ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' משה בן אלכסנדר ז"ל
לְפִיכָךְ הָיוּ חֶלְקֵי הַדִּינִין, הַמְּיֻסָּדִים בַּתּוֹרָה עַל הָעִקָּרִים הָאֵלֶּה שֶׁהִקְדַּמְנוּ, נֶחֱלָקִים לַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים:
הפרושים
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה, וְיֵשׁ לָהֶם רֶמֶז בַּכָּתוּב, וְאֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם בְּדֶרֶךְ סְבָרָא — וְזֶה אֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת, אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמַר הָאֶחָד: 'כָּךְ קִבַּלְתִּי' אֵין לְדַבֵּר עָלָיו.
הלכה למשה מסיני
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי — הַדִּינִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' וְאֵין רְאָיוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וְזֶה כְּמוֹ כֵן — אֵין חוֹלֵק עָלָיו.
הלימודים
הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי — הַדִּינִים שֶׁהוֹצִיאוּ עַל דַרְכֵי הַסְּבָרָא וְנָפְלָה בָם מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב•. וְזֶה יִקְרֶה — כְּשֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הָעִיּוּן•. וּמִפְּנֵי כָּךְ אוֹמְרִים: "אִם הֲלָכָה• – נְקַבֵּל, וְאִם לְדִין• — יֵשׁ תְּשׁוּבָה•" (יבמות ח ג). אֲבָל, נָפְלָה הַמַּחֲלֹקֶת וְהָעִיּוּן בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע בּוֹ הֲלָכָה. וְתִמְצָא בְּכָל הַתַּלְמוּד שֶׁהֵם חוֹקְרִים עַל טַעַם הַסְּבָרָא שֶׁהוּא גּוֹרֵם הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין הַחוֹלְקִים וְאוֹמְרִים: 'בְּמַאי קָא מִפַּלְּגֵי•'? אוֹ 'מַאי טַעְמָא• דְּרַבִּי פְּלוֹנִי'? אוֹ 'מַאי בֵּינַיְהוּ•?' וְהֵם מְבִיאִים אוֹתוֹ עַל עִנְיַן זֶה בְּרֹב מְקוֹמוֹת, וְזוֹכְרִים הַטַּעַם הַגּוֹרֵם לַמַּחֲלֹקֶת, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ: רַבִּי פְּלוֹנִי מַחֲזִיק טַעֲנָה• פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי מַחֲזִיק טַעֲנָה פְּלוֹנִית וְכַדּוֹמֶה לוֹ.
___________________________________
עַל פִּי הָרֹב – רוב החכמים. כְּשֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הָעִיּוּן - כשיש מחלוקת בסברה. הֲלָכָה – הלכה מקובלת במסורת מרבותיו. לְדִין – הלכה שמקורה בסברה (על פי מידות שהתורה נדרשת בהם). יֵשׁ תְּשׁוּבָה – יש אפשרות להשיב ולדחותה. בְּמַאי קָא מִפַּלְּגֵי – במה נחלקו. מַאי טַעְמָא – מה טעמו. מַאי בֵּינַיְהוּ – מהי הנפקא-מינה (ההשלכה המעשית) בין הדעות. מַחֲזִיק טַעֲנָה – סברתו היא.
ביאורים
ישנם חמישה סוגי ההלכות המופיעות בתלמוד. הקריטריונים שמבדילים ביניהם הם: האם נמסרו למשה בהר סיני, האם אפשר לדרוש אותם מהכתוב, ומהו התוקף ההלכתי של אותם הלכות. דבר מעניין נוסף שניתן לשים לב הוא למעורבות של חכמי ישראל בקביעת הלכות אלו.
א. דרשות שנמסרו במסורת - אלו הלכות שנמסרו למשה רבנו בסיני, אך בנוסף לכך ניתנות להילמד בשני אופני לימוד: בדרך לימוד מדקדוק במילות התורה, או בדרך סברה. ממילא בהלכות הללו לא תתכן מחלוקת בהלכה המעשית, אך תתכן מחלוקת בדרך הלימוד מהפסוק או בסברה שהולידה את ההלכה הזאת. למשל התורה כתבה 'פְּרִי עֵץ הָדָר'. אין מחלוקת שהפירוש הוא אתרוג. אך נחלקו חכמים איך ניתן ללמוד זאת מהפסוק. אחד החכמים למד שזהו 'עֵץ שֶׁטָּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין'. חכם אחר אמר שזהו 'פְּרִי הָדָר בְּאִילָנוֹת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה'. שני חכמים אלו נטלו אתרוג בסוכות. חכמי ישראל לא קבעו את ההלכה אך כן ביססו את הקשר בין המסורת לבין התורה שבכתב, והיוו את החוליה המקשרת. התוקף ההלכתי של הלכות אלו הוא מדאורייתא. העובר עליהם עובר על איסור תורה.
