ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְאֵין לְאָדָם עִם הַחָכְמָה וּדְרִישָׁתָהּ וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא לַעֲזֹב עִנְיָנָיו בְּיָד הַבּוֹרֵא וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְהִתְחַנֵּן לְבוֹנְנֵהוּ וּלְהוֹרוֹתוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ הַסּוֹדוֹת הַגְּנוּזִים בַּכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָשָׂה כֵן, בְּאָמְרוֹ: "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט יח). וּכְשֶׁיְּגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עֵינֵי הָאָדָם, וְיַרְאֶה לוֹ מַה שֶׁהֶרְאָה — רָאוּי לוֹ לְגָנְזָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאִם יִרְמֹז מֵהֶם בִּמְעַט — יִרְמֹז לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל שָׁלֵם וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ וְגִלּוּ בְּמַעֲשִׂיּוֹת רַבּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לְאִישׁ חָכָם לְגַלּוֹת מַה שֶׁיֵּדַע מִן הַסּוֹדוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנוּ, אוֹ כָּמוֹהוּ, שֶׁאִם יְגַלֶּה אוֹתוֹ לִכְסִיל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ•, לֹא יִיטַב בְּעֵינָיו. וְעַל כֵּן אָמַר הֶחָכָם: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל-תְּדַבֵּר כִּי-יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ" (משלי כג ט). וְעוֹד: שֶׁהַלִּמּוּד לַהֲמוֹן הָעָם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ חִידָה וּמָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים וְהַקְּטַנִּים עַד אֲשֶׁר יִשְׁלַם שִׂכְלָם — וְאָז יִתְבּוֹנְנוּ וְיַשְׂכִּילוּ עִנְיְנֵי הָרְמָזִים הַהֵם. וּלְעִנְיָן זֶה רָמַז שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּאָמְרוֹ: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (שם א ו). וּמִפְּנֵי אֵלּוּ הַסִּבּוֹת סִדְּרוּ הַחֲכָמִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם דִּבְרֵיהֶם בִּדְרָשׁוֹת עַל עִנְיַן• שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ שֵׂכֶל הַכְּסִיל לְפִי מַחֲשַׁבְתּוֹ.
חסרון שיכלו של אדם
וְאֵין רָאוּי לִסְמֹך הַחֶסְרוֹן אֶל הַדְּרָשׁ הַהוּא, אֲבָל יֵשׁ לַחְשֹׁב שֶׁהַחִסָּרוֹן בָּא מִשִּׂכְלוֹ. וּכְשֶׁיִּרְאֶה מָשָׁל מִמִּשְׁלֵיהֶם שֶׁהוּא קָשֶׁה מְאֹד לְהַשְׂכִּיל לְפִי פְּשׁוּטוֹ — רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל שִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא הֵבִין הָעִנְיָן, עַד אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת• בְּתַכְלִית הָרִחוּק. שֶׁהֲרֵי הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים•. וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָא מֶזֶג אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא יָשָׁר מִמֶּזֶג אִישׁ אַחֵר, כֵּן יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. וְאֵין סָפֵק, שֶׁאֵין שֵׂכֶל מִי שֶׁיֵּדַע דָבָר נִכְבָּד, כְּשֵׂכֶל מִי שֶׁיִּסְכָּל הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁהָאֶחָד נִקְרָא: 'שֵׂכֶל בְּפֹעַל', וְהָאֶחָד – 'שֵׂכֶל בְּכֹחַ'. וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים בְּתַכְלִית הָאֱמֶת וְהַבֵּאוּר, וְאֵצֶל אִישׁ אַחֵר הֵם רְחוֹקִים וְנִמְנָעִים, עַל פִּי הַמַּעְלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּחָכְמָה.
___________________________________
שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ – הכסיל. עַל עִנְיַן – באופן. הָאֲמִתִּיּוֹת – דברי חכמת האמת. הַמְּזָגִים – כוחות הנפש והגוף.
