ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְאֵין לְאָדָם עִם הַחָכְמָה וּדְרִישָׁתָהּ וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא לַעֲזֹב עִנְיָנָיו בְּיָד הַבּוֹרֵא וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְהִתְחַנֵּן לְבוֹנְנֵהוּ וּלְהוֹרוֹתוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ הַסּוֹדוֹת הַגְּנוּזִים בַּכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָשָׂה כֵן, בְּאָמְרוֹ: "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט יח). וּכְשֶׁיְּגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עֵינֵי הָאָדָם, וְיַרְאֶה לוֹ מַה שֶׁהֶרְאָה — רָאוּי לוֹ לְגָנְזָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאִם יִרְמֹז מֵהֶם בִּמְעַט — יִרְמֹז לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל שָׁלֵם וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ וְגִלּוּ בְּמַעֲשִׂיּוֹת רַבּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לְאִישׁ חָכָם לְגַלּוֹת מַה שֶׁיֵּדַע מִן הַסּוֹדוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנוּ, אוֹ כָּמוֹהוּ, שֶׁאִם יְגַלֶּה אוֹתוֹ לִכְסִיל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ•, לֹא יִיטַב בְּעֵינָיו. וְעַל כֵּן אָמַר הֶחָכָם: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל-תְּדַבֵּר כִּי-יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ" (משלי כג ט). וְעוֹד: שֶׁהַלִּמּוּד לַהֲמוֹן הָעָם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ חִידָה וּמָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים וְהַקְּטַנִּים עַד אֲשֶׁר יִשְׁלַם שִׂכְלָם — וְאָז יִתְבּוֹנְנוּ וְיַשְׂכִּילוּ עִנְיְנֵי הָרְמָזִים הַהֵם. וּלְעִנְיָן זֶה רָמַז שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּאָמְרוֹ: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (שם א ו). וּמִפְּנֵי אֵלּוּ הַסִּבּוֹת סִדְּרוּ הַחֲכָמִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם דִּבְרֵיהֶם בִּדְרָשׁוֹת עַל עִנְיַן• שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ שֵׂכֶל הַכְּסִיל לְפִי מַחֲשַׁבְתּוֹ.
חסרון שיכלו של אדם
וְאֵין רָאוּי לִסְמֹך הַחֶסְרוֹן אֶל הַדְּרָשׁ הַהוּא, אֲבָל יֵשׁ לַחְשֹׁב שֶׁהַחִסָּרוֹן בָּא מִשִּׂכְלוֹ. וּכְשֶׁיִּרְאֶה מָשָׁל מִמִּשְׁלֵיהֶם שֶׁהוּא קָשֶׁה מְאֹד לְהַשְׂכִּיל לְפִי פְּשׁוּטוֹ — רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל שִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא הֵבִין הָעִנְיָן, עַד אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת• בְּתַכְלִית הָרִחוּק. שֶׁהֲרֵי הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים•. וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָא מֶזֶג אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא יָשָׁר מִמֶּזֶג אִישׁ אַחֵר, כֵּן יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. וְאֵין סָפֵק, שֶׁאֵין שֵׂכֶל מִי שֶׁיֵּדַע דָבָר נִכְבָּד, כְּשֵׂכֶל מִי שֶׁיִּסְכָּל הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁהָאֶחָד נִקְרָא: 'שֵׂכֶל בְּפֹעַל', וְהָאֶחָד – 'שֵׂכֶל בְּכֹחַ'. וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים בְּתַכְלִית הָאֱמֶת וְהַבֵּאוּר, וְאֵצֶל אִישׁ אַחֵר הֵם רְחוֹקִים וְנִמְנָעִים, עַל פִּי הַמַּעְלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּחָכְמָה.
___________________________________
שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ – הכסיל. עַל עִנְיַן – באופן. הָאֲמִתִּיּוֹת – דברי חכמת האמת. הַמְּזָגִים – כוחות הנפש והגוף.
