ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הקדמת הרמב"ם לפרק חלק

כ"ה חשוון תשע"ד

אות ד' חלק ב

ימות המשיח הוא זמן מסוים בהיסטוריה בו המלכות חוזרת לישראל. מהו הערך של אותה התקופה? במה היא תהיה שונה ומיוחדת משאר ההיסטוריה?
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
ימות המשיח
אָמְנָם "יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ" – הוּא זְמָן שֶׁתָּשׁוּב הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל וְיַחְזְרוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְיִהְיֶה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְאֹד וּבֵית מַלְכוּתוֹ בְּצִיּוֹן יִגְדַּל שְׁמוֹ•, וְזִכְרוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִים יוֹתֵר מִן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. וְיַשְׁלִימוּ אִתּוֹ כָּל הָאֻמּוֹת וְיַעַבְדוּהוּ כָּל הָאֲרָצוֹת – לְצִדְקוֹ הַגָּדוֹל• וְלַנִּפְלָאוֹת שֶׁיִּהְיוּ עַל יָדוֹ. וְכָל מִי שֶׁיָּקוּם עָלָיו – יְאַבְּדֵהוּ הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה וְיִמְסֹר אוֹתוֹ בְּיָדוֹ. וְכָל פְּסוּקֵי הַמִּקְרָא מְעִידִים עַל הַצְלָחָתוֹ וְהַצְלָחָתֵנוּ עִמּוֹ. וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה בַמְּצִיאוּת שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁהוּא עַתָּה – אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת תַּחֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַחֲכָמִים: "אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבָד" (ברכות לד ב). וְיִהְיוּ בְיָמָיו – עֲשִׁירִים וְאֶבְיוֹנִים, גִּבּוֹרִים וַחֲלָשִׁים כְּנֶגֶד זוּלָתָם•. אֲבָל בְּאוֹתָם הַיָּמִים יִהְיֶה נָקֵל• מְאֹד עַל בְּנֵי הָאָדָם לִמְצֹא מִחְיָתָם, עַד שֶׁבְּעָמָל מְעַט שֶׁיַּעֲמֹל אָדָם יַגִּיעַ לְתוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא גְלוּסְקָאוֹת• וּכְלֵי מֵילַת•" (שבת ל ב) – לְפִי שֶׁבְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּמְצָא אָדָם דָּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן: "פְּלוֹנִי מָצָא פַּת אָפוּי וְתַבְשִׁיל מְבֻשָּׁל". וְהָרְאָיָה עַל זֶה• מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם" (ישעיה סא ה) – לְהוֹדִיעַ: שֶׁיֶּשׁ שָׁם זֶרַע וְקָצִיר. וְלָכֵן קָצַף הֶחָכָם הַזֶּה• שֶׁאָמַר הַמַּאֲמָר הַזֶּה עַל תַּלְמִידוֹ, כְּשֶׁלֹּא הֵבִין דְּבָרוֹ וְחָשַׁב שֶׁהוּא עַל פְּשׁוּטוֹ – וֶהֱשִׁיבוֹ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ. וְלֹא הָיְתָה אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה תְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית. וְהָרְאָיָה עַל שֶׁלֹּא הֵשִׁיב לוֹ עַל אֲמִתָּתוֹ – מַה שֶּׁהֵבִיא רְאָיָה•: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו ה).

___________________________________

יִגְדַּל שְׁמוֹ – יתפרסם לטובה. לְצִדְקוֹ הַגָּדוֹל – יעבדוהו מחמת צדקו ונפלאות שיעשה. כְּנֶגֶד זוּלָתָם – יחסית לאחרים. נָקֵל – בקלות. גְלוּסְקָאוֹת – מיני מאפה. כְלֵי מֵילַת – בגדים יפים. עַל זֶה – שהעולם ימשיך לנהוג כמנהגו. קָצַף הֶחָכָם הַזֶּה וכו' – עיין המעשה [שבת ל:] יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה א"י שתוציא גלסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק ואחוי ליה כמהין ופטריות וכו'. מַה שֶּׁהֵבִיא רְאָיָה – אינו בנוסח הגמ' שלפנינו וצריך עיון.

