ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְהָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת(פ"ג מי"ז) : וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן, וְלֹא שִׁתֵּף עִם כַּוָּנָתָהּ מִכַּוָנוֹת הָעוֹלָם1, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ מֵאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם*. וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא, כִּי הַמִּצְווֹת בִּהְיוֹתָם הַרְבֵּה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּחַיָּיו אַחַת מֵהֵנָּה עַל מַתְכֻּנְתָּהּ וְעַל שְׁלֵמוּתָהּ. וּבַעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ הַמִּצְוָה תִּחְיֶה נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּמִמַּה שֶּׁיּוֹרֶה עַל עִקָּר זֶה, מַה שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן(ע"ז יח, א) , מָה אֲנִי2 לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא? וְהֵשִׁיב הַמֵּשִׁיב כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדְךָ? כְּלוֹמַר, עָשִׂיתָ מִצְוָה כַּהֹגֶן? וְהֵשִׁיב, כִּי נִזְדַּמְּנָה לוֹ מִצְוַת צְדָקָה עַל הַשְּׁלֵמוּת3, וְזָכָה בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מהגמרא משמע שלא כדברי הרמב"ם
וְתֵמַהּ עַל זֶה, כִּי אֵיךְ יִסְבְּלוּ דְּבָרָיו4 הָא דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב) בְּהֶדְיָא5, דְּאֲלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא6, בְּרֹב עֲבֵרוֹת7 לְיוֹם הַדִּין נִדּוֹן בַּגֵּיהִנּוֹם. וְהָתָם אַיְּרֵי8 לָעוֹלָם הַבָּא, דְּהָא קָאָמַר: צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וכו'. וְאֵיךְ יִסְתֹּר גְּמָרָא עָרוּךְ? וְאִם יֹאמַר, דְּהָא דְּאָמְרִינַן שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת אֲבָל לֹא עָשָׂה שׁוּם עֲבֵרָה, אִם כֵּן, אֵין כָּאן לְהַגְדִּיל שָׂכָר כְּלָל, דְּסוֹף סוֹף, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מִצְווֹת, אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה חֲטָאִים, וְיִהְיוּ הַחֲטָאִים מַכְרִיעִים. וְאִם רָצָה הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה שׁוּם חֵטְא כְּנֶגֶד זֶה, בְּוַדַּאי כִּדְבָרָיו כֵּן הוּא. וְדָבָר זֶה מִשְׁנָה פְּשׁוּטָה בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין(לט, ב) : כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ, וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְנוֹחֵל הָאָרֶץ. וְאַף עַל גַּב דְּמוֹקֵי לֵיהּ שָׁם כְּשֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵרָה עַל מֶחֱצָה עֲווֹנוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִזֶּה, שֶׁאִם עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, וְלֹא עָשָׂה שׁוּם חֵטְא, שֶׁזּוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ אִם כֵּן, אֵין צָרִיךְ לְדָבָר זֶה מַה שֶּׁכָּתַב שֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת וְלֹא שִׁתֵּף עִמָּהּ כַּוָּנָה אַחֶרֶת. סוֹף סוֹף לָמַדְנוּ כִּי אֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, דִּבְמִצְוָה אַחַת זוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.
___________________________________
הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת מכות כתב: מעיקרי האמונה בתורה היא שכשיקיים אדם מצוה מן תרי"ג מצוות כראוי וכהוגן, ולא שיתף עם כוונת המצוה כוונה אחרת שאינה מהמצוה 1[כגון: כבוד, שכר], אלא יקיים את המצוה מאהבה, כמו שביארתי, הנה זכה לחיי עולם. על זה אמר רבי חנניא כי המצוות בהיותן רבות אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו אחת מהם על מתכונתה בשלמות, ובעשיית אותה מצוה תחיה נפשו מאותו מעשה. עקרון זה אנו למדים ממה ששאל רבי חנינא בן תרדיון את רבי יוסי: 2מה חלקי בעולם הבא? והשיב לו: איזה מעשה בא לידך? כלומר האם יש מצוה שעשית כהוגן? והשיב לו: כי נזדמנה לו מצות צדקה 3באופן שלם, וזכה בה לחיי העולם הבא.
דברי הרמב"ם הללו תמוהים מאוד, שהרי 4אינם מתיישבים עם הנאמר בגמרא בראש השנה, שהרי שם 5[מפורש] 6לכל הדעות 7אדם שעברותיו מרובות מהמצוות שקיים, ביום הדין נידון בגיהנום. 8ושם בגמרא המדובר על העולם הבא, שהרי ביחס לצדיקים נאמר שם שהם נכתבים לחיי העולם הבא, ואיך יכול הרמב"ם בדבריו לסתור גמרא מפורשת? ואם נאמר שכוונת הרמב"ם היא שהמדובר הוא באדם שעשה מצוה אחת אבל לא עבר שום עבירה בחייו, אם כן לא ברורים דברי רבי חנניא בן עקשיא, שהרי אין כאן ענין של הגדלת שכר בריבוי המצוות, שהרי ריבוי המצוות יכול להביא גם לרבוי חטאים, ויהיו החטאים רוב, ויכריעו לצד החובה. אם באמת כוונת הרמב"ם היא לאדם שקיים מצות עשה אחת ולא עבר שום עבירה, אכן כדבריו כן הוא אך אין בזה חידוש, שהרי זו משנה מפורשת בפרק ראשון של קידושין: כל העושה מצוה אחת מיטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ. למרות ששם הגמרא מבארת שעשה מצוה אחת עודפת על עבירותיו, מכל מקום נוכל ללמוד משם בקל וחומר, שכשעשה מצוה ולא עשה כלל עבירה נוחל חיי העולם הבא. אלא שאם נבאר כך הרי דברי הרמב"ם שכתב שלא שיתף עם קיום המצוה כוונה זרה מיותרים, שהרי אף אם שיתף כוונה זרה אבל מצוותיו יתירות על עבירותיו הוא בן העולם הבא.
