ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טו. במשנה עד טז. שליש עליון)
חלק א – המשך גזירת תקרה
תזכורת – עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
משנתנו– בית עם גג נסרים ברוחב ארבעה
יש שתי בעיות: 1. בית (תעשה ולא מן העשוי–תומ"ה). 2. נסרים (לפי מי שסובר שגזרו).
הסבר המחלוקת במשנה –
א. לשיטת רב – המחלוקת האם יש גזירת תקרה
לר"מ - יש, ולכן חייב להחליף נסרים בסכך (וזה יפתור גם את תומ"ה)
לר"י– לב"ש יש, לב"ה אין, ולכן מספיק שיפתור את בעיית תומ"ה ע"י שיפקפק או יחליף.
שאלות:
- a.יוצא שב"ש כר"מ?
נכון, ר"מ אומר לר"י שלא נחלקו ב"ה וב"ש בזה. - b.הרי זאת המחלוקת גם במשנה הקודמת לפי רב?
- 1.רי"ח – במשנה הקודמת המחלוקת היתה לגבי גזירת כלים–
שם מדובר בנסרים צרים אך ששייפו אותם, ונחלקו האם גוזרים גזירת כלים (אטו כלי עץ עם בית קיבול).
דחייה – (1. זה לא מה שרב אמר בדף הקודם). 2. לרב לכו"ע לא גוזרים (כמו שלא גזר חיצים זכרים אטו נקבות).
- 2.אכן זאת אותה מחלוקת, ומשנתנו מוסיפה שזה מחלוקת ב"ה וב"ש.
ב. לשיטת שמואל –
לפי כולם יש גזירת תקרה ברחבים ארבעה,
אלא המחלוקת היא האם מקלים בגזירת תקרה במי שמפקפק בבית –
לר"י - ב"ה – מקלים, שהרי מראה שמודע לדין של "תעשה ולא מן העשוי", ומספיק לפקפק.
לר"י - ב"ש, ר"מ – מחמירים, הגזירה היא כללית, ולכן צריך להחליף נסרים.
חלק ב – פרוץ כעומד– האם הסכך כשר?
במשנה לגבי סוכה – כשר.
במסכת שבת – רב פפא – מותר, רב הונא – אסור.
תשובות:
- 1.ר' אמי - במשנתנו זה לא בדיוק חצי חצי אלא ב"מעדיף", ולכן כשר גם לרב הונא.
- 2.רבא – אמנם בשטח זה חצי חצי, אך בחומר יש רוב סכך, כי שם את הסכך על כל הסוכה אנכית לשיפודים.
חלק ג – דבר שפעם היה ראוי לקבל טומאה וכעת לא
ר' אמי – גזרו שלא יסכך בזה, שלא יטעו ויסככו גם בדבר שעדיין מקבל טומאה.
חיזוקים –
- 1.ברייתא – מחצלת שהיתה גדולה וכעת התקטנה משיעור טומאה, בכל זאת אסור לסכך בה.
- 2.משנתנו – שארוכות המיטה פסולות לסוכה.
והרי הם לא מקבלים טומאה? אלא שזה כר' אמי – כיוון שפעם יכלו לקבל טומאה.
דחייה – מדובר בארוכות עם רגליים, שהם מקבלים טומאה גם עכשיו.

הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?

מה המשמעות הנחת תפילין?

אנחנו קודש למענך

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

למה ללמוד גמרא?

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