ביאורים
המושג האחרון שאותו הרמב"ם מסביר כאן הוא ' ימות המשיח '. בניגוד למושגים אחרים, מושג זה אינו מדבר על עולם אחר או על מציאות נסתרת לגמרי, אלא על תקופה שבה העולם הזה ימשיך להתנהל באותו האופן שהתנהל קודם. המיוחד בתקופה זו הוא שבימות המשיח עם ישראל יחזור לארצו, מלכות ישראל שמלכּהּ הוא המשיח תהיה חזקה מאד, האומות ישלימו איתו או ינוצחו על ידיו. בתקופה זו, המציאות כולה תישאר, כביכול, כפי שהיא – יהיו מעמדות שונים בחברה, יהיה צורך להשקיע כדי להשיג מחיה וכדומה, אולם המאמץ הנצרך כדי להתפרנס, בו נתקלל אדם הראשון: "בזעת אפיך תאכל לחם" [בראשית ג, יט], יקטן באופן משמעותי מאוד עד שאדם יוכל להשיג את מחייתו בעמל מועט בלבד.
הגמרא אומרת שארץ ישראל עתידה להוציא לחמים ובגדים מוכנים, ומספרת שהיה תלמיד שכששמע את דברים הללו לגלג עליהם כיוון שהיו נשמעים לו מוזרים ותמוהים. על זה אומרת הגמרא שענה לו רבו שכמו שהפטריות גדלות מאוד כך הלחם והבגדים יצמחו.
מדברים אלו משמע כאילו בתקופה זו המציאות תשתנה לגמרי, שהרי בעולם שלנו הארץ לא מוציאה לחמים ובגדים, ואם כן קשה לכאורה על דברי הרמב"ם?
הרמב"ם הולך ברוח הדברים שכתב בהקדמתו לעיל שאין להבין את אגדות חז"ל כולן כפשוטן, ומסביר שההבטחה הזו אינה כפשוטה אלא היא מעין משל לקלות הרבה בה יוכלו בני האדם להשיג את מחייתם, ובתשובה לאותו תלמיד, שדימתה את הלחמים לפטריות, לא הייתה כוונת הגמרא לומר שכמו שצומחות הפטריות יצמחו הלחמים, אלא ענו לו תשובה שתפיס את דעתו כדי לדחות אותו לפי מיעוט הבנתו בלבד.

הרחבות
מה בין העולם הזה לימות המשיח?
וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה בַמְּצִיאוּת שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁהוּא עַתָּה – אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת תַּחֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל. הרמב"ם כותב כאן שבזמן ימות המשיח העולם לא ישתנה כלל, מלבד שלטונו של מלך מבית דוד. דברים דומים הוא כותב בהלכות תשובה: "סוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד" [הלכות תשובה ט, ב].
לפי דבריו, העולם הבא הוא עולם הנשמות. זוהי התכלית, עולם רוחני ללא גוף. ימות המשיח, לעומת זאת, יהיו בעולם הזה ועניינם חזרת שלטון ישראל. בימים אלו תהיה אפשרות לעסוק בתורה בנחת, ולכן חכמי ישראל התאוו להם. לאחריהם יגיע עולם הנשמות שהוא התכלית, לדעת הרמב"ם [שם ובהמשך ההקדמה]. הראב"ד במקום מסביר אחרת. העולם הבא, לפי דעתו, "הוא עולם השכר לאותו שהקב"ה מחיה בתחיית המתים ואינו עולם הנשמות שקרינו גן עדן אלא עולם התחיה הוא והוא עולם שעתיד הקב"ה לחדש לאחר ימות המשיח ותחיית המתים". התכלית העליונה היא העולם הזה לאחר תיקונו (בשם הרמב"ן בספר הזכות).
בעל העקרים מבאר מחלוקת זו. הרמב"ם וסיעתו סוברים שלנפש יש קיום בפני עצמה כעצם נבדל. היא אינה תלויה בגוף. הנשמות ירדו לגוף גשמי בעולם הזה כדי להפיץ את האמונה בעולם או בשביל שיוכלו להתעלות, מה שאינו אפשרי בעולם הבא. הרמב"ן וסיעתו סוברים שבמצב מתוקן הגוף והנפש צריכים להיות יחד. לאחר המוות נפשות הצדיקים נגנזות עד לעולם הבא, שם יחיו הגוף והנפש בהרמוניה מלאה. הגוף יתעדן וישתנה ויותר לא יהיה פירוד בין הגוף והנפש [ספר העיקרים ד, ל]. (להרחבה נוספת בנושא ראה בית אלוהים למבי"ט שער היסודות נב)

שאלות לדיון
לדעת הרמב"ם החלק הראשון ב"יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ" הוא החזרת שלטון ומלכות לישראל. מה ניתן ללמוד מכך לימינו?
כיום ניתן להשיג אוכל בקלות רבה, יחסית לעבר. מה זה אומר על ימינו? האם יש בכך גם חיסרון?
עוד בנושא הקדמת הרמב"ם לפרק חלק

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il