ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
דַּע, כִּי הַקַּדְמוֹנִים חָקְרוּ חֲקִירָה עֲצוּמָה — בַּאֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם מִן הַחָכְמָה וְטוֹב הַמַּחְשָׁבָה — עַד שֶׁנִּתְקַיֵּם אֶצְלָם•: שֶׁכָּל דָּבָר נִמְצָא יִצְטָרֵךְ עַל-כָּל-פָּנִים לִהְיוֹת לוֹ תַּכְלִית• אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָהּ הָיְתָה מְצִיאוּתוֹ, כִּי לֹא לְדָבָר רֵיק נִמְצְאוּ הַנִּמְצָאִים. וְכַאֲשֶׁר נִתְקַיֵּם לָהֶם זֶה הַדִּין הַכְּלָלִי•, הִתְחִילוּ לְחַלֵּק כָּל הַנִּמְצָאִים לָדַעַת תַּכְלִית כָּל מִין מִן הַמִּינִים. וְרָאוּ כִּי כָל נִמְצָא שֶּׁהוּא מְלָאכוּתִי•, רְצוֹנִי לוֹמַר: הֶעָשׂוּי עַל-יְדֵי מְלָאכָה, תַּכְלִיתוֹ יְדוּעָה וְאֵין צֹרֶךְ בָּעִנְיָן הַהוּא לַחֲקִירָה. שֶׁהָאֻמָּנִי לֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אִם אֵין תַּכְלִיתָהּ מְצֻיָּרָה בְנַפְשׁוֹ. וְהַמָּשָׁל בַּזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאֹמַר, שֶׁהַמַּשּׂוֹר לֹא עֲשָׂאוֹ הַנַּפָּח אֶלָּא אַחֲרֵי אָשֵׁר חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אֵיךְ יוּכָל לְהַפְרִיד דִּבְקֵי הָעֵץ? עַד שֶׁנִּגְלָה לְלִבּוֹ צוּרַת הַמַּשׂוֹר, וְהֵחֵל לַעֲשׂוֹתוֹ כְּדֵי לַחְתֹּךְ בּוֹ. אִם-כֵּן נֵדָע, כִּי כַוָּנַת הַמַּשׂוֹר — לַהֲנִיפוֹ עַל הָעֵץ, וְכַוָּנַת הַקַּרְדֹּם – לַחְתָּךְ בּוֹ, וְכַוָּנַת הַמַּחַט — לְהַחְבִּיר בּוֹ בֶּגֶד לְבֶגֶד, וְכֵן לְכָל הַדְּבָרִים הַנִּמְצָאִים מְצִיאָה מְלָאכִית. אֲבָל מַה שֶׁהִמְצִיאַתּוּ הַמְּלָאכָה הָאֱלֹהִית וְהַחָכְמָה הַטִּבְעִית, כְּגוֹן מִינֵי הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים, וּמִינֵי מַחְצְבֵי הָאֲדָמָה, וּמִינֵי הָאֲבָנִים וּמִינֵי הַחַיּוֹת, יֵשׁ מֵהֶם — אָשֶׁר תַּכְלִית מְצִיאוּתוֹ נֶעֱלֶמֶת וְאֵין יוֹדֵעַ אוֹתָהּ כְּלָל, אֶלָּא אִם-כֵּן תִּוָּדַע בַּנְּבוּאָה, אוֹ בְּכֹחַ הָעֲתִידוֹת•; אֲבָל בַּחֲקִירַת הַדַּעַת אִי-אֶפְשָׁר, מִפְּנֵי שֶּׁאֵין בִּיכֹלֶת הָאָדָם לַחְקֹר עַד שֶׁיָּבִין וְיֵדַע לְאֵיזֶה טַעַם הִמְצִיא הַטֶּבַע קְצָת הַנְּמָלוֹת בִּכְנָפַיִם, וּמֵהֶן — בְּלִי כְנָפַיִם, וּלְאֵיזֶה טַעַם הִמְצִיא גַם-כֵּן תּוֹלָעִים מְרֻבֵּי רַגְלַיִם, וַאֲחֵרִים מְעֻטֵּי רַגְלַיִם, וּמַה הִיא תַּכְלִית זֹּאת הַתּוֹלָעַת וְזֹאת הַנְּמָלָה? אֲבָל• בִּדְבָרִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה, וּפָעֳלָם יוֹתֵר גָּלוּי — אָמְנָם בִּידִיעַת תַּכְלִית בְּרִיאָתָם יִגָּלֶה יִתְרוֹן אַנְשֵׁי הַחָכְמָה; וְעַל-פִּי• שֶּׁיִּהְיֶה יוֹתֵר חָכָם וּגְדָל הַתְּשׁוּקָה וְזַךְ הָרַעְיוֹן לִלְמֹד — כֵּן תִּהְיֶה יְדִיעָתוֹ יוֹתֵר גְּמוּרָה. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִשְׁלֹמֹה מִן הַחָכְמָה מַה שֶׁהִבְטִיחוֹ בָהּ — יָדַע מִסּוֹדוֹת בְּרִיאַת אֵלֶּה הַמִּינִים מַה שֶׁאֶפְשָׁר לְאָדָם לָדַעַת מִדֶּרֶךְ• שֶּׁהוּא אָדָם, וְדִבֵּר עַל תַּכְלִית יְצִירַת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִינֵי הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים" (מלכים א ה, יג). וְהָיָה זֶה לְעֵד שֶׁהָיְתָה בוֹ רוּחַ אֱלֹהִית. וְאָמַר אַחַר-כָּךְ: "וַיָּבֹאוּ מִכָּל-הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (שם יד).
___________________________________
נִּתְקַיֵּם אֶצְלָם – הגיעו למסקנה. תַּכְלִית – מטרה. הַדִּין הַכְּלָלִי – הקביעה הזו המקיפה את כל המציאות. מְלָאכוּתִי – העשוי בידי אדם. בְּכֹחַ הָעֲתִידוֹת – באמצעות מגידי העתידות. אֲבָל – אלא. וְעַל-פִּי – כפי. מִדֶּרֶךְ – כפי (מגבלות) טבעו.
ביאורים
בפרק זה משיב הרמב"ם על השאלה שהציב בסוף הפרק הקודם – מהי כוונת חז"ל במאמר 'אין לקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה'. כל הפרק בנוי ממספר הקדמות הדרגתיות שעוזרות לנו להבין את התשובה שתגיע רק בסופו. על פי בירורים נוקבים של גדולי הפילוסופים מניח הרמב"ם הנחת יסוד בסיסית והיא שלכל נברא יש תפקיד שלשמו הוא נוצר, וגם ניתנו לו הכלים והיכולת לבצע את שליחותו. כשם שלכל כלי יש תפקיד ייעודי והוא נעשה בצורה המתאימה למילוי תפקידו, כך כל פרט בבריאה הוא כלי שרת בידי הקב"ה. ישנם חלקים בבריאה שאנו רואים באופן מוחשי את תפקידם ואת הצורך שיש בהם, וישנם חלקים שבינתיים נעלם מאיתנו פשר קיומם. במרוצת השנים אנו נחשפים לעוד ועוד סגולות הגנוזות בטבע, ומגלים תפקידים שבעבד היו כמוסים. לאחר הבנה בסיסית זו נשאלת שאלה מהותית הקשורה גם לעצם קיומנו – אם לכל נברא יש מטרה ותכלית, מהי אם כן מטרת האדם בעולם? כאשר נתבונן במין האדם נראה שבניגוד לשאר הברואים הוא ניחן בכישרונות רבים ומגוונים, אם כן התשובה לשאלת תכלית האדם בעולם היא תשובה מורכבת שנתונה לפרשנויות רבות. התשובה לשאלה תנבע בהכרח מתוך השקפת עולם, ותכלול בתוכה גם מענה לשאלות מוסריות ותרבותיות הנוגעות לאדם ולחברה. אין כאן התמודדות עם שאלת 'מהו תפקידו של האדם?' בלבד, אלא עם השאלה 'למה נוצר האדם?'. שאלת ה'מה?' עוסקת בצד הפרקטי, ואילו שאלת ה'למה?' העמוקה יותר, עוסקת בצד המהותי של מטרת העל של האדם, אשר אוצרת בתוכה את כל תפקידיו. אמנם הרמב"ם התבסס על הנחת יסוד של הפילוסופים ומשם מגיע לברר את תכלית האדם בעולם, אך התשובה לשאלה מגיעה ממקור אמיתי ומוחלט. דווקא משום שזוהי שאלה מורכבת שהתשובה עליה ניתנת לפרשנות אישית מגמתית, לוקח הרמב"ם את תשובתו מן המקור המהימן ביותר, שאין לו פניות לשום צד. מקור זה הוא התורה הקדושה, ודברי חז"ל המוסרים לנו את דבר ה' במסורת מדור לדור. אך טבעי שה', בורא העולם ויוצר האדם, הוא שיאמר מהי מטרתו של האדם בעולמו.
הרחבות
מי הם הקדמונים
הַקַּדְמוֹנִים. כנראה שבכינוי זה הרמב"ם אינו מתכוון רק לחכמים מעם ישראל, אלא גם לחכמים ולפילוסופים מאומות העולם, כמו שלקמן [י' חשון], בקשר לתכלית האדם, הוא כותב: "זה הדבר לא נודע מאת הנביאים בלבד... חכמי האומות... ידעו גם הם..." (וכפי ביטויו המפורסם "קבל האמת ממי שאמרה" [פתיחה ל'שמונה פרקים']).
מניין לנו שלכל נמצא יש תכלית
תַּכְלִית אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָהּ הָיְתָה מְצִיאוּתוֹ. מסקנה זו מבוססת על הנחה שכל דבר שקיים בעולם - עומדת מאחוריו חכמה. חכמה זו היא חכמתו של האלוה. ל'קדמונים' היה ברור שקיים אלוה, כיוון שניתן לראות בבירור חכמה רבה בטבע. הרי גם אם ניתן להעלות על הדעת שיש חומר שמעולם לא נברא ותמיד היה קיים, לא ניתן להעלות על הדעת חכמה , סדר ומורכבות שנתהוו מעצמם (עיין חובות הלבבות [שער הייחוד ו]; התשובה היחידה שהועלתה נגד הוכחה זו היא 'תיאוריית האבולוציה', אולם גם אם התיאוריה נכונה, הרי בכוחה להסביר רק את המורכבות שבבעלי החיים, ואין בה כדי להסביר את המורכבות והחכמה המופלאה שבכל עולם הדומם, בתא החי, בחוקי הטבע עצמם ועוד). בגלל הוכחה זו או הוכחות דומות הדעה המקובלת בין הפילוסופים הייתה שקיים אלוה (הם כפרו רק בהשגחה; מורה נבוכים [ב, סוף פרק יג]). אם כן, כיוון שברור שהעולם בנוי כולו בחכמה מאת האלוה, ממילא יש לו גם תכלית.
שאלות לדיון
האם אנו שואפים להבין כל פרט במציאות? מהו תפקיד כל תולעת? האם בכלל ראוי לשאוף לכך?
מדוע לא ייתכן שיהיו דברים פעוטים שאין להם תכלית ומטרה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סודו החינוכי של חודש שבט
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
