ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְאֵין לְאָדָם עִם הַחָכְמָה וּדְרִישָׁתָהּ וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא לַעֲזֹב עִנְיָנָיו בְּיָד הַבּוֹרֵא וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְהִתְחַנֵּן לְבוֹנְנֵהוּ וּלְהוֹרוֹתוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ הַסּוֹדוֹת הַגְּנוּזִים בַּכָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עָשָׂה כֵן, בְּאָמְרוֹ: "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט יח). וּכְשֶׁיְּגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עֵינֵי הָאָדָם, וְיַרְאֶה לוֹ מַה שֶׁהֶרְאָה — רָאוּי לוֹ לְגָנְזָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאִם יִרְמֹז מֵהֶם בִּמְעַט — יִרְמֹז לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל שָׁלֵם וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ וְגִלּוּ בְּמַעֲשִׂיּוֹת רַבּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לְאִישׁ חָכָם לְגַלּוֹת מַה שֶׁיֵּדַע מִן הַסּוֹדוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנוּ, אוֹ כָּמוֹהוּ, שֶׁאִם יְגַלֶּה אוֹתוֹ לִכְסִיל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ•, לֹא יִיטַב בְּעֵינָיו. וְעַל כֵּן אָמַר הֶחָכָם: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל-תְּדַבֵּר כִּי-יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ" (משלי כג ט). וְעוֹד: שֶׁהַלִּמּוּד לַהֲמוֹן הָעָם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ חִידָה וּמָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים וְהַקְּטַנִּים עַד אֲשֶׁר יִשְׁלַם שִׂכְלָם — וְאָז יִתְבּוֹנְנוּ וְיַשְׂכִּילוּ עִנְיְנֵי הָרְמָזִים הַהֵם. וּלְעִנְיָן זֶה רָמַז שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּאָמְרוֹ: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" (שם א ו). וּמִפְּנֵי אֵלּוּ הַסִּבּוֹת סִדְּרוּ הַחֲכָמִים עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם דִּבְרֵיהֶם בִּדְרָשׁוֹת עַל עִנְיַן• שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ שֵׂכֶל הַכְּסִיל לְפִי מַחֲשַׁבְתּוֹ.
חסרון שיכלו של אדם
וְאֵין רָאוּי לִסְמֹך הַחֶסְרוֹן אֶל הַדְּרָשׁ הַהוּא, אֲבָל יֵשׁ לַחְשֹׁב שֶׁהַחִסָּרוֹן בָּא מִשִּׂכְלוֹ. וּכְשֶׁיִּרְאֶה מָשָׁל מִמִּשְׁלֵיהֶם שֶׁהוּא קָשֶׁה מְאֹד לְהַשְׂכִּיל לְפִי פְּשׁוּטוֹ — רָאוּי לוֹ לְהִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל שִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא הֵבִין הָעִנְיָן, עַד אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת• בְּתַכְלִית הָרִחוּק. שֶׁהֲרֵי הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים•. וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָא מֶזֶג אִישׁ אֶחָד שֶׁהוּא יָשָׁר מִמֶּזֶג אִישׁ אַחֵר, כֵּן יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. וְאֵין סָפֵק, שֶׁאֵין שֵׂכֶל מִי שֶׁיֵּדַע דָבָר נִכְבָּד, כְּשֵׂכֶל מִי שֶׁיִּסְכָּל הַדָּבָר הַהוּא, שֶׁהָאֶחָד נִקְרָא: 'שֵׂכֶל בְּפֹעַל', וְהָאֶחָד – 'שֵׂכֶל בְּכֹחַ'. וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים בְּתַכְלִית הָאֱמֶת וְהַבֵּאוּר, וְאֵצֶל אִישׁ אַחֵר הֵם רְחוֹקִים וְנִמְנָעִים, עַל פִּי הַמַּעְלָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּחָכְמָה.
___________________________________
שֶׁלֹּא יְגַנֵּהוּ – הכסיל. עַל עִנְיַן – באופן. הָאֲמִתִּיּוֹת – דברי חכמת האמת. הַמְּזָגִים – כוחות הנפש והגוף.
