ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא בברכות (לא ע"א) לומדת מהפסוק שכתוב לגבי חנה 'וקולה לא ישמע', שאין לאדם להשמיע קולו בזמן שהוא מתפלל, וכתבה ש'המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה, שמראה כאילו הקב"ה אין שמע תפילה בלחש'.
הרשב"א (לא ע"א) מבאר את הגמרא שאמנם אין להשמיע לאוזנם של האחרים, אבל לאוזניו שלו האדם צריך להשמיע את מילות התפילה, והביא לכך ראייה מירושלמי. אמנם הוא כותב שמהתוספתא משמע שלא ישמיע קול גם לאוזניו, ולמדים זאת מחנה שעליה נאמר 'וקולה לא ישמע'. והטור (אורח חיים קא) מביא את שתי הדעות, וכותב שהדעת נותנת שישמיע לאוזניו.
הב"ח (שם) אומר שפירוש הטור בתוספתא אינו מוכרח, וניתן לפרש בתוספתא שלכתחילה אכן צריך להתפלל כך שישמיע לאוזניו, אך אם לא השמיע לאוזניו יצא, בניגוד לקריאת שמע. ומבאר ב"ח שהפסוק בתפילה 'וקולה לא ישמע' בא ללמד שאסור להשמיע את הקול בתפילה כך שישמעו אחרים. אך כתב שמרש"י ביומא משמע שאין להשמיע קול גם לאוזניו בתפילה.
בדק הבית מביא מהזוהר (ויקהל) גם כתוספתא שאסור להשמיע קולו גם לאוזניו, וצריך להתפלל בלחש: "אי ההוא צלותא אשתמע לאודניה דבר נש לית מאן דציית ליה לעילא, ולית דצייתין ליה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמית, בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההוא צלותא בני נשא". מגן אברהם (ג) כותב שגם את דברי הזוהר ניתן לפרש בצורה אחרת, שיש איסור שאדם אחר ישמע את קול תפילתו.
הלכה למעשה כתבו ערוך השולחן (קא, ה) ומשנה ברורה (קא ס"ק ה) שלכתחילה יש להשמיע לאוזניו מה שהוא אומר, אבל בדיעבד יצא גם אם לא השמיע לאוזניו. ומכל מקום אין להתפלל שמונה עשרה בקול, כך שיגיע לאוזני חבירו, במיוחד אם יש חשש שיפריע לאחרים (משנ"ב וערוה"ש ו). וכותב ביאור הלכה שזה גם כאשר אינו יכול לכוון בתפילה בלי שישמיע קולו לאחרים. והעיד מגן אברהם (ג) שהאר"י עצמו לא היה משמיע לאוזניו, אפילו לא בפסוקי דזמרה, כנראה משום שחשש לדברי הזוהר כפשוטם. אמנם גם בעדות זו נחלקו: לדעת שערי תשובה (א) לא השמיע אפילו לאוזניו, ואילו לדעת פרי מגדים (אשל אברהם ג) לא התפלל בקול, אבל כן השמיע לאוזנו.
אפילו בתפילת ציבור כתב הב"ח שמחמת הטעם שכתבה הגמרא שהמגביה קולו הוא מקטני אמנה, אין להגביה את הקול בתפילה בציבור, יותר ממה שצריך כדי שהציבור ישמעו. וכותב שהוא עבירה חמורה. אמנם מג"א (קא, ס"ק ג) לא הסכים לדברי הב"ח וכתב שאין דבריו מוכרחים.
כמובן שיש לבטא את התפילה בשפתיים, כיון שאחרת זו תפילה בלב, שעליה כתבו השו"ע והרמב"ם (תפילה ה, ט) לא יתפלל בלבו לבד.
לסיכום: רש"י כאן מביא שאילתות שאומר שאין להגביה קולו בתפילתו, אמנם יש מחלוקת האם צריך לכתחילה להשמיע לאוזניו, או שלא. והלכה למעשה יש להשמיע לאוזניו, אבל בדיעבד אם לא השמיע לאוזניו יצא. קריאת שמע וודאי שצריך להשמיע לאוזניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
