ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְהָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת(פ"ג מי"ז) : וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן, וְלֹא שִׁתֵּף עִם כַּוָּנָתָהּ מִכַּוָנוֹת הָעוֹלָם1, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ מֵאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם*. וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא, כִּי הַמִּצְווֹת בִּהְיוֹתָם הַרְבֵּה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּחַיָּיו אַחַת מֵהֵנָּה עַל מַתְכֻּנְתָּהּ וְעַל שְׁלֵמוּתָהּ. וּבַעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ הַמִּצְוָה תִּחְיֶה נַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּמִמַּה שֶּׁיּוֹרֶה עַל עִקָּר זֶה, מַה שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן(ע"ז יח, א) , מָה אֲנִי2 לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא? וְהֵשִׁיב הַמֵּשִׁיב כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדְךָ? כְּלוֹמַר, עָשִׂיתָ מִצְוָה כַּהֹגֶן? וְהֵשִׁיב, כִּי נִזְדַּמְּנָה לוֹ מִצְוַת צְדָקָה עַל הַשְּׁלֵמוּת3, וְזָכָה בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מהגמרא משמע שלא כדברי הרמב"ם
וְתֵמַהּ עַל זֶה, כִּי אֵיךְ יִסְבְּלוּ דְּבָרָיו4 הָא דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב) בְּהֶדְיָא5, דְּאֲלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא6, בְּרֹב עֲבֵרוֹת7 לְיוֹם הַדִּין נִדּוֹן בַּגֵּיהִנּוֹם. וְהָתָם אַיְּרֵי8 לָעוֹלָם הַבָּא, דְּהָא קָאָמַר: צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וכו'. וְאֵיךְ יִסְתֹּר גְּמָרָא עָרוּךְ? וְאִם יֹאמַר, דְּהָא דְּאָמְרִינַן שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת אֲבָל לֹא עָשָׂה שׁוּם עֲבֵרָה, אִם כֵּן, אֵין כָּאן לְהַגְדִּיל שָׂכָר כְּלָל, דְּסוֹף סוֹף, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מִצְווֹת, אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה חֲטָאִים, וְיִהְיוּ הַחֲטָאִים מַכְרִיעִים. וְאִם רָצָה הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה שׁוּם חֵטְא כְּנֶגֶד זֶה, בְּוַדַּאי כִּדְבָרָיו כֵּן הוּא. וְדָבָר זֶה מִשְׁנָה פְּשׁוּטָה בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין(לט, ב) : כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ, וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְנוֹחֵל הָאָרֶץ. וְאַף עַל גַּב דְּמוֹקֵי לֵיהּ שָׁם כְּשֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵרָה עַל מֶחֱצָה עֲווֹנוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִזֶּה, שֶׁאִם עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, וְלֹא עָשָׂה שׁוּם חֵטְא, שֶׁזּוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ אִם כֵּן, אֵין צָרִיךְ לְדָבָר זֶה מַה שֶּׁכָּתַב שֶׁעָשָׂה מִצְוָה אַחַת וְלֹא שִׁתֵּף עִמָּהּ כַּוָּנָה אַחֶרֶת. סוֹף סוֹף לָמַדְנוּ כִּי אֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, דִּבְמִצְוָה אַחַת זוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.
___________________________________
הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת מכות כתב: מעיקרי האמונה בתורה היא שכשיקיים אדם מצוה מן תרי"ג מצוות כראוי וכהוגן, ולא שיתף עם כוונת המצוה כוונה אחרת שאינה מהמצוה 1[כגון: כבוד, שכר], אלא יקיים את המצוה מאהבה, כמו שביארתי, הנה זכה לחיי עולם. על זה אמר רבי חנניא כי המצוות בהיותן רבות אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו אחת מהם על מתכונתה בשלמות, ובעשיית אותה מצוה תחיה נפשו מאותו מעשה. עקרון זה אנו למדים ממה ששאל רבי חנינא בן תרדיון את רבי יוסי: 2מה חלקי בעולם הבא? והשיב לו: איזה מעשה בא לידך? כלומר האם יש מצוה שעשית כהוגן? והשיב לו: כי נזדמנה לו מצות צדקה 3באופן שלם, וזכה בה לחיי העולם הבא.
דברי הרמב"ם הללו תמוהים מאוד, שהרי 4אינם מתיישבים עם הנאמר בגמרא בראש השנה, שהרי שם 5[מפורש] 6לכל הדעות 7אדם שעברותיו מרובות מהמצוות שקיים, ביום הדין נידון בגיהנום. 8ושם בגמרא המדובר על העולם הבא, שהרי ביחס לצדיקים נאמר שם שהם נכתבים לחיי העולם הבא, ואיך יכול הרמב"ם בדבריו לסתור גמרא מפורשת? ואם נאמר שכוונת הרמב"ם היא שהמדובר הוא באדם שעשה מצוה אחת אבל לא עבר שום עבירה בחייו, אם כן לא ברורים דברי רבי חנניא בן עקשיא, שהרי אין כאן ענין של הגדלת שכר בריבוי המצוות, שהרי ריבוי המצוות יכול להביא גם לרבוי חטאים, ויהיו החטאים רוב, ויכריעו לצד החובה. אם באמת כוונת הרמב"ם היא לאדם שקיים מצות עשה אחת ולא עבר שום עבירה, אכן כדבריו כן הוא אך אין בזה חידוש, שהרי זו משנה מפורשת בפרק ראשון של קידושין: כל העושה מצוה אחת מיטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ. למרות ששם הגמרא מבארת שעשה מצוה אחת עודפת על עבירותיו, מכל מקום נוכל ללמוד משם בקל וחומר, שכשעשה מצוה ולא עשה כלל עבירה נוחל חיי העולם הבא. אלא שאם נבאר כך הרי דברי הרמב"ם שכתב שלא שיתף עם קיום המצוה כוונה זרה מיותרים, שהרי אף אם שיתף כוונה זרה אבל מצוותיו יתירות על עבירותיו הוא בן העולם הבא.
