ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טו. במשנה עד טז. שליש עליון)
חלק א – המשך גזירת תקרה
תזכורת – עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
משנתנו– בית עם גג נסרים ברוחב ארבעה
יש שתי בעיות: 1. בית (תעשה ולא מן העשוי–תומ"ה). 2. נסרים (לפי מי שסובר שגזרו).
הסבר המחלוקת במשנה –
א. לשיטת רב – המחלוקת האם יש גזירת תקרה
לר"מ - יש, ולכן חייב להחליף נסרים בסכך (וזה יפתור גם את תומ"ה)
לר"י– לב"ש יש, לב"ה אין, ולכן מספיק שיפתור את בעיית תומ"ה ע"י שיפקפק או יחליף.
שאלות:
- a.יוצא שב"ש כר"מ?
נכון, ר"מ אומר לר"י שלא נחלקו ב"ה וב"ש בזה. - b.הרי זאת המחלוקת גם במשנה הקודמת לפי רב?
- 1.רי"ח – במשנה הקודמת המחלוקת היתה לגבי גזירת כלים–
שם מדובר בנסרים צרים אך ששייפו אותם, ונחלקו האם גוזרים גזירת כלים (אטו כלי עץ עם בית קיבול).
דחייה – (1. זה לא מה שרב אמר בדף הקודם). 2. לרב לכו"ע לא גוזרים (כמו שלא גזר חיצים זכרים אטו נקבות).
- 2.אכן זאת אותה מחלוקת, ומשנתנו מוסיפה שזה מחלוקת ב"ה וב"ש.
ב. לשיטת שמואל –
לפי כולם יש גזירת תקרה ברחבים ארבעה,
אלא המחלוקת היא האם מקלים בגזירת תקרה במי שמפקפק בבית –
לר"י - ב"ה – מקלים, שהרי מראה שמודע לדין של "תעשה ולא מן העשוי", ומספיק לפקפק.
לר"י - ב"ש, ר"מ – מחמירים, הגזירה היא כללית, ולכן צריך להחליף נסרים.
חלק ב – פרוץ כעומד– האם הסכך כשר?
במשנה לגבי סוכה – כשר.
במסכת שבת – רב פפא – מותר, רב הונא – אסור.
תשובות:
- 1.ר' אמי - במשנתנו זה לא בדיוק חצי חצי אלא ב"מעדיף", ולכן כשר גם לרב הונא.
- 2.רבא – אמנם בשטח זה חצי חצי, אך בחומר יש רוב סכך, כי שם את הסכך על כל הסוכה אנכית לשיפודים.
חלק ג – דבר שפעם היה ראוי לקבל טומאה וכעת לא
ר' אמי – גזרו שלא יסכך בזה, שלא יטעו ויסככו גם בדבר שעדיין מקבל טומאה.
חיזוקים –
- 1.ברייתא – מחצלת שהיתה גדולה וכעת התקטנה משיעור טומאה, בכל זאת אסור לסכך בה.
- 2.משנתנו – שארוכות המיטה פסולות לסוכה.
והרי הם לא מקבלים טומאה? אלא שזה כר' אמי – כיוון שפעם יכלו לקבל טומאה.
דחייה – מדובר בארוכות עם רגליים, שהם מקבלים טומאה גם עכשיו.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













