ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בתיה בת מיכאל ז"ל
וְהִנְנִי נוֹתֵן לְךָ בּוֹ מָשָׁל מְבֹאָר: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַל לְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי חָכְמַת הָרְפוּאָה וְהַחֶשְׁבּוֹן וְהַנִּגּוּן, וּמָהִיר בְּחָכְמַת הַטֶּבַע, וְחָרִיף רַעְיוֹנוֹ וְיָפֶה טִבְעוֹ, וְהוּא נָעוּר• וָרֵק מֵחָכְמַת הַתִּשְׁבֹּרֶת וְחָכְמַת הַכּוֹכָבִים, וְנֹאמַר לוֹ: מַה אַתָּה אוֹמֵר בָּאִישׁ שֶׁהוּא טוֹעֵן, שֶׁגּוּף הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ הוּא עִגּוּלָה קְטַנָּה – שֶׁהוּא גּוּף כַּדּוּרִי, וְגֹדֶל הַכַּדּוּר הַהוּא כְּגֹדֶל כַּדּוּר הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה פַּעַם וּשְׁלֹשָׁה שְׁמִינֵי• פַּעַם. וְכַדּוּר הָאָרֶץ, שֶׁבְּמִּדָּתָהּ עָשִׂינוּ הַמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, הוּא כַּדּוּר שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מִיל, וְיִהְיֶה עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה מַגִּיעַ לָדַעַת כַּמָּה מִילִין יֵשׁ בְּמִדַּת גֹּדֶל כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ? — אֵין סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַהוּא, זָךְ הָרַעְיוֹן, אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל מִן הַחָכְמוֹת כָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ, לֹא יִמְצָא בְּנַפְשׁוֹ מָקוֹם לְקַיֵּם זֹאת הָאֱמוּנָה, וְכָל זֶה דָבָר רָחוֹק בְּעֵינָיו וּבִלְתִּי מֻשָּׂג. וְהַטַּעֲנָה הַשִּׂכְלִית תָּבֹא לוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה: שֶׁהַטַּעֲנָה הַזֹּאת — בְּטֵלָה. כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הָאָדָם עַל מָקוֹם כְּפִי זֶרֶת אֶחָד מִן הָאָרֶץ, וְיֵדַע שִׁעוּר גֶּרֶם הַשֶּׁמֶשׁ וְהֶקֵפָהּ וּמִדַּת שִׁטְחָהּ•, עַד אֲשֶׁר תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ כּוֹלֶלֶת אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא כּוֹלֵל מִדַּת חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָאָרֶץ, וְעוֹד יֹאמַר: 'אֵיךְ אֶפְשָׁר זֶה, וְהִנֵּה גֶּרֶם• הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם בְּתַכְלִית הַמֶּרְחָק, וַאֲפִלּוּ רְאִיַּת גֶּרֶם הַשֶּׁמֶשׁ עַל נָכוֹן אִי אֶפְשָׁר לָנוּ וְלֹא נַשִּׂיגֵהוּ אֶלָּא זִיווֹ בִּלְבַד — וְאֵיךְ יַגִּיעַ אָדָם לַמַּעֲלָה שֶׁיּוּכַל לִמְדֹד אוֹתוֹ, וִידַקְדֵּק מִדָּתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה שְׁמִינֵי פַעַם?! זֶה דָבָר שָׁוְא הוּא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ!'. וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ סָפֵק עַל הֱיוֹת זֹאת הַטַּעֲנָה בְּטֵלָה וְשֶׁלֹּא תוּכַל לִהְיוֹת. אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּלִמּוּד סִפְרֵי חָכְמַת הַמִּדּוֹת וְיַשְׂכִּיל הָעֲרָכִים הַנֶּעֱרָכִים זֶה לָזֶּה, הַמְחֻיָּבִים לַצּוּרוֹת הַכַּדּוּרִיוֹת וְזוּלָתָם, וְיֶעְתַּק מִשָּׁם אַחַר כָּךְ אֶל הַסֵּפֶר הַמְסֻדָּר בְּעִנְיָן זֶה וְהַדּוֹמֶה אֵלָיו, רְצוֹנִי לוֹמַר: סֵפֶר תְּכוּנַת הַגַּלְגַּלִים הַיָּדוּעַ: סֵפֶר אַלְמַגֶּסְטִי — אָז תִּתְבָּרֵר אֶצְלוֹ זֹאת הַטַּעֲנָה, וְתָשׁוּב לוֹ לִהְיוֹת טַעֲנַת אֱמֶת שֶׁאֵין בָּהּ סָפֵק וְשֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מוֹפֵת. וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ• בֵּין שֶׁגּוּף הַשֶּׁמֶשׁ הוּא כַּשִּׁעוּר הַזֶּה, אוֹ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצוּיָה•, וְיַרְגִּיל שִׂכְלוֹ לְהַאֲמִין הַדָּבָר, שֶׁהָיָה בַתְּחִילָה מַרְחִיק הַרְחָקָה גְּדוֹלָה, וְיַאֲמִין בּוֹ אֱמוּנָה גְּמוּרָה, הִנֵּה זֶה יוּכַל לִהְיוֹת, וַאֲנַחְנוּ לֹא הִסְכַּמְנוּ• עַל הָאִישׁ שֶׁשְּׁאַלְנוּהוּ זֶה הָעִנְיָן, שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר מִן הַחָכְמוֹת הָאֲחֵרוֹת, אֲבָל• שֶׁיִּהְיֶה טוֹב הַשֵּׂכֶל, וְזַךְ הַטֶּבַע וְחָכָם. וְהַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שְׁאַלְנוּהוּ, הִיא מִשְּׁאֵלוֹת הַלִּמּוּדִיּוֹת, שֶׁהִיא מִן הַמַּדְרֵגָה שֶׁיַּעֲלוּ בָּהּ לֶאֱלֹהוּת. קַל וָחֹמֶר יִהְיֶה הָעִנְיָן בְּמִי שֶׁאֵין לוֹ חָכְמָה כְּלָל, וְלֹא הִרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי חָכְמוֹת הַלִּמּוּדִיּוֹת•, אֲבָל הָיָה נָסְעוֹ מִשֵּׂכֶל אִמּוֹ לְשֵׂכֶל אִשְׁתּוֹ• כְּשֶׁיִשְׁאָלוּהוּ שְׁאֵלָה מִשְּׁאֵלוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת שֶׁהֵן צְפוּנוֹת בַּדְּרָשׁוֹת — אֵין סָפֵק שֶׁהֵן רְחוֹקוֹת בְּעֵינָיו כִּרְחוֹק הַשָּׁמַיִם מִן הָאָרֶץ, וְיִקְצַר שִׂכְלוֹ לְהָבִין דָּבָר מֵהֶם.
___________________________________
נָעוּר – מרוקן, אין בו. וּשְׁלֹשָׁה שְׁמִינֵי – שלוש שמיניות. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת וכו' – איך ייתכן שאדם ממקומו בכדור הארץ ידע לחשב את גודל השמש הרחוקה ממנו. גֶּרֶם – עצם. הֶפְרֵשׁ – הבדל (מבחינת ודאות הידיעה). מְצוּיָה – קיימת. הִסְכַּמְנוּ – קבענו (בדוגמה הזו). אֲבָל – אלא. הַלִּמּוּדִיּוֹת - שבמדעי הטבע. הָיָה נָסְעוֹ וכו' – הכוונה שבין זמן הינקות לזמן הנישואין, שהיא תקופת הלימוד לכל שלביו, לא למד כלום [הערת הרב שילת] .
ביאורים
ישנם מושגים שנקלטים אצלנו באמצעות החושים ולכן קל לנו להבין אותם, הם מתיישבים היטב על ליבנו ומסתדרים עם מערכת התפיסה שלנו. הדבר נכון גם לתחומי ההיגיון הצרוף כמו מתמטיקה למשל, משום שכל דבר מסודר והגיוני ניתן לבחינה קלה ומדויקת. אולם, יש תחומים שהבנתם קשה יותר, אם בגלל מרחקם הפיזי מאיתנו ואם משום שהם מופשטים ואין בהם תוואי של שכל צרוף. למשל, המחשבה שניתן לאמוד את גודל כדורי הלכת ומרחקם ביחס לכדור הארץ נראית מופרכת למי שלא למד אסטרונומיה. וכן עיסוק בתחומים מופשטים כעין פילוסופיה ופסיכולוגיה נראה כדמיון בלבד וממילא כדבר שאינו נצרך. כשם שמי שאינו מצוי בתחומים אלה אינו מבין את דברי חכמי הפילוסופיה והפסיכולגיה, כך מי שאינו מצוי בעניינים האלוהיים איננו יכול להבין את דברי חז"ל.
