ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
בַּשִּׁמּוּשׁ בְּכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ לְתַכְלִית אַחַת
כל המעשים לתכלית אחת
רָאוּי לָאָדָם לְהַעֲבִיד כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ כֻּלָּם לְפִי הַדַּעַת, כְּפִי שֶּׁהִקְדַּמְנוּ בַּפֶּרֶק אֲשֶׁר לִפְנֵי זֶה, וְלָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו תַּכְלִית• אַחַת, וְהִיא: הַשָּׂגַת ה', יִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם, כְּפִי יְכֹלֶת הָאָדָם, רְצוֹנִי לוֹמַר: יְדִיעָתוֹ•. וְיָשִׂים פְּעֻלּוֹתָיו כֻּלָּן, תְּנוּעוֹתָיו וּמְנוּחוֹתָיו וְכֹל דִּבּוּרָיו, מְבִיאִים אֶל זֹאת הַתַּכְלִית, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּפְעֻלּוֹתָיו בְּשׁוּם פָּנִים דָּבָר מִפֹּעַל הַהֶבֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: פֹּעַל שֶׁלֹּא יָבִיא אֶל זֹאת הַתַּכְלִית.
דוגמאות לכוונה לתכלית
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
31 - פרק ד' חלק ו
32 - פרק ה'
33 - פרק ה' חלק ב
טען עוד
חשיבות הרפואה
וְעַל זֶה הַהֶקֵּשׁ יִהְיֶה לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה מָבוֹא גָּדוֹל מְאֹד בַּמַּעֲלוֹת, וּבִידִיעַת ה', וּבְהַשִּׂיג הַהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית, וְיִהְיוּ לִמּוּדָהּ וּדְרִישָׁתָהּ עֲבוֹדָה• מִן הָעֲבוֹדוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְלֹא תִּהְיֶה אָז כָּאֲרִיגָה וְכַנַּגָּרוּת. לְפִי שֶׁבָּהּ נְשַׁעֵר• פְּעֻלּוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ פְּעֻלּוֹתֵינוּ פְּעֻלּוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת, מְבִיאוֹת אֶל הַמַּעֲלוֹת וְהָאֲמִתּוֹת. כִּי הָאָדָם, אִם יִגַּשׁ לֶאֱכֹל מַאֲכָל תַּאֲוָה, עָרֵב לַחֵך, טוֹב הָרֵיחַ, וְהוּא מַזִּיק וּמַפְסִיד, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת אוֹ לְמִיתַת פִּתְאוֹם - הִנֵּה זֶה וְהַבְּהֵמָה שָׁוִים. וְאֵין זֶה פֹּעַל הָאָדָם מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם•, וְאָמְנָם הוּא פֹּעַל הָאָדָם מֵאֲשֶׁר הוּא בַּעַל חַיִּים, "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט, כא). וְאָמְנָם יִהְיֶה פֹּעַל אֱנוֹשִׁי אִם יִקַּח הַמּוֹעִיל בִּלְבָד, וּפְעָמִים שֶׁיַּנִּיחַ הַיּוֹתֵר עָרֵב וְיֹאכַל הַיּוֹתֵר נִמְאָס, לְפִי בַּקָּשַׁת הַמּוֹעִיל. וְזֶה הוּא פֹּעַל לְפִי הַדַּעַת, וּבָזֶה יִבָּדֵל הָאָדָם בִּפְעֻלּוֹתָיו מִזּוּלָתוֹ. וְכֵן אִם יִבְעַל כָּל אֵימַת שֶׁיִּתְאַוֶּה, מִבְּלִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בַּנֵּזֶק וּבַתּוֹעֶלֶת - הִנֵּה זֶה הַפֹּעַל לוֹ מֵאֲשֶׁר הוּא בַּעַל חַיִּים, לֹא מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם.
___________________________________
תַּכְלִית – מטרה. יְדִיעָתוֹ – ידיעת ה' ודרכיו. לְאוֹתָהּ הַתַּכְלִית – שהיא יראת ה'. הַהֶקֵּשׁ – על פי הבנה זו. עָרֵב – הטעים. הַמּוֹעִיל – מזון בריא. מָרָה שְׁחוֹרָה – דכאון ועצבות. וְיֵדַע – את ה'. עֲבוֹדָה – עבודת ה'. נְשַׁעֵר – נְחַשֵב. מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם – המגלה את הקומה האנושית שבו.
