ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נושא הפרק: דברים שאסרה התורה, ובכללם מאכלות אסורות, נאסרו מחמת גזירה ולא מפני התועלת הטבעית
מצוות התורה לא ניתנו בגלל התועלת שבמצווה
הִתְבָּאֵר לְךָ כִּי הַתּוֹרָה הִיא צֵרוּף וְזִכּוּךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם. וּבַמִּדְרָשׁ(במ"ר יט, ח): שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי*: אִילֵן עוּבְדַיָּא דַּאֲתוּן עָבְדִין1 נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים. אַתֶּם מְבִיאִים פָּרָה וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אֶפְרָהּ. וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה טִפִּין, וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ: נִכְנַס בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית2 מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא. רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים? אָמַר לוֹ: מְבִיאִים עִקָּרִים3 וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִין עָלֶיהָ מַיִם וְהִיא בּוֹרַחַת4 . אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. כָּךְ הָרוּחַ הַזֶּה, רוּחַ טֻמְאָה, דִּכְתִיב(זכריה יג, ב): וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מַזִּין עָלָיו וְהוּא בּוֹרֵחַ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה5 , לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר*? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר גְּזֵרוֹתַי, דִּכְתִיב(במדבר יט, ב): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה עַד כָּאן.
הִנֵּה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֵשִׁיב לַגּוֹי, כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם תּוֹעֶלֶת בְּעַצְמָם. עַל דֶּרֶךְ זֶה שֶׁאָמַר, כִּי פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא מַעֲבֶרֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בְּנֵי אָדָם, כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה מַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע6 . וְכֵן נָתְנוּ טַעַם בַּדָּם וּבֶחָלָב, שֶׁכֻּלָּם הֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ לְעִנְיַן אִסּוּר שֶׁלָּהֶם.
___________________________________
בפרק הקודם התבאר כי מצוות התורה מחברות בין האדם לבוראו ובכך הוא מתרחק מהחומרי. במדרש מצאנו: שאל גוי אחד את רבי יוחנן: 1 מעשים אלו שאתם עושים נראים כמו כשפים. אתם מביאים פרה ושורפים אותה וכותשים אותה ונוטלים את אפרה. וכשאחד מכם נטמא למת אתם מזים עליו שתים או שלוש טיפות ואתם אומרים לו נטהרת. אמר לו רבי יוחנן: נכנסה בך רוח שגעון מימיך? אמר לו: לא. אמר לו רבי יוחנן: ראית אדם שנכנסה בו 2 רוח שגעון? אמר לו: כן. אמר לו: ומה אתם עושים לו? אמר לו: מביאים 3 שרשים ומעשנים תחתיו, ושופכים עליהם מים 4 והשיגעון מסתלק. אמר לו: ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך, כך הרוח הזה, רוח הטומאה - כמו שנאמר: וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – מזים עליו והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: לזה דחית 5 בדברים בטלים, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא כך אמר הקב"ה: חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אין אתה רשאי לעבור על גזרותי, שנאמר: זאת חוקת התורה.
תשובת רבי יוחנן לגוי היתה שיש תועלת בעצם המצוות, כמו שבאר לו כי פרה אדומה מרחיקה את רוח הטומאה. כדברי רבי יוחנן לגוי סבורים גם מקצת מהבריות, שהמאכלות האסורות נאסרו מפני 6 שהן פועלות על האדם באופן שלילי. וכך נתנו הסבר לאיסור אכילת הדם והחלב מפני שאכילתם מולידה באדם תכונות שליליות. לאמיתו של דבר אין אמת בהסברים אלו ולא זו סיבת איסורם.
ביאורים
פעמים רבות אדם חי בצורת חיים מסוימת, והיא נעשית לחלק ממנו. לאחר שהאדם שוקע עמוק בתוך המסגרת, חי אותה ומתרגל לכל פרטיה, היא נראית לו טבעית לחלוטין, ופעמים רבות הוא מתרגל גם לדברים שלמתבונן מהצד עשויים להיראות כתמוהים ומוזרים.
כאשר יבוא אדם זר שלא התרגל לדרך חיים זו ויתמה על המנהגים השונים, נצטרך להסביר לו את הדברים התמוהים בהתאם לדפוסי החשיבה שלו. הצורך להסביר את הדברים בהתאם לדפוסי חשיבה שונים יוליד הסברים שונים, אשר אינם נוגעים בהכרח ביסודות האמיתיים, אלא בעיקר ביסודות המתיישבים על ליבם של השומעים.
כך גם בבואנו להסביר את עניין המצוות. עניינן של המצוות עמוק ומורכב עד מאוד, והן נגזרות מתוך החשבונות הגדולים של העולם והמערכות הרוחניות הגדולות שקיימות בו. אולם בבואנו להסביר את המצוות לגויים שמתבוננים עליהן 'מבחוץ', ניאלץ לפעמים להסביר להם הסברים חלקיים בלבד. לכן, כאשר בא רבן יוחנן בן זכאי להסביר לגוי את עניינן של המצוות, הוא הסתפק באמירה שתפקיד המצוות הוא להביא תועלת לאדם, אף על פי שהסבר זה איננו שלם ומדויק.
הרחבות
* ענה כסיל כאולתו
שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אף על פי שהגוי שאל את ר' יוחנן בן זכאי מתוך קנטרנות ולא מתוך רצון כן לברר את האמת, ענה לו רבי יוחנן באופן ענייני ולא דחאו על הסף. זו הדרכתה של תורה, שבדברי תורה: "ענה כסיל כאולתו", כלומר: "תענהו על אופן שלא ידמה לו שהוא חכם אחר שלא מצאת מענה, ועל אופן זה תענהו בדברים קלים, כי עיקר הכוונה להראות שהוא כסיל, ולא תענהו בדברים חריפים להראות חכמתך" [משלי כו, ה ופירוש המלבי"ם; שבת ל:].
* בין ישראל לעמים
לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר.ר' יוחנן ענה לגוי תשובה אחרת מזו הראויה לתלמידיו, כפי שזיהו מיד. נראה שהסיבה שר' יוחנן שינה בתשובתו נובעת מההבדל בין ישראל לעמים. במקומות רבים מדובר על הפער בין ישראל לעמים בתפיסת האלוקות, שמשפיע על כל ההבדלים ביניהם בהשקפת העולם (למשל אורות התחיה א). עם ישראל רוצה לעבוד את ה' ולהתאים את כל מהלך חייהם על פי רצונו. לעומתם, הגויים שמים את עצמם במרכז, ובבסיס היחס בינם לאלוקות עומדת התועלת האישית. המושגים 'חֻקת התורה' ו'קבלת עול' מבטאים נאמנות מוחלטת לקב"ה ואת העובדה שרצון ה' הוא העיקר. לכן מושגים אלו לא שייכים אליהם. זהו תוכן ההסבר של ר' יוחנן לגוי, אך לתלמידיו הוא מברר שהתורה כולה היא קבלת עול מלכות שמים, כפי שיתבאר בהמשך הפרק.
שאלות לדיון
למה רבן יוחנן בן זכאי משווה בין פרה אדומה לבין הברחת רוח תזזית, הרי זוהי בדיוק טענתו של הגוי - שהמצוות הם כמין כשפים?
מה מיוחד בפרה אדומה שדווקא היא מבטאת את ה'חוקים', והרי יש עוד הרבה מצוות שאין אנו יודעים את טעמן?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
