ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עשרות שנים הייתה יהדות אמריקה הרשמית לכודה בסיסמאות יחסי הציבור שלה עצמה. איש לא יכול להתנגד לציבור יהודי רוחני יותר. אך מה זה בדיוק רוחניות, באיזה הקשר יש לתרגם אותה לגישה ולמעשים? בקיצור, מהו המפתח שיפתח את הנשמה הנבולה של החברה היהודית באמריקה והיכן הוא נמצא?
למען האמת, נראה שהמפתח הזה איננו נמצא במבנה שכבר קיים בחיים היהודים המאורגנים באמריקה. ועידות נשפים, סעודות וכנסים - כולם אירועים חשובים, אך אף אחד מהם לא יוצר אווירה רוחנית יותר. העסק הלא נעים של גיוס תרומות והגנה על טריטוריה ארגונית או הרחבתה עומדים בדרכם של הרוחניות והרגש היהודי.
מטבע הדברים, זה משהו שאי אפשר לשנות או לעקוף, אך צריך להכיר במציאות הזאת. ברור שתוספת הרוחניות והנשמה צריכות לבוא מחוץ לתחום של ההנהגה היהודית המאורגנת והרשמית. חיים ארגוניים, ולא משנה כמה הם יעילים ובעלי כוונות טובות, יכולים להשיג רק תוצאות מעשיות בעולם הגשמי. זה עסק סטרילי מדי שלא מסוגל להשפיע על הרוח והנשמה.
במסורת היהודית בית התפילה הוא מקום שמיועד לנשמה ולרגש. זה לא אמור להיות מקום של בידור או אפילו מקום למילוי חובה דתית גרידא. זה אמור להיות מקום שבו אדם יכול לשוחח עם האני הפנימי שלו ובכך גם עם בוראו. בבית הכנסת שלטו, ועדיין שולטים, כללים חיצוניים ויש לו טקסטים קבועים שנועדו לעזור למתפלל להגיע למטרה הנעלה של שיח פנימי.
אך חז"ל אפיינו אותו כמקום של "כוונה", מקום שנותן כיוון וגם מאפשר התכוונות. בתחום התפילה מסמלת המילה כוונה בעיקר את החיבור של האדם עם נשמתו ובכך גם עם הבורא.
כמה פעמים בימי חיי זכיתי להיות במקומות שבהם זה באמת קורה. הפעם הראשונה הייתה כשהייתי ילד, בבית הכנסת הגדול של שיקגו בראש השנה וביום כיפור, כשבית הכנסת היה מלא ביהודים ממזרח אירופה, ותפילותיהם עלו כרוח סערה שסוחפת כל מה שעומד בדרכה. שאגת הכאב והיראה שלהם הייתה חוויה רוחנית מרגשת.
מאוחר יותר בחיי קראתי על החוויות של הפילוסוף היהודי הגדול פרנץ רוזנצווייג ששירת בצבא הגרמני בפולין בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא היה יהודי מתבולל שהיה מאורס לגויה כאשר הגיע לבית כנסת קטן וחסר ייחוד בכפר פולני בערב יום כיפור, והחוויה של התפילה ההיא שינתה אותו לעולמים. מובן שבתי הכנסת והתפילות שלנו נראים קרים ועקרים לפעמים בהשוואה לזה.
גם בית המדרש נועד להיות מקום להשראה רוחנית. אני זוכר את הרגע שבו, כשהייתי בן 15, הפך לימוד התלמוד בתוכי ממטלה ומשימה לחוויה של שמחה ורוחניות. היו לי מורים שאפשרו לי להרגיש כך ושהרשו לי לשאוב השראה מהרווחים הלבנים שעל הדף ולא רק מן האותיות השחורות.
לימוד תורה נועד לא רק לספק לנו ידע חיוני אלא נועד גם, וזה דבר חשוב לא פחות, ליצור חיבור עם נשמתו של האדם ועם מהותו. לכן אמרו חז"ל שיש שבעים פנים לתורה ולכל מילה ולכל רעיון בה. כל אדם מוצא בה פן שונה של רוחניות שאליו האני שלו מתחבר. אין מידה אחת שמתאימה לכולם כשמדובר בענייני הנשמה.
אך הנבערים והבורים - שהם, לדאבון הלב, רוב יהדות אמריקה - באופן אוטומטי כמעט נמנעים מחיבור כזה. התורה בשבילם נשארת יבשת אפלה, לא-נודעת ואסורה. בית הכנסת ובית המדרש הם המקומות שבהם נוכל להשיב לחיים היהודיים את הרוחניות ואת הנשמה והרגש ולטפח אותם.
לשם כך נחוצים לנו רעיונות חדשים, שיטות חדשות, הרבה מאוד נחישות וגם השקעה של הון כספי ואנושי. אך הנשמה היהודית שבתוכנו לא מתה. היא זקוקה לטיפול ולרצון. אולי היהדות המאורגנת עוד תקדיש מכישוריה וממשאביה למאמץ הזה להכניס יותר נשמה ורוחניות ולא תמשיך לטבוע בסיסמאות ובשממה של החיים הארגוניים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