ב. הלכה למשה מסיני - אלו הלכות שנמסרו למשה רבנו בסיני ואין להם שום דרך להלמד, לא באמצעות לימוד מהפסוק ולא על ידי סברה. אין לחשיבה האנושית מקום בהלכות אלו, וממילא אין שום מקום למחלוקת. אלו הלכות שאנו מקיימים את צו ה' ללא כל יכולת לשנות או להכריע בקיומה של המצווה. מובן שתוקפן ההלכתי של הלכות אלו הוא דאורייתא.
ג. דרשות שלא נמסרו במסורת - אלו הלכות שלא נמסרו למשה רבנו בסיני. הקב"ה מסר לנו כללים ועקרונות שדרכם ניתן ללמוד הלכות חדשות שלא נאמרו במפורש מתוך פסוקי התורה. לכן ניתן למצוא בהם מחלוקות רבות. זה סוג ההלכות הכי מפתיע, מכיוון שהקב"ה נתן כוח לחכמים לפסוק הלכה מחודשת שלא מסר אותה מסיני ויש להלכה זו, שנבעה משכלם האנושי של חכמים, תוקף של תורה!
הרחבות
קבלת המסורת ממשה רבנו
פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה. הרמב"ם שב ומדגיש פעם אחר פעם שהקבלה היא ממשה רבנו דווקא. בתורה נכתב על מעלת משה רבנו ביחס לשאר הנביאים "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" [במדבר יב, ז], וחז"ל אמרו שמשה רבנו התנבא באספקלריא מאירה, כלומר בצורה ברורה, בשונה משאר הנביאים שהתנבאו באספקלריא שאינה מאירה, כלומר בצורה מטושטשת מעט [יבמות מט:]. בהקדמה לפרק חלק [ל' חשון - א' כסלו] כתב הרמב"ם שאחד מעיקרי האמונה הוא להאמין בנבואת משה רבנו ובמעלתו על פני שאר הנביאים. משמעות הדבר היא שאף אחד לא יכול להכחיש את התורה, לפרשה שלא כמסורת שבידינו או לטעון שחל בה שינוי, כיוון שהמסורת נשענת על משה רבנו שנבואתו מוכחת ובהירה יותר מכל אדם. בפרק ח' מהלכות יסודי התורה מרחיב הרמב"ם בהחלטיות האמונה בנבואת משה, ועד כמה אין הדבר ניתן לערעור. דבר זה מבסס את נצחיותה ואמיתותה של התורה.
ההכרעה בין בית שמאי לבית הלל
וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב. פסיקת הדין על פי הרוב נלמדת מהכתוב "אחרי רבים להטות" [שמות כג, ב]. מקרה יוצא דופן מובא בגמרא במסכת עירובין [יג:] שמספרת ששלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל ולא ידעו כמי להכריע, עד שיצאה בת קול ואמרה "אלו ואלו דברי אלוהים חיים והלכה כבית הלל". התוספות מסבירים [פסחים קיד. ד"ה דאמר] שלמרות שבית הלל היו מרובים מבית שמאי בית שמאי היו מחודדים יותר, כלומר היו גדולים בחכמה מבית הלל, ובגלל זה נסתפקו כמי להכריע. באה בת הקול והכריעה הלכה כבית הלל בגלל ענוותנותם, שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם.
שאלות לדיון
על החלק השלישי נפלה מחלוקת "וְנִפְסָק הַדִּין בָּהֵם עַל פִּי הָרֹב". האם הרוב ודאי צודק?
האם המחלוקות בין החכמים בענייני דעות והשקפות הם מהחלק השלישי שהרמב"ם מזכיר כאן, או מחלק אחר?
עבודת ה' לחופש
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אוצרות בלב הים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
משמעות המילים והדיבור שלנו
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
