ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עובדיה יוסף זצ"ל
וְכַת שְׁלִישִׁית תַּחְשֹׁב כִּי הַטּוֹבָה שֶׁנְּקַוֶּה הִיא תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְהִיא: שֶׁיִּחְיֶה הָאָדָם אַחַר מוֹתוֹ וְיַחֲזֹר עִם קְרוֹבָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וְלֹא יָמוּת עוֹד. וְכִי הָרָעָה הִיא שֶׁלֹּא יִחְיֶה אַחַר מוֹתוֹ עִם אוֹתָם שֶׁיִּחְיוּ. וּמְבִיאִין רְאָיָה עַל זֶה בְּמַאֲמָרִים רַבִּים מְצוּיִים בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים וּבִפְסוּקִים מִן הַמִּקְרָא, שֶׁפְּשָׁטָם יוֹרֶה עַל מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים אוֹ עַל קְצָתוֹ.
שכר ועונש בגשמיות
וְכַת רְבִיעִית תַּחְשֹׁב כִּי הַטּוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ לָנוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הִיא מְנוּחַת הַגּוּף• וְהַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת הָעוֹלָמִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ: שׁוּמַן הָאֲרָצוֹת• וּנְכָסִים רַבִּים, וְרֹב הַבָּנִים, וְאֹרֶךְ חַיִּים וּבְרִיאוּת הַגּוּף, וְהַשָּׁלוֹם וְהַבִּטָּחוֹן, וִהְיוֹת הַמֶּלֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל וִהְיוֹתֵנוּ שׁוֹלְטִים עַל מִי שֶׁהֵצַר לָנוּ. וְהָרָעָה שֶׁתַּשִּׂיגֵנוּ כְּשֶׁנִּכְפֹּר עַל הַתּוֹרָה – הֵפֶךְ הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, כְּמוֹ מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ פֹּה הַיּוֹם בִּזְמַנֵּנוּ זֶה, זְמַן הַגָּלוּת. וְיָבִיאוּ רְאָיָה כְּפִי סְבָרָתָם מִכָּל הַמִּקְרָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: מִן הַבְּרָכוֹת וְהַקְּלָלוֹת וְזוּלָתָן, וּמִכָּל אוֹתָם הַסִּפּוּרִים הַכְּתוּבִים בַּמִּקְרָא.
חיבור הדעות הקודמות
וְכַת חֲמִישִׁית – וְהֵם הַרְבֵּה – מְחַבְּרִים הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם וְאוֹמְרִים כִּי הַתּוֹחֶלֶת הִיא שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ וִיחַיֶּה הַמֵּתִים, וְיִכָּנְסוּ לְגַן-עֵדֶן וְיֹאכְלוּ שָׁם וְיִשְׁתּוּ וְיִהְיוּ בְרִיאִים כָּל יְמֵי עוֹלָם.
מיעוט הדיון בעולם הבא
אֲבָל זוֹ הַנְּקֻדָּה הַנִּפְלָאת•, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָעוֹלָם-הַבָּא – מְעַט תִּמְצָא בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ הוּא שֶׁיַּחְשֹׁב אוֹ שֶׁיִּקַּח זֶה הָעִקָּר; אוֹ שֶׁיִּשְׁאַל עַל זֶה הַשֵּׁם•: עַל אֵיזֶה דָבָר הוּא נוֹפֵל•? אִם הוּא תַּכְלִית הַטּוֹבָה, אוֹ אַחַת מִן הַדֵּעוֹת הַקּוֹדְמוֹת הִיא הַתַּכְלִית•? אוֹ שֶׁיַּבְדִיל בֵּין הַתַּכְלִית וּבֵין הַסִּבָּה הַמְּבִיאָה אֶל הַתַּכְלִית. אֲבָל מַה שֶּׁשּׁוֹאֲלִים הָעָם כֻּלּוֹ, הֶהָמוֹן וְהַמְּבִינִים: הֵיאַךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים – עֲרֻמִּים אוֹ לְבוּשִׁים? וְאִם יַעַמְדוּ בְאוֹתָם הַתַּכְרִיכִין עַצְמָם שֶׁנִּקְבְּרוּ בָהֶם, בְּרִקְמָתָם וּבְצִיּוּרָם וְיִּפּוּי תְּפִירָתָם; אוֹ בְמַלְבּוּשׁ שֶׁיְּכַסֶּה גוּפוֹ בִּלְבָד? וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ – אִם יִהְיוּ שָׁוִים הֶעָשִׁיר וְהַדָּל, אוֹ אִם יִהְיוּ בְיָמָיו חָזָק וְחַלָּשׁ? וְהַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה בְּכָל עֵת.
