ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יג. 5+ עד יד. במשנה)
חלק א – המשך גזירת אוצר
מצבים שבהם לא גזרו גזירת אוצר
- 1.אבקותא דדיקלא – ענפים שנראים נפרדים אך באמת מחוברים.
- 2.(יג. שליש תחתון) – כשזה רק שני ענפים:
לרי"ס – לא נחשב חבילה ומותר,
לרבנן – נחשב.
[המחלוקת שלהם היא בתחום אחר – כמה קלחים צריך כדי שיחשב כאגודה:
ת"ק – שלושה קלחים עם גבעול אחד.
רי"ס – בהתחלה שלושה, אחרי השימוש מספיק שניים.
בהו"א – גם בהתחלה לרי"ס בדיעבד מספיק שניים, ולרבנן שלושה מעכב.
אך למסקנה – לרי"ס שלושה בהתחלה מעכב, ולרבנן שלושה לכתחילה (תמיד) ושניים מעכב].
- 3.(יג: 2+)אמימר – איסוריתא דסורא, כי אין חשש שישימו על הגג כך כדי ליבש.
- 4.צריפי דאורבני (אוהל אינדיאני שקשור מלמעלה ולמטה) –
את הקשר למעלה צריך לפתוח,
לגבי הקשר למטה – רב פפא – לפתוח, רב הונא ברד"י – לא צריך לפתוח, כי לא נעשה בשביל לטלטל בו.
חלק ב – ירקות הכשרים למרור פסולים לסיכוך
ולא נחשבים סכך פסול אלא אוויר, כיון שכשמתייבש מתפורר לגמרי.
הערות:
- 1.סכך פסול פוסל בארבעה + יש לו דופן עקומה, אוויר בשלושה + אין דופן עקומה.
- 2.גם לגבי טומאת אוהל של מת – חסה לא נחשבת גג.
(יג: שליש עליון)
חלק ג – ידות (סיכוך בהם)
ברור שבפרי עצמו לא ניתן לסכך ובגבעול כן. השאלה היא האם ניתן לסכך בהם ביחד, האם הגבעול מקבל טומאה או לא.הקדמות –
יד של פרי מקבל לפרי טומאה – בתנאי שיש רצון בחיבור של היד.
לכן אם קצר לאוכל – מקבל טומאה.
אם קצר לגת (יין) – לא מקבל, כי אין רצון ביד.
אם קצר לאוכל ואז שינה דעתו לגת/טחינה –
בכלים– בשביל לשנות צריך מעשה.
באוכל– משנה בעוקצין –
כל הידות שבססן בגורן – כבר לא מקבלים טומאה, ולר' יוסי – מקבלים.
רי"ח – במעשה - שדש את החיטים והקשים, ולרי"ס– עדיין יש שימוש לגבעול שיכול להפוך איתו את התבואה בגורן.
ר"א – במחשבה – שהתיר את הקשירה, ורי"ס – מחשבה לא מספיקה.
קצר לסכך –
באמוראים -
רב מנשיא – אין ידות (הידות לא מקבלות טומאה ואפשר לסכך),
כי לא מעוניין בחיבור לפרי, שהרי הפרי פסול וצריך לבטלו.
ר' אבא– יש ידות (ואי אפשר לסכך).
מעוניין בחיבור לפרי שלא יעוף ברוח.
בתנאים –
אם מסכך בענפים עם הפירות, האם הענפים צריכים לבטל ברוב גם את הידות (החלק בענף שסמוך לפרי (השיעור מפורש במשנה בעוקצין), או רק את הפירות.
ת"ק – הידות כשרות לסכך,
אחרים – הידות פסולות לסכך.
ר' אבא – כאחרים.
רב מנשיא – בפשטות כת"ק, אך יכול להסתדר גם עם אחרים –
- 1.נעמיד ששם מדובר שקצץ לאוכל והתחרט.
לת"ק – החרטה משנה –
לר"א – מספיקה המחשבה (לפי רבנן).
לרי"ח – צריך מעשה, וגם כאן מדובר שבססם.
לאחרים – החרטה לא עוזרת, כרי"ס –
לר"א – כי מחשבה לא מספיקה.
לרי"ח – כי המעשה לא מספיק, כי גם כאן אפילו שבססם עדיין יש שימוש מסוים לחיבור ביניהם שבפירוק הסוכה יוכל להחזיק בגבעול כדי להוריד גם את הפרי, ולכן כיון שהיה כבר יד כי בהתחלה התכוון לאוכל, שם יד לא יורד ממנו (אבל שימוש זה לא מספיק מראש להחיל עליו שם יד לפי רב מנשיא).

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












