ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּבַמַּאֲמָר הַזֶּה הִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה(חולין ק, ב) , דָּבָר זֶה נִתַּן לָהֶם, מִצַּד אֲשֶׁר הַמִּצְוָה הַהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ דָּבָר זֶה, וּלְכָךְ נָתַן לָהֶם מִצְוֹת פְּרָטִיִּים דַּוְקָא, דְּהַיְנוּ בַּמִּצְוָה שֶׁהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ*. וְזֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז שֵׁם יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, וְזֶה הַשֵּׁם נִשְׁאַר לָהֶם בְּלִי שִׁנּוּי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וּרְאוּיָה לָהֶם הַתּוֹרָה הַתְּמִידִית, הַנִּצְחִית, אֲשֶׁר אֵין לָהּ שִׁנּוּי כְּלָל. וְאֵיךְ יִהְיֶה נִתַּן הַסֵּדֶר הַתְּמִידִי, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שִׁנּוּי, לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? כִּי בְּמַה שֶּׁהֵם פְּרָטִיִּים, וְהַפְּרָט יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי. כִּי כַּאֲשֶׁר מֵת אַבְרָהָם, אֵין כָּאן אַבְרָהָם, וְכֵן יִצְחָק, וְכֵן יַעֲקֹב, אֵין רָאוּי לָהֶם דַּרְכֵי ה', אֲשֶׁר אֵין שַׁיָּךְ שִׁנּוּי בָּהֶם כְּלָל. כִּי לֹא שַׁיָּךְ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא סֵדֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא תְּמִידִי, רַק אֶל הַמְקַבֵּל אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּלִי שִׁנּוּי. כִּי שֵׁם הַכְּלָלִי שְׁמוֹ נִשְׁאָר תָּמִיד. וְאֵין שֵׁם עָם, שֶׁהוּא עַם כְּלָלִי, עַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב. רַק כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם אָז הָיוּ לְעָם. וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי מִפְּנֵי כִּי מִסְפַּר שִׁשִּׁים הוּא מִסְפָּר שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' בַּאֲרִיכוּת. וְגַם נִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִסְפַּר שִׁשִּׁים, שֶׁהוּא מִסְפָּר כְּלָלִי. וּבַחֵלֶק יֵשׁ שִׁנּוּי לֹא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ חֵלֶק1 .
נתינת התורה לעם ישראל ולא לאבות הוכחה לנצחיות התורה
וְדָבָר זֶה רְאָיָה וּמוֹפֵת חוֹתֵךְ עַל נִצְחִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה אֶצְלֵנוּ לְנֵצַח נְצָחִים. כִּי אִם הָיָה לַתּוֹרָה שִׁנּוּי, לָמָּה לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב? וְאֵין מַסְפִּיק לְךָ שׁוּם טַעַם וּסְבָרָא בְּזֶה הָעִנְיָן, רַק כִּי מִפְּנֵי שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם פְּרָטִיִּים, וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תְּמִידִית, נִצְחִית, בְּלִי שִׁנּוּי, רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְקַבֵּל שֶׁהוּא בְּלִי שִׁנּוּי כְּלָל. וְלֹא יִסְכְּלוּ רְאָיָה בְּרוּרָה זֹאת אִם לֹא עִוְּרֵי לֵב, וְלֹא רָאוּ מְאוֹר הַחָכְמָה מֵעוֹלָם.
___________________________________
מתוך דברי חכמים במדרש שהובא למעלה, ניתן להסיק, כי אברהם שנצטווה במילה ויעקב שנצטווה במצות גיד הנשה נצטוו בכך כאנשים פרטים, ובמצוות המתאימות להם כפרטים. לישראל ניתנה התורה כולה, כי התורה מתאימה לישראל, לכן ניתנה התורה רק אחר יציאתם ממצרים, כי רק אז נעשו לעם, ומאז ולעולם הם נקראים עם ישראל, כי ראויה התורה הנצחית לעם הנצח. לא יתכן שתינתן התורה, שאין לה שינוי ותמורה והיא נצחית, לאדם פרטי, שהרי האדם הפרטי הוא בר שינוי. גם אברהם, יצחק או יעקב הם פרטים, ולכן אינם מקבלים תורה, כי התורה הנצחית צריכה להינתן רק לכלל שהוא נצחי. אברהם יצחק ויעקב אינם נקראים עם, רק כשיצאו ממצרים היו לעם, לכן ניתנה להם התורה באותה שעה. מפני סיבה זו לא ניתנה התורה לישראל עד אשר הגיע מספרם לששים ריבוא. בגבורות ה' התבאר באריכות שמספר זה מורה על השלימות, 1 החלק שאינו שלם יש בו שינויים אבל הדבר השלם שומר על שלמותו. בחיבור באר הגולה התבאר שמספר ששים הוא מספר המלמד על ענין כללי ולא פרטי.
