ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
וְזֹאת הַתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, הַמַּשְׁלֶמֶת אוֹתָנוּ•, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלֶיהָ יוֹדְעָהּ: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה ... מַחְכִּימַת פֶּתִי" (תהלים יט, ח) - לֹא זָכְרָה דָּבָר מִזֶּה•. וְאָמְנָם כִּוְּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם טִבְעִי, הוֹלֵך בַּדֶּרֶך הָאֶמְצָעִית: יֹאכַל מַה שֶּׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל בְּשִׁוּוּי•, וְיִשְׁתֶּה מַה שֶּׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת בְּשִׁוּוּי, וְיִבְעַל מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִבְעֹל בְּשִׁוּוּי, וִייַשֵּׁב הַמְּדִינוֹת בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, לֹא שֶׁיִּשְׁכֹּן בַּמְּעָרוֹת וּבֶהָרִים, וְלֹא שֶׁיִּלְבַּשׁ הַשֵּׂעָר וְהַצֶּמֶר, וְלֹא שֶׁיַּטְרִיחַ הַגּוּף וִיעַנֵּהוּ. וְהִזְהִיר מִזֶּה בְּמַה שֶּׁבָּא אֵלֵינוּ בַּקַּבָּלָה•. אָמַר בְּנָזִיר: "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו, יא), וְאָמְרוּ: "וְכִי עַל אֵי זֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם מִי שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיך כַּפָּרָה, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכֹּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" (תענית יא ע"א).
שאלת הצום לזכריה
וּבְמָסֹרוֹת נְבִיאֵינוּ וּמַעְתִּיקֵי תּוֹרָתֵנוּ, רְאִינוּם מְכַוְּנִים אֶל הַשִּׁוּוּי, וְאֶל שְׁמִירַת נַפְשׁוֹתֵיהֶם וְגוּפוֹתֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר תְּחַיֵּב הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיב ה' יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי נְבִיאוֹ, לְמִי שֶׁשָּׁאַל• עַל צוֹם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, הַאִם יַתְמִיד בָּזֶה אוֹ לֹא, וְהוּא אָמְרָם לִזְכַרְיָה: "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִֹיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים" (זכריה ז, ג), וֶהֱשִׁיבָם: "כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי• [וְ]זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי, וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ, הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים" (שם שם, ה-ו). אַחַר כָּך צִוָּם בְּצֶדֶק וּבְמַעֲלָה• בִּלְבָד, לֹא בְּצוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ לָהֶם: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר, מִשְׁפָּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (שם שם, ט) וְכוּ'. וְאָמַר אַחֲרֵי כֵן: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִֹירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (שם ח, יט). וְדַע, כִּי 'אֱמֶת' - הֵן הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, לְפִי שֶׁהֵן אֲמִתִּיּוֹת, לֹא יִשְׁתַּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי; וְ'הַשָּׁלוֹם' - מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
28 - לימוד שבועי באמונה יד- כ כסלו
29 - פרק ד חלק ד
30 - פרק ד' חלק ה
טען עוד
הַמַּשְׁלֶמֶת אוֹתָנוּ – המביאה אותנו לשלימות. מִזֶּה – מן הפרישות הקיצונית. בְּשִׁוּוּי – באופן מאוזן. בַּקַּבָּלָה – בדברי חז"ל. לְמִי שֶׁשָּׁאַל – יהודי גלות בבל בתחילת ימי בית שני, שאלו האם להמשיך בצומות החורבן. בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי – תענית תשעה באב שהיא בחודש החמישי וצום גדליה שהוא בחודש השביעי. בְמַעֲלָה – מעלות המידות.