ביאורים
המהר"ל שאל מדוע ריבוי המצוות מהווה זכות לישראל, הרי זה מקשה עלינו וגם מגביר את הסיכויים להיכשל ולחטוא. כתשובה לכך מביא המהר"ל את דעת הרמב"ם שמסביר שכשאדם מקיים מצווה אחת באופן מיוחד, מדקדק בה ועושה אותה מאהבה, גם אם את שאר המצוות הוא מקיים ברמה נמוכה יותר, אותה מצווה מזכה אותו בשכר לעולם הבא. ואם כן, הזכות שהקב"ה מזכה את ישראל היא ריבוי האפשרויות להצליח בקיום מצווה אחת בשלמות, כיוון שעל ידי ריבוי המצוות נוצר מגוון רחב יותר של מצוות וקרוב לוודאי שכל אדם, לפי מצבו וכוחותיו, יזכה לקיים לפחות מצווה אחת האפשרית לפי מצבו, בדקדוק הראוי. זכות זו גם מצביעה על כך שה' חפץ שכל אדם מישראל יגיע לעולם הבא, וממילא מוכרח שכל אדם מישראל ראוי לעולם הבא. הרמב"ם מוכיח את דבריו ממעשה שהיה, ששאל ר' חנינא בן תרדיון את ר' יוסי בן קסמא אם יש לו שכר לעולם הבא, ושאלו ר' יוסי בן קסמא אם הוא עשה בחייו איזו מצווה מיוחדת. ענה לו ר' חנינא שהוא זכה לקיים מצות צדקה בשלמות, וענה לו ר' יוסי שאם כן ודאי יש לו חלק לעולם הבא.
המהר"ל מתקשה לקבל את דברי הרמב"ם כי בדברי חז"ל מופיע שבבית דין של מעלה דנים אדם לפי כלל מעשיו , ומכריעים את הדין על פי הרוב. אם עוונותיו מרובים מזכויותיו הוא נענש, ואם זכויותיו מרובים הוא זוכה לעולם הבא. לפי זה, מעשה אחד שעשה האדם בכוונה שלמה עדיין לא מכריע את הדין כשאת רוב המצוות הוא חיסר. אם כן, הסברו של הרמב"ם קשה כיוון שריבוי המצוות יכול לגרום להפסד במקרה שיש לאדם הרבה מצוות בהם הוא לא מדקדק ובעקבות כך הוא נידון לחובה. בהמשך יביא המהר"ל את הסברו לדרשת חז"ל זו.
הרחבות
*ביאור שיטת הרמב"ם
כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן... כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם. הרב קוק מסביר שהתורה נובעת מרצונו של הקב"ה, ורצונו של הקב"ה הוא אחד. יוצא מכך, שמצד הקב"ה יש מצווה אחת כוללת המבטאת את רצונו, אך ככל שמתרחקים ממנו המצווה מתפרטת להרבה מצוות קטנות. ניתן להמשיל זאת לשורש אחד, שככל שמתרחקים ממנו הוא מתפרט לעוד ועוד ענפים. זו המשמעות של "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" – כיוון שישראל נמצאים בעולם הגשמי המרוחק מהקב"ה, הוא הִרבה להם ענפי מצווה רבים שדרכם הם יכולים להתחבר למצווה האחת הכוללת [מאורות הראיה רי"ט-רכ"א].
שיטת הרמב"ם מבוארת לפי דברי הרב קוק ב'אורות התורה': "כל דבר ודבר מן התורה נובע מכל התורה כולה... ותלמוד התורה לשמה צריך להיות אהבת הכל (כלומר, כיוון שהתורה כוללת בתוכה את הכל, מי שמתקשר אליה מתקשר אל הכל)... האצור והגנוז בתוך זה הפרט שהאדם עסוק בו" [ד, ג]. כלומר, כל דבר מן התורה נובע מהרצון האחדותי שהזכרנו לעיל, וכאשר אדם מתחבר לפרט אחד מן התורה הוא מתחבר דרך הענף הזה אל כל התורה. זוהי כוונת הרמב"ם: מספיק שאדם יקיים מצווה אחת בשלמות, כדי שיוכל להתחבר לעץ החיים המקורי של כל התורה כולה.
שאלות לדיון
הרמב"ם כותב ש'מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן... הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם' – למה זה כל-כך יסודי?
המשנה אומרת: 'כל העושה מצווה אחת מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו...' האם אנו מקיימים מצוות לטובתנו האישית?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