ענין זה מהווה הוכחה חותכת, שהתורה לא תשתנה אצלנו לעד, כי אם יהיה שינוי בתורה, למה לא ניתנה התורה לאברהם, יצחק ויעקב?! אין לשאלה זו הסבר אחר אלא רק הטעם שאמרנו, היות אברהם יצחק ויעקב בני אדם פרטיים שיש בהם שינוי, ולא ניתנה התורה שהיא נצחית ובלי שינוי, אלא למקבל שאינו משתנה, היינו לאומה שמהותה אינה משתנת. ולא ישיתו לבם להוכחה זו רק עוורי לב אשר לא ראו את אור החכמה מעולם.
ביאורים
המהר"ל מוסיף עוד קומה על גבי הביאור שראינו אתמול, שאף המצוות שנצטוו האבות לפני מתן תורה היו מצוות המיוחדות להם לפי טבעם, אך התורה עצמה ככלל עדיין לא הייתה שייכת להם אלא לעם ישראל כאומה.
משמעות הדברים היא שאמנם אבותינו נבחרו על ידי הקב"ה ומעלתם הייתה גבוהה מאד, אך כל חשיבותם הייתה שעתיד לצאת מהם עם מיוחד שעל ידו תשרה השכינה בעולם. ואם כן, אף שמצד האישיות הפרטית של אברהם מעלתו גבוהה מאד, הוא זכה לכך רק בשביל שהאומה הישראלית תוכל להיווצר ממנו. על כך אמר הרב צבי יהודה זצ"ל שכשם שאנחנו מיוחסים לאבות, כך ה'ייחוס' של האבות הוא שמהם יצא עם ישראל [מתך התורה הגואלת ב פרשת וישב תשל"ה]. הסיבה לכך היא שלמרות כל קדושתו של אברהם אבינו, עדיין לא הופיעה בו הקדושה בצורה של עם, אלא רק כאדם יחיד. לעומתו, בעם ישראל הקדושה מופיעה בצורה של ציבור ולא יחידים, וזוהי קדושה גדולה הרבה יותר. המהר"ל מסביר שההבדל בין קדושת היחיד לקדושת הציבור היא שאצל היחיד היא מקרית וחולפת, מכיוון שסופו של אדם למות, בלכתו אף נעלמת הופעתו בעולם ואיתו גם הקדושה. לעומת זאת קדושה של ציבור היא קדושה נצחית, כיוון שהציבור קיים לנצח. עם לעולם לא נעלם. אמנם האנשים מתחלפים, אך הציבור במהותו נשאר כשהיה. משל למה הדבר דומה? לאדם העשוי מתאים רבים. כל יום מתחלפים תאים רבים בגוף האדם, עד שלאחר תקופה – כל התאים שבאותו אדם התחלפו. היעלה על הדעת שזהו אדם אחר? ודאי שלא, כיוון שהאדם אינו סכום התאים שבגופו, אלא נשמה המופיעה על ידי גוף שבנוי מתאים רבים. במובן הזה כולנו עמדנו במעמד הר סיני, למרות שאף אחד מאותם אנשים שחיו אז לא חי גם היום. האבות היו הבסיס שעליו נבנה עם ישראל, אך עדיין לא הופיעה אצלם הקדושה בצורה כללית. לכן התורה שהיא נצחית, ניתנה דווקא לעם ישראל, שקדושתו היא קדושה נצחית.
הרחבות
* נתינת התורה לציבור
אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה... לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ . המהר"ל כותב שדווקא עם ישראל קיבל את התורה כולה ולא האבות. הסיבה לכך היא שלישראל יש התאמה פנימית לתורה. התאמה זו אינה תלויה במעשים מסוימים ולכן היא נצחית.
לרב קוק יש הסבר אחר מדוע המצוות ניתנו לעם ישראל ולא לאבות: "למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון (מעמד הפועלים) לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם" [למהלך האידאות בישראל ב]. לפי דבריו, התורה ניתנה לציבור ולא לצדיקים וליחידי סגולה בלבד, מפני שמטרת התורה היא לרומם ולתקן את כל האנושות. גם מהמקום הנמוך ביותר יש לאדם תקווה לחיות חיי קודש אם יהיה קשוב להדרכת התורה.
שאלות לדיון
מה ההבדל העקרוני בין מצוות פרטיות לבין מצוות ששייכות לכלליות התורה?
מה הופך פרטים לכלל? האם יש הבדל בין כלל רגיל לכלל ישראל?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך מותר להכין קפה בשבת?

אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?

איך עושים קידוש?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד אמונה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