___________________________________
מְנוּחַת הַגּוּף – שלווה. שׁוּמַן הָאֲרָצוֹת – טוּב הארצות. הַנִּפְלָאת – הנעלמת. זֶה הַשֵּׁם – המושג 'עולם הבא'. הוּא נוֹפֵל – הוא נקרא. תַּכְלִית – סוף, המטרה.
ביאורים
הרמב"ם ממשיך למנות את הקבוצות השונות המתייחסות באופנים שונים לגמול העתידי.
הקבוצה השלישית שמונה הרמב"ם טוענת שהאושר המיוחל הוא 'תחיית המתים'. מבחינתם הגמול הוא חזרת האדם לנצח לעולם שלנו, ומי שאינו ראוי - לא יזכה לחזור. הקבוצה הרביעית טוענת שהגמול המובטח מתייחס לחיים הרגילים שלנו בעולם הזה, ולשיטתם מי שראוי - יזכה להנאה ולהצלחה, ומי שלא ראוי - יסבול. בנוסף לכל ארבע הקבוצות שמנה הרמב"ם, קיימת קבוצה נוספת – חמישית , עליה אומר הרמב"ם שרוב האנשים שייכים אליה, והיא מצרפת את כל הדברים יחד – ביאת המשיח, תחיית המתים, וחיים נעימים וטובים שלא יפסקו.
הדבר המאחד את כל הקבוצות הוא שאנשיהן מתייחסים לגמול המובטח בכלים הגשמיים אותם הם מכירים בעולם הזה, וממילא עוסקים בגמול גשמי או בגמול הקשור לעולם גשמי.
מכאן עובר הרמב"ם ליחס הרצוי לעניינים אלו. הוא אומר שרק מעטים זכו לעסוק במהות בצורה נכונה. הרבה מהעיסוק של בני האדם בסוגיות אלו הוא בדברים חיצוניים ושולִיים, בשאלות טכניות על אופן התנהלות העולם בעתיד. מבט שכזה דומה לילד קטן המדמיין לעצמו כיצד תיראה החתונה העתידית שלו - במוחו של הילד עוברת תמונה דמיונית העוסקת בצדדים החיצוניים הנוצצים - הבגדים, האוכל, המוסיקה וכדו', ואילו את הדברים המהותיים והמשמעותיים שכוללת חתונה הוא מפספס.
במקום זה, עלינו לעסוק במהות, לעסוק במטרה שאליה מכוונים החיים שאנו חיים כעת, והחיים שלעתיד לבוא, להבין בצורה נכונה את כוונת התורה וכוונתם של חז"ל בעיסוקם בתכלית שהיא - 'עולם הבא'. בנושאים אלו יעסוק הרמב"ם בהמשך.
הרחבות
השכר המובטח אינו כהנאות העולם הזה
מְנוּחַת הַגּוּף וְהַשָּׂגַת הַתַּאֲווֹת הָעוֹלָמִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה. כת זו סוברת שהשכר המובטח לאדם הוא בהנאות העולם הזה. אולם רס"ג מביא ראיות לסתור אמונה זו ומוכיח שהשכר המובטח הוא בעולם הבא:
א. בעולם הזה אין אפשרות להגיע להנאה שלמה, שכן בכל שמחה יש גם מעט צער, ולפעמים הוא אף מרובה על השמחה. לא ייתכן שהקב"ה שהוא כל יכול ייעד לאדם גמול שאינו שלם.
ב. לפעמים אדם הגונב מחברו או המזיק לו מת לפני שמשיב את הגזלה. לא ייתכן שהקב"ה שהוא שופט צדק לא יעשה משפט בין שניהם, ואין ספק שהם יקבלו את השכר והעונש בעולם הבא השונה מהעולם הזה.
ג. אנו רואים שיש כופרים השרויים בטובה בעולם הזה ויש צדיקים שסובלים. לכן ודאי שיש עולם אחר בו משולם לכל אחד כגמולו.
ד. יצחק אבינו לא היה מוסר עצמו למיתה אלא אם כן ידע שיש עולם הבא בו יקבל על כך שכר. [אמונות ודעות מאמר תשיעי, אות א].
שאלות לדיון
מדוע חשוב כל כך לרמב"ם לברר מושגים כמו 'ימות המשיח', 'תחיית המתים' ו'עולם הבא'?
האם העיסוק בשאלות כמו "הֵיאַךְ יָקוּמוּ הַמֵּתִים – עֲרֻמִּים אוֹ לְבוּשִׁים", הוא עיסוק ערכי וחשוב? מדוע?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