ביאורים
לימוד התורה אינו דומה ללימוד חכמות אחרות. בלימוד מתמטיקה, פיזיקה או כל מקצוע אחר עיקר ההבנה בנוי על מאמץ שכלי. אם יש קושי אפשר לשאול מומחה בתחום, לפתוח ספרים או להתאמץ ולנסות להגיע אל המסקנה. לעומת זאת בלימוד התורה, ובפרט בלימוד עומק האגדה ותורת הנסתר, כל הדברים הללו נצרכים ומוכרחים, אך לא די בהם. כיוון שהתורה איננה חכמה אנושית אלא חכמה אלוהית, לא די להשקיע מאמצים שכליים בלבד אלא צריך לרומם את כל חלקי האישיות. אם אדם נתקל בקושי בלימוד 'תוספות' מסתבר שיש מחסום בהבנתו ועליו להתאמץ ולברר היכן הקושי ומהי דרך הפתרון. אולם יכול להיות שהמחסום אינו גשמי בלבד, אלא יש מחסום רוחני המפריע לו לקבל את אור התורה. דבר זה אמור בכל מקצועות התורה ונכון שבעתיים בלימוד חכמת הנסתר. לכן כאשר הרמב"ם מגיע לדבר על אגדות חז"ל העוסקות בנסתרות, הוא מדריך אותנו להרבות בתפילה לריבונו של עולם שיחונן אותנו בדעת, כי אי אפשר ללמוד תורה בלי הסיוע האלוהי. ליבנו צריך להיות פתוח כדי שנצליח לשמוע את דבר ה' מתוך פרשיות התורה, דפי הגמרא וספרי ההלכה והאמונה. לכן אסור ללמד את חכמת הנסתר לאדם שאינו ראוי לכך, כי אין זו העברת מידע בלבד, ולא כל אחד מוכן לקליטת התוכן הרוחני של חכמת הקבלה. הדבר דומה לכלי גרוע שאינו מתאים לקיבול מאכלים, אם מפני שיש בו חור והמאכל אינו נשמר בתוכו ואם מפני שהוא מלוכלך ומקלקל גם את המאכל. כך יש אדם שעדיין אינו חכם מספיק ואינו מבין את הרעיונות העליונים, וגרוע מכך, יכול להיות אדם שחושב שהוא מבין אך באמת משבש ומסלף את הדברים. לכן אומר הרמב"ם שאין ללמד אדם שאינו מוכן לכך, ואדם הלומד ואינו מבין יתלה את קוצר ההבנה בעצמו ולא בחז"ל, שלהם הייתה הכנה ראויה ושכל חריף מאוד.
הרחבות
המונח מזג האדם
הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים. 'מזג' פירושו עירוב נוזל בנוזל, כמו מזיגת היין במים, שהיא נתינת מים ביין כדי להפיג את חריפותו. בזמן היפוקרטס סברו הרופאים שאופי האדם מורכב מארבע ליחות (נוזלים), וכאשר הן ממוזגות בו בצורה שווה ואין אחת יתירה על חברתה – יהיה האדם בריא בגופו ובנפשו. מאז תקופתו אנו משתמשים בהשאלה במונח 'מזג' כדי לתאר את אופי האדם ואת תכונותיו. כך למשל, אדם שנוטה לרוגז נֹאמר עליו שיש לו 'מזג חם' ועל אדם שנוטה לפחד נֹאמר שהוא 'רך מזג'. כוונת הרמב"ם היא שיש אנשים בעלי כישרון שכלי רב מטבעם, לעומת אחרים בעלי כושר שכלי ראשוני מועט (מנת משכל), ולרבותינו הראשונים היה כשרון שכלי רב.
עמל תורה
יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. במשך שנים רבות התחבטה הפסיכולוגיה בשאלה האם מנת משכל ותכונות אופי הן דבר העובר בתורשה או שמא הן מותנות בהשפעת הסביבה. הדעה הרווחת היא כי לשני הגורמים ישנה השפעה. מדברי הרמב"ם נראה שאמנם יכול להיות אדם עם יתרון התחלתי על פני חברו, אך באמצעות עמל ויגיעה יגיעו לרמת הבנה שווה. הרמב"ם אינו עוסק בשאלה הפסיכולוגית, אלא מחדד שהגישה ללימוד דברי חז"ל צריכה להיות בענווה. רק על ידי שקידה ובעמל רב אפשר להבין מעט מדבריהם.
שאלות לדיון
האם השייכות למדרגת החכמה והסודות, באה גם באמצעות תפילה וכישרון מולד?
מדוע יש להסתיר את החכמה מעיני הכסיל? האם ראוי לנהוג כך, גם בוויכוחים בנושאים שונים, עם אנשים שונים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