ביאורים
לימוד התורה אינו דומה ללימוד חכמות אחרות. בלימוד מתמטיקה, פיזיקה או כל מקצוע אחר עיקר ההבנה בנוי על מאמץ שכלי. אם יש קושי אפשר לשאול מומחה בתחום, לפתוח ספרים או להתאמץ ולנסות להגיע אל המסקנה. לעומת זאת בלימוד התורה, ובפרט בלימוד עומק האגדה ותורת הנסתר, כל הדברים הללו נצרכים ומוכרחים, אך לא די בהם. כיוון שהתורה איננה חכמה אנושית אלא חכמה אלוהית, לא די להשקיע מאמצים שכליים בלבד אלא צריך לרומם את כל חלקי האישיות. אם אדם נתקל בקושי בלימוד 'תוספות' מסתבר שיש מחסום בהבנתו ועליו להתאמץ ולברר היכן הקושי ומהי דרך הפתרון. אולם יכול להיות שהמחסום אינו גשמי בלבד, אלא יש מחסום רוחני המפריע לו לקבל את אור התורה. דבר זה אמור בכל מקצועות התורה ונכון שבעתיים בלימוד חכמת הנסתר. לכן כאשר הרמב"ם מגיע לדבר על אגדות חז"ל העוסקות בנסתרות, הוא מדריך אותנו להרבות בתפילה לריבונו של עולם שיחונן אותנו בדעת, כי אי אפשר ללמוד תורה בלי הסיוע האלוהי. ליבנו צריך להיות פתוח כדי שנצליח לשמוע את דבר ה' מתוך פרשיות התורה, דפי הגמרא וספרי ההלכה והאמונה. לכן אסור ללמד את חכמת הנסתר לאדם שאינו ראוי לכך, כי אין זו העברת מידע בלבד, ולא כל אחד מוכן לקליטת התוכן הרוחני של חכמת הקבלה. הדבר דומה לכלי גרוע שאינו מתאים לקיבול מאכלים, אם מפני שיש בו חור והמאכל אינו נשמר בתוכו ואם מפני שהוא מלוכלך ומקלקל גם את המאכל. כך יש אדם שעדיין אינו חכם מספיק ואינו מבין את הרעיונות העליונים, וגרוע מכך, יכול להיות אדם שחושב שהוא מבין אך באמת משבש ומסלף את הדברים. לכן אומר הרמב"ם שאין ללמד אדם שאינו מוכן לכך, ואדם הלומד ואינו מבין יתלה את קוצר ההבנה בעצמו ולא בחז"ל, שלהם הייתה הכנה ראויה ושכל חריף מאוד.
הרחבות
המונח מזג האדם
הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים. 'מזג' פירושו עירוב נוזל בנוזל, כמו מזיגת היין במים, שהיא נתינת מים ביין כדי להפיג את חריפותו. בזמן היפוקרטס סברו הרופאים שאופי האדם מורכב מארבע ליחות (נוזלים), וכאשר הן ממוזגות בו בצורה שווה ואין אחת יתירה על חברתה – יהיה האדם בריא בגופו ובנפשו. מאז תקופתו אנו משתמשים בהשאלה במונח 'מזג' כדי לתאר את אופי האדם ואת תכונותיו. כך למשל, אדם שנוטה לרוגז נֹאמר עליו שיש לו 'מזג חם' ועל אדם שנוטה לפחד נֹאמר שהוא 'רך מזג'. כוונת הרמב"ם היא שיש אנשים בעלי כישרון שכלי רב מטבעם, לעומת אחרים בעלי כושר שכלי ראשוני מועט (מנת משכל), ולרבותינו הראשונים היה כשרון שכלי רב.
עמל תורה
יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. במשך שנים רבות התחבטה הפסיכולוגיה בשאלה האם מנת משכל ותכונות אופי הן דבר העובר בתורשה או שמא הן מותנות בהשפעת הסביבה. הדעה הרווחת היא כי לשני הגורמים ישנה השפעה. מדברי הרמב"ם נראה שאמנם יכול להיות אדם עם יתרון התחלתי על פני חברו, אך באמצעות עמל ויגיעה יגיעו לרמת הבנה שווה. הרמב"ם אינו עוסק בשאלה הפסיכולוגית, אלא מחדד שהגישה ללימוד דברי חז"ל צריכה להיות בענווה. רק על ידי שקידה ובעמל רב אפשר להבין מעט מדבריהם.
שאלות לדיון
האם השייכות למדרגת החכמה והסודות, באה גם באמצעות תפילה וכישרון מולד?
מדוע יש להסתיר את החכמה מעיני הכסיל? האם ראוי לנהוג כך, גם בוויכוחים בנושאים שונים, עם אנשים שונים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הכל מתחיל בפנים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה אכפת לך?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כל ההתחלות קשות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
