ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
התוספות מפרשים שכוונת הגמרא בתירוצה לומר ש'שה לבית אבות לאו דאורייתא', ומדין תורה אין הקטן יכול להימנות כלל על הפסח, והתורה לא הכלילה אותו במנויים על קרבן הפסח, לכן גם אינו יכול לאכול ממנו. אלא שרבנן תיקנו שקטן יאכל כדי לחנך אותו במצוות.
והקשו התוספות איך מותר על מנת לחנך את הקטן להאכיל אותו איסור, הרי אסור להאכיל דברים אסורים גם לקטנים (ספייה לקטן)? ותירצ ו ש"לא אסור אלא דומיא דשרצים ונבילות".
אבל במקום שיש "חינוך מצווה" מותר להאכיל לקטן דבר איסור.
המגן אברהם (שמג, ג) מביא את דברי ר' ירוחם (אדם וחוה, א, א) שמותר לתת לקטן לעבור איסור, אם המטרה היא לצורך מצווה, וכמו לתקוע בשופר בשבת, שהמשנה כותבת (ר"ה דף לב ע"ב לפי פירוש רש"י שם) שנותנים לקטנים לתקוע כדי לחנכם במצוות. וכנראה שזהו גם המקור לדברי התוספות. רעק"א (מערכה ח) מקשה עליו שאין דמיון בין המקרים, כי תקיעת שופר אסורה מדרבנן, ואילו אכילת פסח שלא למנוייו היא איסור דאורייתא? ואיך תוספות יכולים ללמוד להתיר איסור דאורייתא על ידי מצוות חינוך?
המנחת חינוך (ז, ה) מבאר שסברת התוס' היא שדין חינוך הוא רק בשביל שהקטן כשיגדיל ימשיך לקיים את המצוות, ולכן כל דבר שמותר לגדול לעשות, לא אסור לקטן מדין חינוך. אמנם האחיעזר (ג, פא אות כו) דחה סברא זו (שהובאה בתרוה"ד פו"כ סב), כי היא יכולה להיות נכונה רק אם מצוות החינוך היא מדרבנן, אז ניתן לפי טעם הגזירה להחליט מתי היא תקפה, אמנם מתוספות משמע שסברו שמצוות חינוך דאורייתא, ולכן לא ניתן לדרוש טעמא דקרא ולהוציא ממנו דינים. והגרז"ן גולדברג שליט"א (בכתב עת הלכה ורפואה עמוד רלא ורמג) תירץ את קושיית האחיעזר וביאר שזה לא נחשב טעמא דקרא, כי לא יתכן שהתורה תאסור לקטן משהו רק בגלל קטנותו, וכמו בציצית שאצל גדול שיש מצווה יכול ללבוש כלאיים ועשה דוחה לא תעשה, מסתבר שגם לקטן מותר, אף שאין לו מצווה. וכן קטן כהן שמת אביו, לא יעלה על הדעת שבגלל שאין לו מצווה להיטמא, יהיה אסור לו להיטמא, כי אסור לו מדין חינוך להיטמא למת. לפי זה הוא כותב שאם לא נמנה הקטן על הפסח יהיה אסור לקטן לאכול מהפסח, כי זה אסור גם לגדול.
האחיעזר מביא את העמודי אור שמבאר שלדעת תוספות מותר להאכיל לקטן דברים אסורים באיסור שנובע ממצוות עשה, כמו אכילת פסח שלא למנוייו, ואין זה דומה לאיסור נבילות שהוא איסור לאו, ולכן אסור להאכיל נבילה לקטן גם לצורך חינוך. האחיעזר דוחה את דבריו מהגמרא ביבמות (דף קיד שעוסקת באיסור הספייה לקטן) שכתבה שיש איסור להאכיל לקטן תרומה טמאה, ולמרות שהאיסור הוא איסור 'עשה', ולכן ברור שאין זו כוונת התוס'.
מדברי תוס' אלו למדו האחרונים היתרים מיוחדים בדיני חינוך:
א. חתם סופר (או"ח א, פג) למד מהתוספות שמותר להכניס שוטה למוסד שבו יהפכו אותו לבר דעת, ומחויב במצוות, גם אם במוסד זה אוכלים נבילות וטריפות. מדבריו נראה שהבין שסברת התוספות היא שלא נאמר איסור להאכיל קטן איסור, אלא אם כן המטרה היא לעשות עבירה בכך, אבל אם נותנים לו בכוונה שיעשה מצווה על ידי זה, התורה כלל לא אסרה, ולכן ניתן ללמוד מזה גם כאן (לא כהסבר המנחת חינוך שבגלל שזה מותר לגדול, מותר גם לקטן).
ב. רעק"א (שו"ת קמא סי' טו) דוחה מישהו שסבר שמותר לתת לקטן להביא סידור לבית הכנסת גם במקום שאין בו עירוב, כיון שיש בזה מצווה, שהרי הותר לקטן לעשות עבירה רק לצורך חינוך למצווה שהוא עצמו מקיים, ולא לצורך קיום מצווה של מבוגר. אבל באמת לצורך עצמו מותר לתת לו להביא את הסידור לבית הכנסת.
ג. הר צבי (יור"ד (רלד) למד מזה שאולי מותר למחוק את הלוח למרות שכתוב עליו שם ד' (בעז"ה) כיון שזה לצורך חינוך. וכתב שיש לדחות שבפסח הקטן מבצע את העבירה, ולכן משום חינוך מותר, אך לא מצאנו שלגדול מותר לעבור עבירה על מנת לחנך את הקטן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
