ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שיט באניה גדולה - "קרוז", דיני עירובין

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

חשוון תשע"ד

שיט באניה גדולה - "קרוז", דיני עירובין


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

וושינגטון, ארה"ב Washington, USA
תמוז תשע"ב

שיט באניה גדולה - "קרוז", דיני עירובין

השאלה
אנו עומדים לצאת לשיט "קרוז" על אוניה גדולה. בין אלפי הנוסעים גם קבוצה של כמה עשרות של שומרי מצוות. השיט יוצא ביום א' וחוזר ביום א' בשבוע שאחרי. אם האוניה תעגון בשבת בנמל, האם אנו רשאים לרדת ממנה ולסייר ברגל? האם במשך השבת יהיה מותר לטלטל מחדרנו לשטחים ציבוריים כמו לקחת סידור לבית הכנסת?

התשובה
א. אוניית נוסעים1 ששובתים בה בשבת יהודים וגויים, בהתקיים תנאים, כפי שיפורט בהמשך, אין צורך לתקן עירוב חצרות כדי שיהיה ניתן לטלטל בכל האונייה. ויש מקרים שבהם צריך לתקן עירוב חצרות ואף לשכור רשות מבעל האוניה, על מנת שיהיה ניתן לטלטל בין החדרים, ומהחדרים לאזורים הציבוריים, ומהם לחדרים2.
ב. אם היהודים כולם אוכלים יחד בחדר אוכל משותף3, ואפילו אם אוכלים במקומות נפרדים אך הבעלים של האונייה או שלוחו הינם יהודים והם אוכלים באונייה בקביעות4, מותר לטלטל ללא ערוב חצרות5.
ג. במקום שיש יהודים שאוכלים במקומות נפרדים ואין אף אדם באונייה שנמצא שם בקביעות, חייבים לתקן עירוב חצרות6. ואפילו אם יש מי שנמצא בקביעות אך אינו יהודי, צריך לתקן עירוב חצרות, אך ללא ברכה7. בשני מקרים הנ"ל בנוסף לעירוב חצרות יש לשכור רשות מהבעלים של האונייה8. ניתן לסכם מראש ששכירות הרשות תהיה כלולה בתשלום עבור הנסיעה באונייה9.
ד. אם אי אפשר לשכור רשות באמצעות בעל האונייה ניתן להקל בדיעבד ולטלטל ללא שכירת הרשות10.
ה. מותר לטלטל חפצים ודברים ששבתו באזורים הציבוריים בכניסת שבת11.
ו. כיון שאונייה השטה למעלה מי' טפחים מקרקעית הים, אם הגיעה בשבת לנמל, מותר לרדת מהאונייה בשבת וללכת בכל העיר12. אך אסור לטלטל מהאונייה ליבשה13.

____________

1 כל אונית נוסעים יש לה מחיצות והיא מוגדרת כרשות היחיד. אמנם בשו"ע או"ח (סי' שסו, סע' ב) מבואר שספינה שאין לה מחיצות אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.
2 שו"ע או"ח (סי' שפב, סע' כ).
3 בגמ' עירובין (עב ע"ב) נחלקו רב ושמואל מה נחשב מקום דירתו של אדם שאוסר על אחרים לטלטל בחצר. דעת שמואל שמקום לינה נחשב לדירתו, כלומר המקום שבו האדם ישן, ואילו לדעת רב "מקום פיתא", כלומר המקום שבו הוא אוכל. הראשונים פסקו כדעת רב, וכן פסק המחבר (שו"ע או"ח סי' שע סע' ד). לכן במקרה שכולם אוכלים באותו מקום אין חיוב לעשות עירוב חצרות.
4 שו"ת "בצל החכמה" (חלק ה סימן קמ), "נתיבות שבת" (פרק לד סע' ו).
5 בירושלמי עירובין (פ"ו ה"ב), וכן בבבלי עירובין (סט ע"ב), מבואר שאורח איננו אוסר ואין צורך לערב בגללו. כך פסק גם המחבר (שו"ע או"ח סי' שע סע' ח), שהמתארח בחצר אם לא מתארח דרך קבע אלא לשלושים יום או פחות אינו אוסר על בני החצר, והוא והם מותרים לטלטל מן הבית לחצר (כמובן כשבעלי הבתים הקבועים עשו ביניהם עירוב). מוסיף הרמ"א שאפילו יש בעל הבית אחד קבוע והשאר אורחים, אינם אוסרים, ואין צריך לערב.
6 הרמ"א (שו"ת הרמ"א סימן קכ) מחדש שכל הדין שאורחים אינם צריכים לערב, זה רק בחצר שגרים בו גם כאלה שאינם אורחים, אך בחצר שכולם אורחים חייבים בעירוב, וכן פסק בהגה (שו"ע או"ח סימן שע סעיף ח).
7 נחלקו האחרונים (חלק מהדעות הובאו ב"שער הציון" שם סי' שע ס"ק לו), ובביאור הלכה שם ס"ס שפב) אם גם במקום שמתארחים אצל גוי דירת האורחים בטלה ואין צורך לערב, או שמא כל מה שנאמר שהאורחים בטלים לגבי הקבועים היינו לגבי יהודים, אך לגבי גויים אינם בטלים, ונחשבים כחצר שכולם אורחים וצריכים לערב. לכן מספק רצוי לערב, אך ללא ברכה.
8 אע"פ שדירת גויים אינה דירה ואינה אוסרת, חכמים רצו להרחיק את היהודים מלגור בשכנות עם הגוי כדי שלא ילמד ממעשיו, ולכן גזרו שצריכים לשכור את רשותו של הגוי, וכדי להימנע מטרחה זו (ולא תמיד יסכים להשכיר רשותו) ימנעו היהודים מלגור עם גויים. ראה שו"ע אורח חיים שפב ובמפרשים. עוד עיינו באריכות בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ז תשו' מ, מא) ממי ניתן לשכור רשות ושאר פרטי הלכות שכירת רשות.
9 שו"ע או"ח (סי' שפב, סע' כ).
10 בשו"ת מהרש"ם (ח"ה סימן לו) כתב סברא שמכיוון שבידו של בעה"ב להחליף ולהעביר את האורח מחדר לחדר, לא נחשב האורח כקובע מקום דירה, ועל כן יש להקל ואין צורך בעירוב חצרות. אך יש מהאחרונים שחלקו על סברא זו מאחר ובעל הבית לא יכול לסלקו לגמרי אלא רק להעבירו מחדר לחדר, ועל כן עדיין יש לו רשות בחצר וחייבים בעירוב. ניתן לצרף לסברת המהרש"ם קולא נוספת לעניין שכירת הרשות מן הגוי, שהובאה בשו"ת "גינת ורדים" (כלל ג סימן כב), שמכיוון שכל הגזירה הייתה שלא יגור בין הגויים ולא ילמד ממעשיהם, והיום אנו מעורבבים גם כך בין הגויים, אין צורך בשכירת רשות. וכן ניתן לצרף את דעת ה"חזון איש" (אורח חיים סימן צ ס"ק מא) שאוסר להוציא רק ממקום האכילה לחצר.


11 שו"ע או"ח (סי' שעב, סע' א). ולעניין כלים שבכניסת שבת היו בחדר ויצאו לשטח הציבורי עיין ביאור הלכה (שעב, א ד"ה שמא יטלטל) שהביא מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לטלטלם בכל השטח הציבורי או רק בתוך ד' אמות. ונראה שבנדון דידן כיוון שיש פוסקים שסוברים שאין צורך בעירוב חצרות כמבואר בהערה הקודמת, ודאי שניתן להקל באופן זה.
12 שו"ע או"ח (סי' תד, סע' א). ואף שמבואר שם שהולך עד אלפיים אמה, בב"י מבואר שאם הגיע לעיר דינו כבני העיר ומהלך את כל העיר, וכן פסק ב"נתיבות שבת" (פרק מה הערה מא).
13 יש לשים לב שברוב אוניות הקרוז, אי אפשר לצאת מן האוניה ולהכנס חזרה בלי שימוש בכרטיס מגנטי, מה שהופך את הירידה מן האוניה והחזרה אליה בשבת, לכמעט בלתי אפשרית. בכל מקרה שכזה, יש צורך בידיעת הפרטים כדי לתת פסק הלכה מבוסס.



בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il