ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ברגשות מעורבים אנו מקבלים את היום. הנה הגענו ב"ה לחוג פעם שלישית את יום העצמאות. הייתה זו שנה נוספת של התרחבות והתנחלות. נעשה כבר כמעט כטבע, עד אשר חדלנו מהתפלא על אותם הדברים שעוד לפני תקופה קצרה לא חלמנו עליהם. הן לא רחוק כל כך הזמן בו כל יהודי עולה היה בעינינו כמוצא שלל רב. הן לא רחוק הזמן, בו הייתה הארץ סגורה ומסוגרת, נתונה תחת המגף של הקלגס הבריטי. חייליו שלטו כאן, משטרו היה הקובע, ורוב רובה של הארץ מאוכלס עם גוי זר עוין, אשר בכל עת מצוא היה מחפש לפרוע פרעות בישראל. והנה זכינו לשערים פתוחים ולגלויות נקבצות. גלויות של אלפים שנות נדוד ושעבוד מתחסלות - "מושיבי עקרת הבית" (תהלים קי"ג ט'). "רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נ"ד א'). "מי ילד לך את אלה ואלה מי גדל?" (שם מ"ט כ"א).
ומאידך, אנו מלאים רגשות ייאוש על המצב הרוחני המתרחש בארץ, כשאנו רואים שגלויות אשר אלפים בשנים שמרו על ייחודם ועל אמונתם, והנה כאן הם הולכים ומתמעכים ומטשטשים את דמותם המקורית, וילדיהם נלקחים לעקר ולעבודה זרה.
זאת נשיב אל לבנו על כן נוחיל. כדברי רבי עקיבא לחבריו - כל עוד לא ראינו כשנתקיימה ובאה היה לנו לדאוג, אבל משנתקיימה הנבואה בחציה ודאי תקויים גם בחלקה השני ( ע"פ מכות כ"ד ב').
"ושב ה' אלקיך שבותך ורחמך..." (דברים ל' ג'). וזה אנו יכולים לראות בעליל כי "מאת ה' הייתה זאת", כי על כן "נפלאות היא בעינינו". הרי כל כך נפלאים היו הדברים וכל כך לא יאומנו. מי מלל ומי פלל כי נזכה לזאת, ודווקא בתקופתנו. אנחנו אשר ראינו עני, אנחנו אשר עלינו עברה כוס קובעת התרעלה, אנו אשר ראינו גלויות ישראל בחרבנן השלם, אנו אשר בדורנו הוכרזה עלינו כליה ע"י צר צורר אשר אמצעים היו בידו. אנו אשר ראינו כיצד נחל מפלה בשערי הארץ הזאת, אנו אשר גם ראינו את אנשי בריתנו במלחמה והם הפכו לנו עורף והתקלסו בנו, ואנו אשר גם ראינו כיצד הרעה נהפכה לטובה, וכיצד רשעות אותו שר במדינת בריטניה ועקשנותו וקשיחותו ולעגו ואכזריותו, כיצד מזה גופא צמחה הישועה, אנחנו ודאי יכולים להגיד: "מאת ה' הייתה זאת". אנחנו רואים זאת בעליל. ודאי וודאי שזה היום ג"כ עשה ה', שנתקיים בנו: "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ואם כך הדבר, ודאי יקויים גם "ושב" במובנו השני - "'והשיב' לא נאמר אלא 'ושב'", שכביכול הקב"ה אף הוא יחזור ויחזיר את שכינתו בארץ זו (ע"פ מגילה כ"ט א').
ודאי עוד תפקחנה עיניים עורות, ויכירו את המשגה אשר עשו, ושבו כולם אל אלקי יעקב. ואשר על כן נגילה ונשמחה בו. לא תעכיר את שמחת היום הזכרת הנקודות המעציבות, ובשמחה זאת נשאב עוז ומרץ להוסיף בבנין, להרחיב גבולותינו, לחזק עצמנו ביראת ה' טהורה, לשמור על טוהר מחננו. נשמש לדוגמא במסירות למדינה ולקודשי ישראל כאחד. וזכות הנעקדים בכל הדורות, זכות קדושי ישראל אשר נשאו עיניהם לימים הללו ולא זכו, תעמוד לנו למצוא את הדרך הנכונה ללבות אחים מתנכרים - "'והשיב' לא נאמר כי אם 'ושב וקבץ'".
בהרימנו את נס העצמאות ביום זה, נתעמק יותר במושג העצמאות במובנו הישראלי המקורי - "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (כלה פ"ח מ"א). עצמאות ישראל אף פעם לא נלקחה מאתו. גם בזמן ששרפו את הארץ, גם בזמן שהגלונו וטבעו מטבעות יהודה הנכנעת והמנוצחת, אנו לא השלמנו אף פעם עם זה. אנחנו המשכנו את קיומנו העצמאי, גם בזמן שברית המילה היתה נענשת במות, גם בזמן ששמירת שבת הייתה משתלמת בצליבה. אבותינו לא הפסיקו מלשמור על דברים אלה, והם שהיוו את אותות העצמאות. ואם זכינו לעצמאות מדינית, רק הודות לזה זכינו, כי אף פעם לא נכנענו, כי אף פעם לא נתייאשנו, כי תמיד היינו עצמאיים, כי תמיד שמרנו על קומתנו הרוחנית שלא תתכופף, כי תמיד היינו בני חורין.
וזאת עלינו לשנן לעצמנו ביתר תוקף, כי רק אז יש ערך לעצמאות מדינית, אם היא מלוה עם עצמאות הרוח. כי לא נקנה את חירות הגוף במחיר אבדן חרתנו האמיתית, כי לא נוותר על אותו הכוח אשר שמר עלינו כל הימים, אשר אתו הלכנו ואשר הוא שהחזירנו. "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ' כ"ו).
ליחידים מועטים אשר זכו כי שם ה' יקרא עליהם, אשר זכו להימצא ליד קודש הקדשים - ידעו להעריך את התפקיד המוטל עליהם, ידעו לשמוח ולהתחזק בימים הגדולים והקדושים אשר אנו חיים בהם.
"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט' א'), לשמח אל הגיל, לראות את המטרה בגיל, לראות את המטרה בשמחה, זו אינה מדה יהודית. זוהי מדת הגויים, זוהי המידה אשר הופכת את השמחה להוללות, את הגיל לפריצות, זו השמחה אשר גונזת בתוכה את הרס החורבן, זהו שיא העלייה אשר גונז בתוכו את הירידה. "עבדו את ה' בשמחה". תהא השמחה מקור לשאוב כוח, לשאת ברמה את שם ה' להתרענן במילוי התפקידים הגדולים.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