ביאורים
כולנו רוצים לדעת מהי התכלית לשמה אנו חיים בעולם הזה; לחיות חיים של משמעות וערך. בפרק זה מציג הרמב"ם בפנינו את תכנית העבודה להשגת מטרה זו. לאחר שלמדנו בפרק הקודם על הדרך בה מאזנים את כוחות הנפש ומעמידים אותם על מצבם הבריא והנכון, מגיע השלב הבא – הכוונת כל כוחות החיים שלנו למען מטרה עליונה אחת . זוהי מדרגה גבוהה מאד ולא כל אחד יכול להגיע אליה, כפי שיאמר זאת הרמב"ם בהמשך הפרק, אך זוהי השאיפה של כולנו: לחיות חיים שלמים . חיים שכל פרט בהם מוביל לקשר עם ה'. רק כאשר הדעת והמחשבה מובילה את האדם, הוא מסוגל להעפיל אל גובה חיים שכזה. לא לחפש רק את מה שכיף וטעים, אלא את מה שעוזר לי להגיע אל היעד, אל התכלית. האוכל הוא המשל שבו פותח הרמב"ם להסביר את העיקרון שאותו הוא בא ללמד. אדם שמכוון את החיים שלו על פי השכל – הדעת, לא יבחר לאכול מזונות מזיקים גם אם הם טעימים ביותר. לאדם הזה יש יעד והוא הבריאות. את המסלול אל היעד הוא יבנה לאור המטרה שאליה הוא שואף. עבודת ה' מכוונת אותנו לדבוק בה' בכל צעד בחיינו. את המעשים היומיומיים אנו מכוונים לאור היעד שאליו אנחנו שואפים.
הרחבות
מדוע יש תכלית אחת לכל כוחות הנפש?
וְלָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו תַּכְלִית אַחַת. אם האדם מורכב מכמה נפשות, מסתבר שלחייו יהיו כמה מטרות, בהתאמה. אולם אם נפש האדם אחת היא, הכרחי שכולה תהיה מכוונת לתכלית אחת (על פי דברי הרמב"ן. הובא ב'הרחבות', פרק א, הערה 1). נפש האדם היא אלוהית, ולכן מובן שהתכלית שלה היא דבקות בה'.
מהי המטרה של לימודי חול?
שֶׁתִּמְצָא הַנֶּפֶשׁ כֵּלֶיהָ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים לֶאֱחֹז בַּחָכְמוֹת. "האדם יפעל פעלים רבים ושונים... תכליתו פועל אחד בלבד, ושאר פעליו אמנם הם להתמדת קיומו, כדי שישלם בו אותו הפועל האחד, והוא ציור המושכלות וידיעת האמתות... וגדול שבמושכלות, השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלוהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלוהות " (הקדמה למשנה).
תיקון המידות – אמצעי או מטרה עצמית?
וְלִקְנוֹת מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וְהַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאוֹתָהּ הַתַּכְלִית. את הדוגמאות שמציין כאן הרמב"ם כאמצעי לתכלית, הוא מגדיר בסוף מורה הנבוכים, על פי הפילוסופים, כארבעה סוגי שלמויות: ממון, בריאות, מדות ומושכלות. כל האמצעים האלו הם אמצעים להשגת ה'. גם המידות הן רק אמצעי להשגת החכמה, אבל אין בתיקון המוסרי ערך עצמי. אולם לבסוף הרמב"ם מסכם על פי הפס': "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" – "ששלמות האדם אשר בו יתהלל באמת, הוא להגיע אל השגת השם כפי היכולת, ולדעת השגחתו בברואיו בהמציאו אותם והנהיגו אותם, איך היא, וללכת אחרי ההשגה ההיא בדרכים שיתכוין בהם תמיד לעשות חסד ומשפט וצדקה, להדמות בפעולות השם" [מורה נבוכים ג, נד]. דהיינו, שמוסר פילוסופי חברתי הוא אכן אמצעי, אולם מוסר אלוהי הוא התוכן של השגת ה', והדביקות במידותיו של ה' היא התכלית. אדרבה, ידיעת ה' שאיננה מובילה לתיקון המידות, פגומה היא.
(להרחבה: מאמרי הראי"ה, עמ' 108-109)
למה צריך להיות בריא?
לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה מָבוֹא גָּדוֹל מְאֹד בַּמַּעֲלוֹת, וּבִידִיעַת ה'. כך פותח הרמב"ם את הדרכותיו הרפואיות בהלכות דעות: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" [הלכות דעות ד, א].
שאלות לדיון
מה היחס בין גישת הרמב"ם שכל פעולות האדם צריכות להיות מכוונות לתכלית ('מועיל ולא ערב') ובין הגישה של 'חיים זורמים וספונטאניים' על מנת שלא 'להלחיץ ולהעיק'?
הרמב"ם מדגיש את מקומו של השכל (הדעת) בעבודת ה'. מהו מקומו של הרגש? לשם מה הוא נצרך?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