ביאורים
המהר"ל שאל מדוע ריבוי המצוות מהווה זכות לישראל, הרי זה מקשה עלינו וגם מגביר את הסיכויים להיכשל ולחטוא. כתשובה לכך מביא המהר"ל את דעת הרמב"ם שמסביר שכשאדם מקיים מצווה אחת באופן מיוחד, מדקדק בה ועושה אותה מאהבה, גם אם את שאר המצוות הוא מקיים ברמה נמוכה יותר, אותה מצווה מזכה אותו בשכר לעולם הבא. ואם כן, הזכות שהקב"ה מזכה את ישראל היא ריבוי האפשרויות להצליח בקיום מצווה אחת בשלמות, כיוון שעל ידי ריבוי המצוות נוצר מגוון רחב יותר של מצוות וקרוב לוודאי שכל אדם, לפי מצבו וכוחותיו, יזכה לקיים לפחות מצווה אחת האפשרית לפי מצבו, בדקדוק הראוי. זכות זו גם מצביעה על כך שה' חפץ שכל אדם מישראל יגיע לעולם הבא, וממילא מוכרח שכל אדם מישראל ראוי לעולם הבא. הרמב"ם מוכיח את דבריו ממעשה שהיה, ששאל ר' חנינא בן תרדיון את ר' יוסי בן קסמא אם יש לו שכר לעולם הבא, ושאלו ר' יוסי בן קסמא אם הוא עשה בחייו איזו מצווה מיוחדת. ענה לו ר' חנינא שהוא זכה לקיים מצות צדקה בשלמות, וענה לו ר' יוסי שאם כן ודאי יש לו חלק לעולם הבא.
המהר"ל מתקשה לקבל את דברי הרמב"ם כי בדברי חז"ל מופיע שבבית דין של מעלה דנים אדם לפי כלל מעשיו , ומכריעים את הדין על פי הרוב. אם עוונותיו מרובים מזכויותיו הוא נענש, ואם זכויותיו מרובים הוא זוכה לעולם הבא. לפי זה, מעשה אחד שעשה האדם בכוונה שלמה עדיין לא מכריע את הדין כשאת רוב המצוות הוא חיסר. אם כן, הסברו של הרמב"ם קשה כיוון שריבוי המצוות יכול לגרום להפסד במקרה שיש לאדם הרבה מצוות בהם הוא לא מדקדק ובעקבות כך הוא נידון לחובה. בהמשך יביא המהר"ל את הסברו לדרשת חז"ל זו.
הרחבות
*ביאור שיטת הרמב"ם
כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן... כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם. הרב קוק מסביר שהתורה נובעת מרצונו של הקב"ה, ורצונו של הקב"ה הוא אחד. יוצא מכך, שמצד הקב"ה יש מצווה אחת כוללת המבטאת את רצונו, אך ככל שמתרחקים ממנו המצווה מתפרטת להרבה מצוות קטנות. ניתן להמשיל זאת לשורש אחד, שככל שמתרחקים ממנו הוא מתפרט לעוד ועוד ענפים. זו המשמעות של "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" – כיוון שישראל נמצאים בעולם הגשמי המרוחק מהקב"ה, הוא הִרבה להם ענפי מצווה רבים שדרכם הם יכולים להתחבר למצווה האחת הכוללת [מאורות הראיה רי"ט-רכ"א].
שיטת הרמב"ם מבוארת לפי דברי הרב קוק ב'אורות התורה': "כל דבר ודבר מן התורה נובע מכל התורה כולה... ותלמוד התורה לשמה צריך להיות אהבת הכל (כלומר, כיוון שהתורה כוללת בתוכה את הכל, מי שמתקשר אליה מתקשר אל הכל)... האצור והגנוז בתוך זה הפרט שהאדם עסוק בו" [ד, ג]. כלומר, כל דבר מן התורה נובע מהרצון האחדותי שהזכרנו לעיל, וכאשר אדם מתחבר לפרט אחד מן התורה הוא מתחבר דרך הענף הזה אל כל התורה. זוהי כוונת הרמב"ם: מספיק שאדם יקיים מצווה אחת בשלמות, כדי שיוכל להתחבר לעץ החיים המקורי של כל התורה כולה.
שאלות לדיון
הרמב"ם כותב ש'מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיְּקַיֵּם אָדָם מִצְוָה מִן תַּרְיָ"ג מִצְווֹת כָּרָאוּי וְכַהֹגֶן... הִנֵּה זָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם' – למה זה כל-כך יסודי?
המשנה אומרת: 'כל העושה מצווה אחת מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו...' האם אנו מקיימים מצוות לטובתנו האישית?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