ביאורים
הרבה ספרים נכתבו על תיקון המידות. הרמב"ם מחדש לנו שהספר היסודי והבסיסי ביותר הוא התורה בעצמה ! היא זו שמתווה לנו את הדרך לתיקון הנפש. ובכך נותן הרמב"ם פרשנות חדשה לפסוק: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ " [תהלים יט, ח]. הספר העיקרי שהוא משיב את הנפש, דהיינו שמדריך אותה איך לשוב לישרות ולטבע שלה, הוא התורה. הסיבה לכך היא בגלל שהתורה היא תמימה, שלמה, ולא החסירה שום פרט בצמיחתו הנפשית של האדם. ולכן אם התורה לא אמרה להתנזר מפרט מסוים אין להתנזר ממנו.
הרמב"ם אומר שהיחס של התורה לנזיר שהזיר את עצמו מן היין הוא שלילי, "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ " [במדבר ו, יא]. הכהן צריך לכפר על האדם שהתנזר מהנאות החיים ובראשם מהיין המשמח לבב אנוש. התורה אומרת שהוא נטה והתרחק ממה שראוי לנפש. הוא עשה מעשה שהשפיע לרעה על הנפש והסיט אותה מהישרות הבסיסית שלה. הרמב"ם הביא דוגמה זו כי היא ראיה מוצקה כנגד ההמון החושבים שמעשי קיצוניות הם טובים. הנה אדם, שבמבט חיצוני פרש מהבלי העולם ובוודאי הוסיף לימוד תורה ופרישות. האדם הרגיל עומד מן הצד ומביט בו בהתפעלות. הרמב"ם לא מתלהב מכך. התורה אינה מעודדת פרישות. לא רק שהיא לא תומכת בכך אלא היא חושבת שזה חטא . קיצוניות היא חטא ומחלה, סטייה למקום לא בריא.
התורה מדייקת בדבריה ואומרת שזה חטא "על הנפש". שלא כמו עבירה רגילה שהיא ביחס לאלוהים, סטייה מידתית היא ביחס ש בין האדם לעצמו. הוא לא עובר על לאו מדאורייתא אבל עושה מעשה חמור עוד יותר, הוא סר מדרכה של תורה. הוא לא עובר על מצווה נקודתית אלא בכלל אינו מבין איך התורה רוצה שאנחנו נחיה. וזה מה שהנביא זכריה עונה לאותו שואל – הקב"ה רוצה חיים ישרים ומוסריים. הוא אינו חפץ במעשים מוזרים ולא שגרתיים. זוהי דרך התורה.
הרחבות
דרך האמצע – פשרה?
וְאָמְנָם כִּוְּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם טִבְעִי, הוֹלֵך בַּדֶּרֶך הָאֶמְצָעִית. דרך האמצע היא הדרכה של "התורה השלמה המשלמת אותנו". התורה מכוונת אותנו להשתמש במכלול כוחות הנפש בלי לוותר על שום ערך או צורך. בזה מבהיר הרמב"ם שדרך האמצע איננה פשרנות או ויתור , אלא שלימות כוללת . זהו תהליך דיאלקטי של מפגש בין שני קצוות מנוגדים – 'תזה' ו'אנטיתזה' שיוצר מציאות חדשה הכוללת את שניהם יחד – 'סינתזה'. לכן בתחילת הפרק, הרמב"ם לא הסתפק ברשימה שמית של המידות הקיצוניות, אלא טרח לקרוא שם מדויק למידה האמצעית שמאזנת אותם.
למה פרישות נחשבת חטא?
וְכִי עַל אֵי זֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. בניגוד להשקפה הנוצרית, היהדות מביטה על הגוף והנפש כיחידה אחת שמרכיבה את דמותו של עובד ה'. קיום המצוות בשלימות נעשה רק בשיתוף פעולה הדוק ביניהם. לכן, כשם שפגיעה בנפש היא חטא, כך הפגיעה בגוף היא חטא.
שאלות לדיון
מה דרך האמצע ביחס לאכילה ושתיה? האם ומתי מותר להרבות בהם? האם מותר ללכת למסעדה כדי להתענג על מאכלים ערבים? האם יש עניין להרבות בתעניות למי שגופו חזק?
איזו מעלה חשובה יותר – האמת או השלום?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
אחדות זו מעבדה של בירורים
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
