ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טו. במשנה עד טז. שליש עליון)
חלק א – המשך גזירת תקרה
תזכורת – עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
משנתנו– בית עם גג נסרים ברוחב ארבעה
יש שתי בעיות: 1. בית (תעשה ולא מן העשוי–תומ"ה). 2. נסרים (לפי מי שסובר שגזרו).
הסבר המחלוקת במשנה –
א. לשיטת רב – המחלוקת האם יש גזירת תקרה
לר"מ - יש, ולכן חייב להחליף נסרים בסכך (וזה יפתור גם את תומ"ה)
לר"י– לב"ש יש, לב"ה אין, ולכן מספיק שיפתור את בעיית תומ"ה ע"י שיפקפק או יחליף.
שאלות:
- a.יוצא שב"ש כר"מ?
נכון, ר"מ אומר לר"י שלא נחלקו ב"ה וב"ש בזה. - b.הרי זאת המחלוקת גם במשנה הקודמת לפי רב?
- 1.רי"ח – במשנה הקודמת המחלוקת היתה לגבי גזירת כלים–
שם מדובר בנסרים צרים אך ששייפו אותם, ונחלקו האם גוזרים גזירת כלים (אטו כלי עץ עם בית קיבול).
דחייה – (1. זה לא מה שרב אמר בדף הקודם). 2. לרב לכו"ע לא גוזרים (כמו שלא גזר חיצים זכרים אטו נקבות).
- 2.אכן זאת אותה מחלוקת, ומשנתנו מוסיפה שזה מחלוקת ב"ה וב"ש.
ב. לשיטת שמואל –
לפי כולם יש גזירת תקרה ברחבים ארבעה,
אלא המחלוקת היא האם מקלים בגזירת תקרה במי שמפקפק בבית –
לר"י - ב"ה – מקלים, שהרי מראה שמודע לדין של "תעשה ולא מן העשוי", ומספיק לפקפק.
לר"י - ב"ש, ר"מ – מחמירים, הגזירה היא כללית, ולכן צריך להחליף נסרים.
חלק ב – פרוץ כעומד– האם הסכך כשר?
במשנה לגבי סוכה – כשר.
במסכת שבת – רב פפא – מותר, רב הונא – אסור.
תשובות:
- 1.ר' אמי - במשנתנו זה לא בדיוק חצי חצי אלא ב"מעדיף", ולכן כשר גם לרב הונא.
- 2.רבא – אמנם בשטח זה חצי חצי, אך בחומר יש רוב סכך, כי שם את הסכך על כל הסוכה אנכית לשיפודים.
חלק ג – דבר שפעם היה ראוי לקבל טומאה וכעת לא
ר' אמי – גזרו שלא יסכך בזה, שלא יטעו ויסככו גם בדבר שעדיין מקבל טומאה.
חיזוקים –
- 1.ברייתא – מחצלת שהיתה גדולה וכעת התקטנה משיעור טומאה, בכל זאת אסור לסכך בה.
- 2.משנתנו – שארוכות המיטה פסולות לסוכה.
והרי הם לא מקבלים טומאה? אלא שזה כר' אמי – כיוון שפעם יכלו לקבל טומאה.
דחייה – מדובר בארוכות עם רגליים, שהם מקבלים טומאה גם עכשיו.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