ביאורים
לימוד התורה אינו דומה ללימוד חכמות אחרות. בלימוד מתמטיקה, פיזיקה או כל מקצוע אחר עיקר ההבנה בנוי על מאמץ שכלי. אם יש קושי אפשר לשאול מומחה בתחום, לפתוח ספרים או להתאמץ ולנסות להגיע אל המסקנה. לעומת זאת בלימוד התורה, ובפרט בלימוד עומק האגדה ותורת הנסתר, כל הדברים הללו נצרכים ומוכרחים, אך לא די בהם. כיוון שהתורה איננה חכמה אנושית אלא חכמה אלוהית, לא די להשקיע מאמצים שכליים בלבד אלא צריך לרומם את כל חלקי האישיות. אם אדם נתקל בקושי בלימוד 'תוספות' מסתבר שיש מחסום בהבנתו ועליו להתאמץ ולברר היכן הקושי ומהי דרך הפתרון. אולם יכול להיות שהמחסום אינו גשמי בלבד, אלא יש מחסום רוחני המפריע לו לקבל את אור התורה. דבר זה אמור בכל מקצועות התורה ונכון שבעתיים בלימוד חכמת הנסתר. לכן כאשר הרמב"ם מגיע לדבר על אגדות חז"ל העוסקות בנסתרות, הוא מדריך אותנו להרבות בתפילה לריבונו של עולם שיחונן אותנו בדעת, כי אי אפשר ללמוד תורה בלי הסיוע האלוהי. ליבנו צריך להיות פתוח כדי שנצליח לשמוע את דבר ה' מתוך פרשיות התורה, דפי הגמרא וספרי ההלכה והאמונה. לכן אסור ללמד את חכמת הנסתר לאדם שאינו ראוי לכך, כי אין זו העברת מידע בלבד, ולא כל אחד מוכן לקליטת התוכן הרוחני של חכמת הקבלה. הדבר דומה לכלי גרוע שאינו מתאים לקיבול מאכלים, אם מפני שיש בו חור והמאכל אינו נשמר בתוכו ואם מפני שהוא מלוכלך ומקלקל גם את המאכל. כך יש אדם שעדיין אינו חכם מספיק ואינו מבין את הרעיונות העליונים, וגרוע מכך, יכול להיות אדם שחושב שהוא מבין אך באמת משבש ומסלף את הדברים. לכן אומר הרמב"ם שאין ללמד אדם שאינו מוכן לכך, ואדם הלומד ואינו מבין יתלה את קוצר ההבנה בעצמו ולא בחז"ל, שלהם הייתה הכנה ראויה ושכל חריף מאוד.
הרחבות
המונח מזג האדם
הַשְּׂכָלִים יֵשׁ לָהֶם יִתְרוֹן זֶה עַל זֶה כְּפִי יִתְרוֹנוֹת הַמְּזָגִים. 'מזג' פירושו עירוב נוזל בנוזל, כמו מזיגת היין במים, שהיא נתינת מים ביין כדי להפיג את חריפותו. בזמן היפוקרטס סברו הרופאים שאופי האדם מורכב מארבע ליחות (נוזלים), וכאשר הן ממוזגות בו בצורה שווה ואין אחת יתירה על חברתה – יהיה האדם בריא בגופו ובנפשו. מאז תקופתו אנו משתמשים בהשאלה במונח 'מזג' כדי לתאר את אופי האדם ואת תכונותיו. כך למשל, אדם שנוטה לרוגז נֹאמר עליו שיש לו 'מזג חם' ועל אדם שנוטה לפחד נֹאמר שהוא 'רך מזג'. כוונת הרמב"ם היא שיש אנשים בעלי כישרון שכלי רב מטבעם, לעומת אחרים בעלי כושר שכלי ראשוני מועט (מנת משכל), ולרבותינו הראשונים היה כשרון שכלי רב.
עמל תורה
יֵשׁ שֵׂכֶל אִישׁ אֶחָד שָׁלֵם מִשֵּׂכֶל אִישׁ אַחֵר. במשך שנים רבות התחבטה הפסיכולוגיה בשאלה האם מנת משכל ותכונות אופי הן דבר העובר בתורשה או שמא הן מותנות בהשפעת הסביבה. הדעה הרווחת היא כי לשני הגורמים ישנה השפעה. מדברי הרמב"ם נראה שאמנם יכול להיות אדם עם יתרון התחלתי על פני חברו, אך באמצעות עמל ויגיעה יגיעו לרמת הבנה שווה. הרמב"ם אינו עוסק בשאלה הפסיכולוגית, אלא מחדד שהגישה ללימוד דברי חז"ל צריכה להיות בענווה. רק על ידי שקידה ובעמל רב אפשר להבין מעט מדבריהם.
שאלות לדיון
האם השייכות למדרגת החכמה והסודות, באה גם באמצעות תפילה וכישרון מולד?
מדוע יש להסתיר את החכמה מעיני הכסיל? האם ראוי לנהוג כך, גם בוויכוחים בנושאים שונים, עם אנשים שונים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