לימוד מסודר ומדורג תורם להבנה ולהכלה של רעיונות רחוקים ומופשטים, ממש כמו שלעיסת המזון בפה תורמת לעיכול המזון. אם הלימוד הבסיסי נרכש כראוי, ניתן יהיה להבין לבסוף גם תחומים מורכבים יותר, אולם אם מדלגים ישירות ללימוד המורכב מגיעים לידי טעות.
לפעמים אנו יכולים לראות את הצורך בלימוד ההדרגתי גם בלימוד שלנו. למשל, כאשר אנחנו שומעים רעיון אמוני חדש שגורם לנו לטלטלה נפשית ברגע הראשון, ונראה כסותר לכאורה את כל מה שלמדנו עד כה. לפעמים, הרעיון מתיישב בליבנו כעבור זמן עם הלימוד וכבר אינו נראה זר בעינינו, כי השכל עיבד את הנתונים, והנפש הכילה את המידע החדש. באופן זה מסביר הרמב"ם את השימוש של חז"ל במשלים ככלי ללמד רעיונות עמוקים, כפי שראינו אתמול בדבריו. המשל משתמש בכלים המוכרים לנו כמו החושים, וממחיש לנו רעיונות עמוקים באופן שנוכל לצייר בשכלנו. מתודיקת לימוד זו מאפשרת ללומד לרכוש את הידיעות העמוקות לאט, כי כל אחד מעכל את הדברים בזמן המתאים לו ובכל פעם חושף רובד נוסף ומגלה עומק חדש בדברי חז"ל. ככל שלומדים ומעיינים יותר במאמרי חז"ל ניתן להגיע להבנה עמוקה וברורה יותר בדבריהם.
הרחבות
מידת השמש
וְגֹדֶל הַכַּדּוּר הַהוּא. גודל מידת השמש הידוע לנו כיום הוא בערך פי מאה מכדור הארץ בשונה מהידע בעבר. מעיר הרב שלמה אבינר שמבחינת המדע אין זו טעות, אלא מדובר באותו סדר גודל (אפשר לעיין עוד בדברי הרמ"מ מלובביץ', אגרות הקודש כב, עמוד רסב).
פיתוח השכל והמידות
אֲבָל כְּשֶׁיַּרְגִּיל נַפְשׁוֹ בְּלִמּוּד סִפְרֵי חָכְמַת הַמִּדּוֹת. הרמב"ם מדגיש שכדי לעסוק במדעים הרוחניים יש ללמוד קודם את לימודי הבסיס, שבאמצעותם האדם מכשיר את שכלו לאט ובהדרגה להבין רעיונות מופשטים ומורכבים. למדנו לעיל שהדבר אמור גם בתוך בית המדרש, ונדרש סדר בלימוד התורה, לכן לפני לימוד הקבלה יש ללמוד את הצד המעשי של התורה [הלכות יסודי התורה ד, יג]. כמו כן על האדם לרכוש השכלה בחכמות הטבע כגון מתמטיקה, פיזיקה וכדומה, כי הם הבסיס להבנת מעשה בראשית ומעשה מרכבה [מורה נבוכים ח"א, לד]. הרב קוק ממשיל את האדם הלומד חכמת הנסתר לאדם שטס בכדור פורח. על פניו נראה שזו פעולה קלה, ושאין אפשרות לבצע תאונה כי השמים פתוחים. אולם האמת היא שקשה לנווט ולמצוא את הדרך הנכונה, דבר שיכול לגרום לתקלות רבות. כך גם בלימוד קבלה, יש תחושה שאפשר לשוט בעולם הרוח והדמיון בלי מעצור. אך דווקא בשל כך הטעות מצויה יותר, ונדרשת הכנה ראויה של יראת שמים, של מידות ושל לימוד [אורות התורה ו, ז].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מכך, שפעמים רבות ה'מושכל הראשון' שלנו אינו נכון, ורק אחרי התבוננות מגלים את האמת?
כמה אנו מסתמכים במהלך חיינו, על 'מושכל ראשון', בלא בירור מעמיק?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
