ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא בברכות (לא ע"א) לומדת מהפסוק שכתוב לגבי חנה 'וקולה לא ישמע', שאין לאדם להשמיע קולו בזמן שהוא מתפלל, וכתבה ש'המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה, שמראה כאילו הקב"ה אין שמע תפילה בלחש'.
הרשב"א (לא ע"א) מבאר את הגמרא שאמנם אין להשמיע לאוזנם של האחרים, אבל לאוזניו שלו האדם צריך להשמיע את מילות התפילה, והביא לכך ראייה מירושלמי. אמנם הוא כותב שמהתוספתא משמע שלא ישמיע קול גם לאוזניו, ולמדים זאת מחנה שעליה נאמר 'וקולה לא ישמע'. והטור (אורח חיים קא) מביא את שתי הדעות, וכותב שהדעת נותנת שישמיע לאוזניו.
הב"ח (שם) אומר שפירוש הטור בתוספתא אינו מוכרח, וניתן לפרש בתוספתא שלכתחילה אכן צריך להתפלל כך שישמיע לאוזניו, אך אם לא השמיע לאוזניו יצא, בניגוד לקריאת שמע. ומבאר ב"ח שהפסוק בתפילה 'וקולה לא ישמע' בא ללמד שאסור להשמיע את הקול בתפילה כך שישמעו אחרים. אך כתב שמרש"י ביומא משמע שאין להשמיע קול גם לאוזניו בתפילה.
בדק הבית מביא מהזוהר (ויקהל) גם כתוספתא שאסור להשמיע קולו גם לאוזניו, וצריך להתפלל בלחש: "אי ההוא צלותא אשתמע לאודניה דבר נש לית מאן דציית ליה לעילא, ולית דצייתין ליה אחרנין, בר מאן דשמע בקדמית, בגין כך בעי לאסתמרא דלא ישמעון לההוא צלותא בני נשא". מגן אברהם (ג) כותב שגם את דברי הזוהר ניתן לפרש בצורה אחרת, שיש איסור שאדם אחר ישמע את קול תפילתו.
הלכה למעשה כתבו ערוך השולחן (קא, ה) ומשנה ברורה (קא ס"ק ה) שלכתחילה יש להשמיע לאוזניו מה שהוא אומר, אבל בדיעבד יצא גם אם לא השמיע לאוזניו. ומכל מקום אין להתפלל שמונה עשרה בקול, כך שיגיע לאוזני חבירו, במיוחד אם יש חשש שיפריע לאחרים (משנ"ב וערוה"ש ו). וכותב ביאור הלכה שזה גם כאשר אינו יכול לכוון בתפילה בלי שישמיע קולו לאחרים. והעיד מגן אברהם (ג) שהאר"י עצמו לא היה משמיע לאוזניו, אפילו לא בפסוקי דזמרה, כנראה משום שחשש לדברי הזוהר כפשוטם. אמנם גם בעדות זו נחלקו: לדעת שערי תשובה (א) לא השמיע אפילו לאוזניו, ואילו לדעת פרי מגדים (אשל אברהם ג) לא התפלל בקול, אבל כן השמיע לאוזנו.
אפילו בתפילת ציבור כתב הב"ח שמחמת הטעם שכתבה הגמרא שהמגביה קולו הוא מקטני אמנה, אין להגביה את הקול בתפילה בציבור, יותר ממה שצריך כדי שהציבור ישמעו. וכותב שהוא עבירה חמורה. אמנם מג"א (קא, ס"ק ג) לא הסכים לדברי הב"ח וכתב שאין דבריו מוכרחים.
כמובן שיש לבטא את התפילה בשפתיים, כיון שאחרת זו תפילה בלב, שעליה כתבו השו"ע והרמב"ם (תפילה ה, ט) לא יתפלל בלבו לבד.
לסיכום: רש"י כאן מביא שאילתות שאומר שאין להגביה קולו בתפילתו, אמנם יש מחלוקת האם צריך לכתחילה להשמיע לאוזניו, או שלא. והלכה למעשה יש להשמיע לאוזניו, אבל בדיעבד אם לא השמיע לאוזניו יצא. קריאת שמע וודאי שצריך להשמיע לאוזניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
