שהאידיאולוגיה שלו תומכת בחטא. לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ - לפרעה לא היתה אפשרות לשוב והעונש שקיבל אינו מוצדק.
ביאורים
חלק מובנה מהתורה היא התשובה. התורה מדריכה אותנו כיצד להתנהג ומתייחסת גם לאפשרות שלא נעמוד בדרישות. היא מכירה את חולשות האדם, ולכן דואגת גם להושיט לו עזרה, ולתת לו הזדמנות לתקן. ה' ברא את האדם בשילוב של גוף ונשמה, והמורכבות הזו יוצרת מתח מתמיד ביניהם. הנשמה מקרינה על הכוח השכלי, שמבטא את החלק הרוחני שבאדם. בעזרת השכל, האדם שופט ומכריע כיצד עליו לנהוג על פי מערכת שיקולים ערכית. הגוף מקרין על המידות והרגשות, שמבטאות את החלק הטבעי שבאדם. ללא בקרה ועיבוד מכוונים, הגוף דוחף את האדם לנהוג על פי מידת ההנאה האישית והסיפוק המיידי. מקומה של התשובה הוא בפער שבין הגוף והנשמה. אדם הנקרע בין הדרכת השכל להתלהבות הרגש, ונכנע להתלהטות היצרים שבוערת בו למרות ידיעת האמת - ראוי לתשובה. ה' מכיר היטב את עוצמת ההתמודדות שהאדם נתון בה, וכמשקל נגד לסחף הטבעי של הגוף הוא מעניק את התשובה. אבן הבוחן לכך שהאדם ראוי לתשובה, היא בכך שהוא בוחר בה. זו עדות לכך, שהחלק הרוחני שבו טהור ותקין, ורק כוחות החיים הגשמיים מכניעים אותו במישור המעשי. לא רק לחוטא בשוגג שנבע משכחה יש תיקון, אלא גם לחוטא במזיד שנעשה בידיעה יש תיקון, כי רק הגוף 'אשם' בנפילה. אבל אם האדם לא מעוניין בתשובה, ונוח לו בשגרת החיים של החטא, סימן שהמעידות שלו אינן רק 'שגיאת מערכת', אלא 'השקפת עולם'. אצלו יש הסכמה גם מצד הכוח השכלי להיות שרוי בחטא, ולנהל אורח חיים קלוקל. במקרה כזה אין לאדם הזכות והיכולת לשוב בתשובה. כל עוד הוא לא יערוך 'טיפול שורש', וישנה את השקפת עולמו מן היסוד, לא ייווצר בחייו פער אמתי שבתוכו התשובה יכולה לפעול ולגשר. זו הסיבה שנשללה מפרעה הבחירה לעשות תשובה. לאחר שה' פותח פתח לשוב ומאפשר לתקן והאדם בוחר להתעלם, הוא מגלה שישנה התאמה בין הנשמה לגוף בכל מה שקשור לקלקול מוסרי. כשהאישיות שקועה בחטא בכל כוחותיה, היא לא נותנת מקום לתשובה לחלחל ונועלת את הדלת בפניה.
הרחבות
* כיצד ייתכן שהקב"ה סילק מפרעה בחירה חופשית
מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. הפרשנים האריכו לדון בעניין זה, כיצד ייתכן שהבחירה החופשית נשללה מפרעה, ובכל זאת הוא נענש. המלבי"ם , הביא את דברי הרמב"ם (בהקדמה לפירושו לאבות, פרק ח, ועוד), שהלך בדרכו של המדרש, ואחר כך הוסיף: "והרב יצחק אברבנאל יאמר שפרעה חטא בעונות שבין אדם לחברו ... ועל עונות שבין אדם לחברו אין מועיל תשובה, ויאמר עוד שתרופת התשובה היא מצד חסדי ה' להעם המאמינים בו ושבים אליו בכל לב לא להכופרים באלהותו ועובדים עבודה זרה , ועוד יאמר שקשוי לבו היה שה' הטה את לבבו שיחשוב שהמכות באו במקרה או מפאת המערכה שע"י שסרו המכות בכל פעם חשב שקצרה יד ה' מהכותו במכה אחרת וילאה להכותו עוד".
לאחר שהביא המלבי"ם את ההסברים הללו, הוא בחר להסביר באופן אחר: "ולדעתי... ה' הבוחן לבב ידע רוע לב פרעה ורשעתו שלא יתן אותם להלוך, ולא שה' יכריחהו לזה ביד חזקה שיהיה בזה משולל הבחירה, כי יעשה זה מצד בחירתו, רק שלפי הטבע הגם שמצד בחירתו לא יתן אותם להלוך, היה ראוי שישלחם מפני הכרח המכות והיסורים, ובזה היה השלוח שלא מצד בחירתו רק מצד ההכרח, וה' רצה שהשלוח לא יהיה ע"י הכרח... וע"כ חזק ה' את לבו שלא ירך לבבו מפני היסורים ונשאר על בחירתו כאלו אינו סובל מכות ומוסר אכזרי , ומה שלא שלחם תחלה וכן מה ששלחם בסוף הכל היה מתיחס לבחירתו החפשית" [פירוש המלבי"ם לשמות ד, כב-כג].
שאלות לדיון
א. אם התורה שכלית והאדם אינו שכלי, אז לכאורה התורה אינה מתאימה לאדם. כיצד ייתכן הדבר?
ב. המהר"ל מתאר מצב של אדם שחוטא מצד השכל ולא מעוניין לעשות תשובה, אבל בסופו של דבר הוא קורא אל ה'. כיצד ייתכן?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
קילוף פירות וירקות בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהי אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
