ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' משה בן אלכסנדר ז"ל
לְפִיכָךְ הָיוּ חֶלְקֵי הַדִּינִין, הַמְּיֻסָּדִים בַּתּוֹרָה עַל הָעִקָּרִים הָאֵלֶּה שֶׁהִקְדַּמְנוּ, נֶחֱלָקִים לַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים:
הפרושים
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה, וְיֵשׁ לָהֶם רֶמֶז בַּכָּתוּב, וְאֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם בְּדֶרֶךְ סְבָרָא — וְזֶה אֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת, אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמַר הָאֶחָד: 'כָּךְ קִבַּלְתִּי' אֵין לְדַבֵּר עָלָיו.
הלכה למשה מסיני
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי — הַדִּינִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' וְאֵין רְאָיוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וְזֶה כְּמוֹ כֵן — אֵין חוֹלֵק עָלָיו.
הלימודים
הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי — הַדִּינִים שֶׁהוֹצִיאוּ עַל דַרְכֵי הַסְּבָרָא וְנָפְלָה בָם מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב•. וְזֶה יִקְרֶה — כְּשֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הָעִיּוּן•. וּמִפְּנֵי כָּךְ אוֹמְרִים: "אִם הֲלָכָה• – נְקַבֵּל, וְאִם לְדִין• — יֵשׁ תְּשׁוּבָה•" (יבמות ח ג). אֲבָל, נָפְלָה הַמַּחֲלֹקֶת וְהָעִיּוּן בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע בּוֹ הֲלָכָה. וְתִמְצָא בְּכָל הַתַּלְמוּד שֶׁהֵם חוֹקְרִים עַל טַעַם הַסְּבָרָא שֶׁהוּא גּוֹרֵם הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין הַחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים: 'בְּמַאי קָא מִפַּלְּגֵי•'? אוֹ 'מַאי טַעְמָא• דְּרַבִּי פְּלוֹנִי'? אוֹ 'מַאי בֵּינַיְהוּ•?' וְהֵם מְבִיאִים אוֹתוֹ עַל עִנְיַן זֶה בְּרֹב מְקוֹמוֹת, וְזוֹכְרִים הַטַּעַם הַגּוֹרֵם לַמַּחֲלֹקֶת, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ: רַבִּי פְּלוֹנִי מַחֲזִיק טַעֲנָה• פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי מַחֲזִיק טַעֲנָה פְּלוֹנִית וְכַדּוֹמֶה לוֹ.
___________________________________
עַל פִּי הָרֹב – רוב החכמים. כְּשֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הָעִיּוּן - כשיש מחלוקת בסברה. הֲלָכָה – הלכה מקובלת במסורת מרבותיו. לְדִין – הלכה שמקורה בסברה (על פי מידות שהתורה נדרשת בהם). יֵשׁ תְּשׁוּבָה – יש אפשרות להשיב ולדחותה. בְּמַאי קָא מִפַּלְּגֵי – במה נחלקו. מַאי טַעְמָא – מה טעמו. מַאי בֵּינַיְהוּ – מהי הנפקא-מינה (ההשלכה המעשית) בין הדעות. מַחֲזִיק טַעֲנָה – סברתו היא.
ביאורים
ישנם חמישה סוגי ההלכות המופיעות בתלמוד. הקריטריונים שמבדילים ביניהם הם: האם נמסרו למשה בהר סיני, האם אפשר לדרוש אותם מהכתוב, ומהו התוקף ההלכתי של אותם הלכות. דבר מעניין נוסף שניתן לשים לב הוא למעורבות של חכמי ישראל בקביעת הלכות אלו.
