^ 1.. ויקרא כג, מ.
^ 2.. סוכה דף לז, ב. הגמרא מדברת לגבי הנפת שתי הלחם ושני כבשי עצרת ומשם למדנו לגבי הנענועים בלולב. [במקורות מן הגמרא הראשונים והאחרונים - ללא ציון מפורש הכוונה למסכת סוכה דף לז, ב].
^ 3.. רש"י שם, ד"ה למי שארבע.
^ 4.. לשון ערוך השולחן הלכות לולב סימן תרנא, כג.
^ 5.. עשרת הדיברות - הלכות לולב.
^ 6.. וכן כתב גם הריטב"א (ד"ה תנן התם) "דיו לנענע לשתי רוחות ולא כמי שנוהג להוליך ולהביא לארבע רוחות כי אין זה אלא במחשבה והמושל בשתי רוחות העולם הוא המושל בארבע וכן נוהג מורי נר"ו וכן היו רבותיו נוהגין". וכן הסבירו גם הר"ן והמאירי.
^ 7.. כוונתו בביטוי זה תתבאר בהמשך.
^ 8.. פ"ד, כו.
^ 9.. סימן תרנא, ט.
^ 10.. ד"ה גמרא אר"י.
^ 11.. אין בדבריו התייחסות מפורשת לדעות הראשונים הנ"ל.
^ 12.. מנחות סב, א ד"ה מוליך ומביא.
^ 13. . הסבר דומה מובא בפרי מגדים סי' תרנ"א משבצות זהב ס"ק י'. גם הרדב"ז בהלכות מעשה הקורבנות (ט, ז) מדייק מלשון הגמרא ומדברי רש"י כדברי בעל הכפות תמרים, וכן תולה בשני טעמים שבגמרא את שתי ההבנות לכמה כיוונים יש לנענע את הלולב.
^ 14.. ד"ה בגמרא כדי לעצור.
^ 15. . בהמשך דבריו מביא הערוך לנר הסבר נוסף לשני הטעמים שנתנו רבי יוחנן ורבי יוסי בר חנינא על פי הלימוד מהלכות תנופת שתי הלחם וכבשי עצרת.
^ 16.. סימן תרנח, ט.
^ 17.. ס"ק ו.
^ 18.. משבצות זהב ס"ק ו.
^ 19.. בן יהוידע לרבנו יוסף חיים בן אליהו מבגדד, סוכה שם, ד"ה כדי לעצור רוחות רעות.
^ 20.. מצוה שכד.
^ 21.. סימן תרנא סעיף כג.
^ 22.. וכן כתב בשפת אמת שבועות שנת תרמ"ה, ד"ה איתא במסכת ראש השנה.
^ 23.. ויקרא כג, יא.
^ 24.. בית הבחירה למאירי ד"ה ולענין תכונת הנענוע.
^ 25.. עיין בהערה 21
^ 26.. סימן תרנא, ט.
^ 27.. עיין הערה 21. השוואה בין הנענועים בלולב לקריאת שמע קיימת גם במאירי שהובא לעייל.
^ 28.. ברכות דף יג, ב.
^ 29. . על הרמב"ם הלכות לולב פ"ז הל"ט. רבנו מנוח דן לכמה כיוונים יש לנענע את הלולב על פי ההשוואה לקריאת שמע שבה ציינה הגמרא "כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים, תו לא צריכת" (ברכות דף יג, ב)
^ 30.. אור לנתיבתי. שער נתיבות התורה - נתיב דעת השם, אות סה - קבלת מלכות שמים.
^ 31.. או"ח סימן סא, ו.
^ 32.. ויקרא רבה אמור פרשה ל, יב - פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים כפות תמרים אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים וענף עץ עבות אלו ישראל מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה וערבי נחל אלו ישראל מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם לאבדן אי אפשר אלא אמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה הה"ד (עמוס ט) הבונה בשמים מעלותיו ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר (שם) ואגודתו על ארץ יסדה לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון.