ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כדי ליישב קושיה זו, התוספות מחדשים שמסתבר שהמינוי לכהן גדול מתבצע על ידי המלך ואחיו הכוהנים, ומביא ראייה מיבמות (סא ע"א) שאלעזר בן גמלא שילם כסף רב למלך כדי להיות כהן גדול, והם גם יכולים לסלק אותו מקדושת כהן גדול (התוספות מביאים ראייה לכך מן הירושלמי), ולכן לולי הטעם של 'מעלין בקודש ואין מורידין' הוא היה חוזר להיות כהן הדיוט. וכתב הגרי"ז (סוטה מב ע"א ובעוד מקומות) בשם אביו הגר"ח סולבייצ'יק שוודאי שגם אחרי שהכהן הגדול יורד מכהונתו, עדיין יש לו דינים של כהן גדול לעניין קדושת הכהונה, והוא וודאי אסור באלמנה וכן להיטמא לקרובים. אלא שמבחינת המינוי הוא לא נחשב כהן גדול, ורק הדברים שחלים מכוח המינוי מסירים אותם על ידי ביטול המינוי.
אמנם הרמב"ם (כלי המקדש ד, טו) כתב בניגוד לתוספות ש'אין מעמידין כהן גדול אלא בית דין של שבעים ואחד'. ומקור הרמב"ם מתוספתא (סנהדרין ג, ד) שאומרת כך. וכן פסק לגבי משך הכהונה של כהן גדול (כלי המקדש ד, כא) שהוא משמש בכהונתו עד יום מותו, 'ואין מורידים לעולם משררה שבקרב ישראל'.
על שיטת הרמב"ם ישנם כמה קושיות:
א. לחם משנה (סנהדרין ה) מתקשה מדוע הרמב"ם מנה בהמשך הלכות סנהדרין את כל הדברים שצריך עבורם ב"ד של שבעים ואחד, ולא מנה ביניהם את הדין שממנים כהן גדול. מרכבת המשנה (שם) מתרץ ע"י אוקימתא שלפעמים אין שם ב"ד של שבעים ואחד, אלא רק שבעים, ולכן לא כתב הרמב"ם כן.
ב. קשה על הרמב"ם איך הוא יבאר את הגמרא ביבמות (סא ע"א) שמשמע ממנה שמרתא בת בייתוס שילמה למלך על מנת שיעלה את בעלה לכהן גדול, והרי לדעתו המחליט הבלעדי הוא הסנהדרין?
ג. וכן קשה מהירושלמי שהתוספות הביאו מביא שמשמע ממנו שהמלך יכול גם להדיח כהן גדול מכהן, ואילו לדעת הרמב"ם לא ניתן כלל להדיח כהן גדול?
הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל (תורה שבעל פה כ, עמודים כו – לב) מבאר שהרמב"ם אמנם חולק על תוס' וסובר שהגוף הבוחר של הכהן הגדול הוא בית דין של שבעים ואחד, אלא ש כפי שכתב הגרי"ז שהובא לעיל, יש שני חלקים במינוי הכהן:
א. בחירה של הכהן על ידי הגוף הבוחר (הסנהדרין).
ב. הקדושה עצמה של כהן גדול ותחילת השימוש שחלה עם לבישת הבגדים.
ולדעת הרמב"ם מן הדין צריך שיהיו ב"ד של שבעים ואחד שיבחרו את הכהן הגדול. אבל גם הבחירה שלהם אינה מייצרת את הדין שהכהן הנבחר נהיה כהן גדול, אלא הוא נהיה כהן גדול על ידי זה שלבש את שמונת הבגדים והתחיל לשמש בכהונה הגדולה.
לכן הוא אומר שאם כהן הצליח לעקוף את הגוף הבוחר ולהתחיל לשמש בשמונה בגדים ככהן גדול, הוא מתחיל להיות כהן גדול בלי חברי הגוף הבוחר, ובזמן אלעזר בן גמלא (הגמרא ביבמות לעיל) המלך הכריח את כולם לא לכנס את אסיפת הסנהדרין, ושאלעזר יהיה כהן גדול. כך נוצר מצב שהיה כהן גדול מבלי שיעבור את חברי הגוף הבוחר. לפי דבריו ניתן גם לבאר את הירושלמי שאומר שניתן לסלק כהן גדול ממשרתו, וזאת למרות שהרמב"ם אמר במפורש שלא ניתן לעשות זאת. זה מכיוון שהרמב"ם דיבר באופן שהסנהדרין בחרו בו לכהן, ואילו הירושלמי דיבר באופן שהוא נהיה כהן על ידי לחצים והתחיל לכהן בפועל, וכך אם יפסיק לכהן, לא יחשב שוב לכהן גדול.
שכן לא הסנהדרין הופכים את הכהן לכהן גדול, אלא תחילת עבודתו ככהן גדול היא אשר הופכת אותו לכהן גדול.
באופן קצת שונה מתרץ האגרות משה (חושן משפט מה) את דברי הרמב"ם. לדעתו, הרמב"ם אינו חולק על התוספות, והוא מחלק בין שני סוגי מינוי. ישנו מינוי שהעם צריכים ורוצים, ולכן הסנהדרין מתכנסים ומחליטים ובוחרים בכהן שיהיה הכהן הגדול, ומינוי כזה הוא גם לכל החיים, וגם דורש סנהדרין, שכן כל דבר שררה לאומי שכזה דורש הסכמת הסנהדרין. אבל יש סוג מינוי שבו המינוי בא כמינוי של כבוד ושררה, והוא לא צריך להיעשות על פי הסנהדרין, ומצד שני ניתן גם להוריד אותו מהמינוי כשהמניע והאינטרס נגמר. לפי דבריו מובן מאוד מדוע הרמב"ם לא כתב שכהן גדול מתמנה על פי ב"ד של 71, וכן ניתן להסביר לפי התוספות את דברי התוספתא שאומרת שהכהן הגדול מתמנה על פי בית הדין הגדול, כי יתכן שגם התוספות מסכימים עם הרמב"ם.
סיכום: ה תוספות כותבים כאן שהאחראי על מינוי כהן גדול הוא המלך, ואילו הרמב"ם כותב שהממנים הם ב"ד הגדול. שני הסברים ראינו בהסבר הרמב"ם:
א. הסבר הרב ז'ולטי שבעקרון ב"ד הגדול בוחרים את הכהן הגדול, אלא שבפועל הוא נחשב כהן גדול רק כאשר הוא מתחיל לעבוד בשמונת הבגדים, ולא כאשר הם בוחרים בו.
ב. הסבר האגרות משה שיש שני אופנים של בחירה, יש בחירה כתוצאה מהצורך של עם ישראל בכהן גדול, ובאופן זה הכהן הגדול אמור להמשיך בתפקידו לעולם, ולעומת זאת יש אפשרות למינוי של שררה וכבוד, ובאופן זה הכהן הגדול יורד מתפקידו כאשר הוחלט שנגמרה השררה והכבוד שהוא צריך לקבל.
לעיון נוסף בסוגיה: ניתן לעיין בספר 'משטר ומדינה בישראל עפ"י התורה' (הוצאת 'ארץ חמדה') (כרך שני פרק כא סימן קיד – קטו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