א. דרשות שנמסרו במסורת - אלו הלכות שנמסרו למשה רבנו בסיני, אך בנוסף לכך ניתנות להילמד בשני אופני לימוד: בדרך לימוד מדקדוק במילות התורה, או בדרך סברה. ממילא בהלכות הללו לא תתכן מחלוקת בהלכה המעשית, אך תתכן מחלוקת בדרך הלימוד מהפסוק או בסברה שהולידה את ההלכה הזאת. למשל התורה כתבה 'פְּרִי עֵץ הָדָר'. אין מחלוקת שהפירוש הוא אתרוג. אך נחלקו חכמים איך ניתן ללמוד זאת מהפסוק. אחד החכמים למד שזהו 'עֵץ שֶׁטָּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין'. חכם אחר אמר שזהו 'פְּרִי הָדָר בְּאִילָנוֹת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה'. שני חכמים אלו נטלו אתרוג בסוכות. חכמי ישראל לא קבעו את ההלכה אך כן ביססו את הקשר בין המסורת לבין התורה שבכתב, והיוו את החוליה המקשרת. התוקף ההלכתי של הלכות אלו הוא מדאורייתא. העובר עליהם עובר על איסור תורה.
ב. הלכה למשה מסיני - אלו הלכות שנמסרו למשה רבנו בסיני ואין להם שום דרך להלמד, לא באמצעות לימוד מהפסוק ולא על ידי סברה. אין לחשיבה האנושית מקום בהלכות אלו, וממילא אין שום מקום למחלוקת. אלו הלכות שאנו מקיימים את צו ה' ללא כל יכולת לשנות או להכריע בקיומה של המצווה. מובן שתוקפן ההלכתי של הלכות אלו הוא דאורייתא.
ג. דרשות שלא נמסרו במסורת - אלו הלכות שלא נמסרו למשה רבנו בסיני. הקב"ה מסר לנו כללים ועקרונות שדרכם ניתן ללמוד הלכות חדשות שלא נאמרו במפורש מתוך פסוקי התורה. לכן ניתן למצוא בהם מחלוקות רבות. זה סוג ההלכות הכי מפתיע, מכיוון שהקב"ה נתן כוח לחכמים לפסוק הלכה מחודשת שלא מסר אותה מסיני ויש להלכה זו, שנבעה משכלם האנושי של חכמים, תוקף של תורה!
הרחבות
קבלת המסורת ממשה רבנו
פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה. הרמב"ם שב ומדגיש פעם אחר פעם שהקבלה היא ממשה רבנו דווקא. בתורה נכתב על מעלת משה רבנו ביחס לשאר הנביאים "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" [במדבר יב, ז], וחז"ל אמרו שמשה רבנו התנבא באספקלריא מאירה, כלומר בצורה ברורה, בשונה משאר הנביאים שהתנבאו באספקלריא שאינה מאירה, כלומר בצורה מטושטשת מעט [יבמות מט:]. בהקדמה לפרק חלק [ל' חשון - א' כסלו] כתב הרמב"ם שאחד מעיקרי האמונה הוא להאמין בנבואת משה רבנו ובמעלתו על פני שאר הנביאים. משמעות הדבר היא שאף אחד לא יכול להכחיש את התורה, לפרשה שלא כמסורת שבידינו או לטעון שחל בה שינוי, כיוון שהמסורת נשענת על משה רבנו שנבואתו מוכחת ובהירה יותר מכל אדם. בפרק ח' מהלכות יסודי התורה מרחיב הרמב"ם בהחלטיות האמונה בנבואת משה, ועד כמה אין הדבר ניתן לערעור. דבר זה מבסס את נצחיותה ואמיתותה של התורה.
ההכרעה בין בית שמאי לבית הלל
וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב. פסיקת הדין על פי הרוב נלמדת מהכתוב "אחרי רבים להטות" [שמות כג, ב]. מקרה יוצא דופן מובא בגמרא במסכת עירובין [יג:] שמספרת ששלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל ולא ידעו כמי להכריע, עד שיצאה בת קול ואמרה "אלו ואלו דברי אלוהים חיים והלכה כבית הלל". התוספות מסבירים [פסחים קיד. ד"ה דאמר] שלמרות שבית הלל היו מרובים מבית שמאי בית שמאי היו מחודדים יותר, כלומר היו גדולים בחכמה מבית הלל, ובגלל זה נסתפקו כמי להכריע. באה בת הקול והכריעה הלכה כבית הלל בגלל ענוותנותם, שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם.
שאלות לדיון
על החלק השלישי נפלה מחלוקת "וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב". האם הרוב ודאי צודק?
האם המחלוקות בין החכמים בענייני דעות והשקפות הם מהחלק השלישי שהרמב"ם מזכיר כאן, או מחלק אחר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
