ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עבדיה יוסף זצ"ל
וְנִתְבָּרֵר מֵאֵלּוּ הַמֻּקְדָּמוֹת כִּי תַּכְלִית הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ — הוּא: אִישׁ חָכָם וְטוֹב. וְכַאֲשֶׁר יִתְבָּרֵר לְאִישׁ שֶּׁהוּא מִמִּין הָאָדָם — הַחָכְמָה וְהַמַּעֲשֶׂה, רְצוֹנִי לוֹמַר: 'הַחָכְמָה' — לְצַיֵּר בְּשִׂכְלוֹ אֲמִתּוּת הַדְּבָרִים כְּפִי שֶּׁהֵם עָלָיו, וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַשִּׂיגוֹ; וְ'הַמַּעֲשֶׂה' — הוּא תִּקּוּן וְיִשּׁוּר הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים•, וְשֶׁלֹא יִהְיֶה שָׁטוּף בְּתַעֲנוּגִים, וְשֶׁלֹא יִקַּח מֵהֶם אֶלָּא מַה שֶּׁיִּהְיֶה בוֹ תִּקּוּן גּוּפוֹ וְתִקּוּן מִידוֹתָיו כֻּלָּן. וְעַל כֵּן, הַאִישׁ שֶּׁיִּהְיֶה עַל עִנְיָן זֶה — הוּא הַתַּכְלִית וְהוּא הַחֵפֶץ. וְזֶה הַדָּבָר לֹא נוֹדַע מֵאֵת הַנְּבִיאִים בִּלְבַד, אֲבָל• חַכְמֵי הָאֻמּוֹת הַחוֹלְפוֹת, וְאָשֶׁר לֹא רָאוּ הַנְּבִיאִים וְלֹא שָׁמְעוּ חָכְמָתָם, כְּבָר יָדְעוּ גַם הֵם, שֶּׁאֵין אָדָם שָׁלֵם, אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה כּוֹלֵל הַחָכְמָה וְהַמַּעֲשֶׂה. וְדַי לְךָ בְּדִבְרֵי הֶחָכָם הַמְפֻרְסָם בַּפִּילוֹסוֹפְיָא שֶׁאָמַר: 'חָפֵץ הָאֵל מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת נְבוֹנִים-חֲסִידִים'. שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁיִּהְיֶה חָכָם וְנָבוֹן, אֲבָל מְבַקֵּשׁ תַּאֲווֹת — אֵינוֹ חָכָם עַל הָאֱמֶת; שֶׁתְּחִלַּת הַחָכְמָה מְחַיֶּבֶת, שֶּׁלֹא יִקַּח אָדָם מִמַּעֲדַנִּים הַגּוּפָנִיִּים אֶלָּא מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּקּוּן צֹרֶךְ גּוּפוֹ. וּכְשֶׁנְּפָרֵשׁ מַסֶּכֶת אָבוֹת נַשְׁלִים זֶה הָעִנְיָן וּנְבָאֲרֵהוּ, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי. וְכֵן מָצָאנוּ: שֶׁהַנָּבִיא הֶאֱשִׁים וְחָשַׁב לְעָוֹן לְמִי שֶׁהִתְהַלֵּל שֶּׁהוּא חָכָם, וְהוּא מוֹרֵד בַּמִּצְווֹת וּמְבַקֵּשׁ תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר: "אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת ה' אִתָּנוּ... הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ וְחָכְמַת-מֶה לָהֶם" (ירמיה ח ח-ט). וְכֵן אִם יִהְיֶה הָאָדָם כְּמוֹ כֵן עוֹבֵד וְנָזִיר וּמַרְחִיק הַמַּעֲדַנִּים — לְבָד מִמַּה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְתִקּוּן גּוּפוֹ — וְהוֹלֵךְ בַּמִּנְהָגִים הַטִּבְעִיִּים כֻּלָּם עַל קַו הַמִּישׁוֹר•, וּמַחֲזִיק בְּנֹעַם הַמִּדּוֹת כֻּלָּן, אֲבָל אֵין לוֹ חָכְמָה — גַם זֶה חֲסַר הַשְּׁלֵמוּת, אֲבָל הוּא יוֹתֵר שָׁלֵם מִן הַרִאשׁוֹן. אַךְ מַעֲשָׂיו שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה אֵינָם עַל דֶּרֶךְ נְכוֹנָה• וְלֹא עַל דֶרֶךְ אֱמֶת. וְעַל כֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הֲשָׁלוֹם: "אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד" (אבות ב ה), כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְכֹל מִי שֶׁיֹּאמַר בְּעַם הָאָרֶץ — שֶׁהוּא חָסִיד, הוּא מַכְזִיב הַחֲכָמִים שֶׁגָּזְרוּ בְּעִנְיָן זֶה גְּזֵרָה נֶחְתֶּכֶת, וְהוּא מַכְזִיב הַשֵּׂכֶל• כְּמוֹ כֵן. וְעַל כֵּן תִּמְצָא הַצִּוּוּי בְכָל הַתּוֹרָה: "וּלְמַדְתֶּם אוֹתָם", וְאַחַר כֵּן – "לַעֲשׂוֹתָם" (דברים ה א). מֵבִיא הַחָכְמָה קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה: שֶׁבַּחָכְמָה יַגִּיעַ הָאָדָם לַמַּעֲשֶׂה. וְהַמַּעֲשֶׂה — לֹא יַגִּיעַ בּוֹ אֶל הַחָכְמָה. וְזֶהוּ מַה שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֵׂה" (קידושין מ ב).
___________________________________
הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים - פעולותיו הגשמיות, כאכילה ושינה. אֲבָל – אלא. קַו הַמִּישׁוֹר – הדרך הישרה. עַל דֶּרֶךְ נְכוֹנָה – מובילים אל המטרה. מַכְזִיב הַשֵּׂכֶל – סותר דבריהם.
ביאורים
אחרי שהגענו למסקנה שהאדם הוא העומד במרכזו של העולם, ושהפיתוח הגשמי של האדם כשלעצמו אינו התכלית הרצויה, ניתן לגשת אל המהות, אל השאלה כיצד יוכל האדם לזכות להשתייך לאלה שבשבילם נבראו יצורי העולם המרובים כל כך?
הרמב"ם קובע שלשם כך נצרכים שני דברים: ה'חכמה' וה'מעשה'. עבודת ה' של האדם מורכבת מעיסוק בהשגת חכמת ה', מעיסוק בהבנת רצונו. לא די לרצות ולהשתדל להיות טוב אלא צריך גם לעסוק בחכמה – להתרומם ולהתעלות כתוצאה מלימודה, ולקבל ממנה הדרכה ישרה כיצד לנהוג בפועל. דרך החכמה מרוממים את השכל שהוא החלק העליון של האדם וכך האדם מתרומם ומתקרב לבוראו באמת. ומתוך זה – העיסוק במעשה. אדם הרוצה להיות שייך לאותם בעלי מעלה, חייב להתאמץ לא להשאיר את החכמה כדבר תיאורטי בלבד, אלא להשקיע בהוצאתה אל הפועל באופן מעשי. חלק מעשי זה כולל הן את קיום המצוות בפועל, הן את המאמץ לעשות ולחשוב לפי רצון ה' ולא להשתעבד אל חיי החומר, והן את תיקון המידות.
הקריאה לצורך בשילוב הזה בין החכמה למעשה באה כנגד אותם אנשים העוסקים בחכמה בלבד, שאמנם מרוממים את שכלם, אך חכמתם הרבה אינה באה לידי ביטוי בפועל. כמו כן לאידך גיסא, כנגד אנשים בעלי מידות טובות, המקפידים על דברים מעשיים רבים, אך חסרה להם החכמה, אמנם הם טובים יותר מהראשונים, אך הם עדיין רחוקים מאנשי המעלה.
הרחבות
איש טהור ואיש קדוש
לֹא יִקַּח מֵהֶם אֶלָּא מַה שֶּׁיִּהְיֶה בוֹ תִּקּוּן גּוּפוֹ וְתִקּוּן מִידוֹתָיו כֻּלָּן. בספר מסילת ישרים מבואר שקיימת מדרגה עליונה בה האדם הקדוש כבר יכול להפסיק לחשוש שיינזק מהתענוגים: "ההפרש שבין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומרים אינם לו אלא הכרחיים... אילו היה אפשר בלתם, כבר היה יותר טוב. אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו... המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש" [פרק כז].
הכרחיות החכמה להצלחת המעשים
וְהוּא מַכְזִיב הַשֵּׂכֶל כְּמוֹ כֵן. במבט שטחי נדמה כי אין צורך בחכמה רבה כדי להבדיל בין מעשה טוב למעשה רע. בספר הכוזרי מובא משל הממחיש מדוע לא ייתכן שאדם יצליח לקלוע במקרה למעשים הטובים: "משל למה הדבר דומה? לסכל שחדר לתוך אוצר התרופות של רופא... התחיל מוציא אליהם (לחולים) תרופות בלי כל ידיעה בטיב התרופות ובכמות מנה ומנה ראויה לאיש ואיש, ונמצא זה ממית אנשים באותן התרופות שיכלו להועילם... ולא ידעו כי המועיל מצד עצמו לא היה כי אם בחכמתו של אותו רופא..." [מאמר א, עט]. המשל מפנה את תשומת לבנו לראות כיצד כל העולם הטבעי שלנו בנוי במורכבות רבה, כשיש פער גדול בין רצון מסוים לבין היישום הנכון שלו, ועל כן הכרחית כל כך החכמה.
שאלות לדיון
העולה מדברי הרמב"ם, שהנושא המרכזי הוא ' ידיעת ה''. בחסידות עוסקים ב' עבודת ה''. האם קיים הבדל בין ההגדרות? מהו?
"שֶׁתְּחִלַּת הַחָכְמָה מְחַיֶּבֶת, שֶּׁלֹא יִקַּח אָדָם מִמַּעֲדַנִּים הַגּוּפָנִיִּים, אֶלָּא מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּקּוּן צֹרֶךְ גּוּפוֹ". מדוע דווקא מידת ההסתפקות, היא "תחילת החכמה"?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
