ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
תוספות (ד"ה אמר) מקשה שאביי עצמו אומר במסכת ברכות (ט ע"ב) שקריאת שמע צריך לגמור אותה עם הנץ החמה, ולפי פשט הגמרא משמע שמתחילים את קריאת שמע עם הנץ החמה? ומתרץ בשם ר"י שמהדין ניתן לקרוא אותה גם אחרי הנץ גם לשיטת אביי, אלא שוותיקין (המהדרים במצוות) מקדימים אותה לנץ כדי להתפלל מיד אחריה תפילת שמונה עשרה, וכדי להתפלל אחרי הנץ. אמנם ברור לפי תוספות שהעם שבירושלים לא היו מתפללים כ'ותיקין', וקריאת שמע שהם קראו הייתה אחרי הנץ החמה. והרשב"א (ברכות ח ע"ב ד"ה איכא דמתני בסופו) מוסיף ומבאר שלציבור קשה להתקבץ ולכוון את הזמן, ורק יחידים מצליחים לעשות את זה, לכן העם שבירושלים היו רואים את נצנוצי החמה וקוראים קריאת שמע. וכן כתבו שיטה מקובצת ותוס' רא"ש שם.
תוספות מביא גם את פירוש ר' חננאל (שהיא גם שיטת ר"ת בספר הישר חידושים תקלז) שלדעתו ותיקין היו מתחילים אכן קריאת שמע בהנץ החמה, והנץ החמה הוא המתואר בגמרתנו, ותוספות מקשה על פירושו ולא מקבל אותו.
רבינו יונה (על הרי"ף ברכות ד ע"ב) מבאר שאף שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא עד הנץ החמה, מכל מקום בדיעבד ניתן לקרותה עד ג' שעות, ומצווה לקרותה מיד כשיוכל, והנברשת שימשה לאנשים שלא היו קוראים קריאת שמע לפני הנץ, שיקראו קריאת שמע בזמן המוקדם ביותר, וזה היה בדרך כלל מיד אחרי הנץ.
הרמב"ם (קריאת שמע א, יא – יג) כותב שיטה מיוחדת שלכתחילה מצווה לומר קריאת שמע "עישור שעה" לפני הנץ החמה וזה זמנה, והוא כלל לא מביא שניתן לקרוא קודם קריאת שמע, אלא רק בדיעבד אחר עלות השחר.
ההגהות מיימוניות (אות ח) מקשה על הרמב"ם למה הועילה הנברשת, והרי עם הנץ החמה זה כבר אחרי זמן קריאת שמע לכתחילה? ומתרץ כמו הראשונים שראינו לעיל ששאר העם לא יכלו לכוון את זמן קריאת שמע, ולכן קראו קריאת שמע אחרי הנץ. אלא שלשיטת הרמב"ם שזמן קריאת שמע זה הוא לכתחילה, קשה לומר שכל העם בירושלים היו קוראים קריאת שמע בזמן דיעבד.
הגרנ"א רבינוביץ' (מלומדי מלחמה (הוצאה ישנה) סי' לה, סעיף ה) מבאר שכיון שהנברשת הייתה תלויה בצד המערבי של הר הבית בגגו של ההיכל שהיה גבוה מהר הבית מאה אמה, היא האירה כמה דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן הנכון לשיטת הרמב"ם לקרוא קריאת שמע.
מעניין שרמ"א (אורח חיים נח, סעיף א, ודרכי משה סק"ב שם) הבין שהרמב"ם כשכותב זמן זה של "שיעור שעה" (כך היא גירסתו) לפני "שתעלה השמש" מתכוון לומר מתי זמן הנץ, ולא מתי זמן קריאת שמע, כי זמן קריאת שמע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכה שהוא קודם הנץ החמה מעט. וכותב שהוא זמן מה לפני שתעלה השמש, כלומר, שהנץ האמיתי הוא קצת לפני הזמן שנראה לנו בעיניים גלגל השמש, וכמה דקות לפניו הוא זמן קריאת שמע. אמנם מהמגן אברהם (ב) נראה שלמד שגם כוונת הרמ"א היא שהנץ החמה הוא שעה קודם שגלגל השמש עולה במלואו, והוא השיעור של הנץ החמה שלנו, ואין נפקה מינה להלכה בדברי הרמ"א (ובזה דן באריכות גם בביאור הלכה שם ד"ה "כמו שיעור").
בדיון לגבי הזמן המדויק של הנץ החמה, אם הוא לפי הנראה בעין או לפי המישור, בלי הסתרת ההרים, עסק בהרחבה הגרנ"א רבינוביץ' בתשובתו שהובאה לעיל, ועי' גם במאמר בירחון 'בית אהרון וישראל' כרך קד (עמ' פח).
סיכום: הגמרא מספרת על הנברשת שכשהעם בירושלים ראו את אור השמש שעליה, קראו קריאת שמע. תוספות מבאר שאותם אנשים שראו את האור שהאיר על הנברשת לא התפללו כ'ותיקין' המוזכרים בגמרא בברכות, שהרי קראו קריאת שמע אחרי הנץ החמה. אמנם רבינו חננאל ורבינו תם סברו שזהו זמן קריאת שמע לכתחילה, מיד עם תחילת הנץ, שהוא עם הראות הנברשת. רמב"ם סבר שזמן התחלת קריאת שמע, הוא אך ורק עישור שעה לפני הנץ, ולא קודם לכן. הגרנ"א רבינוביץ' ביאר לפי שיטתו שאור הנברשת היה מאיר לפני הנץ החמה, ולכן העם שבירושלים היו מתפללים כ'ותיקין', כי מתחילים קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ. אמנם רמ"א הבין שרמב"ם אומר שהנץ החמה האמיתי הוא זמן מה קודם עליית גלגל החמה, וזמן מועט קודם הוא זמן קריאת שמע. אלא שמגן אברהם וביאור הלכה העירו על דבריו אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
