ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בת שרה
א. לדעת רמ"א מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי אין לאוכלו עם מאכל חלבי. אך בדיעבד, אם אותו מאכל התערב עם מאכל חלבי, מותר לאוכלם.
ב. ישנה מחלוקת מהי דעת השו"ע. יש אומרים שמותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי על מנת לאוכלו עם מאכל חלבי, ויש אומרים שהיתר זה הוא רק בדיעבד- במקרה בו כבר התבשל המאכל בסיר הבשרי ואז מותר לאוכלו עם מאכל חלבי.
ג. כל האמור הוא כאשר הסיר הוא 'בן יומו'- אם אינו 'בן יומו' לרוב הפוסקים מותר לכתחילה לבשל בו מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית. ('הגדרת בן יומו' מבוארת להלן)
א. בישול מאכלי פרווה בסיר בשרי עבור סעודה חלבית
האם מותר לבשר מאכל פרווה (כגון אורז, ספגטי, תפו"א וכו') בסיר בשרי נקי כדי לאכול את אותו מאכל יחד עם חלב1?
בשאלה זו חלוקים הראשונים והאחרונים.
בראשונים מצינו שלש שיטות מרכזיות:
א. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו אסור לאוכלו עם חלב2.
ב. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב, אך אם נצלה בכלי בשרי בן יומו אסור3.
ג. מאכל שבושל או נצלה בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב4.
בפסק ההלכה נחלקו השו"ע ורמ"א. השו"ע פוסק כדעה השלישית ואילו רמ"א מחמיר לכתחילה כדעה הראשונה אך בדיעבד מקל כשיטה השלישית5.
לכאורה יוצא שלספרדים מותר ולאשכנזים אסור.
אולם, נחלקו האחרונים האם היתר השו"ע הוא רק באופן שכבר התבשל המאכל בסיר בשרי, או שהתיר גם לכתחילה לבשל בסיר בשרי על מנת לאכול עם חלבי.
יש אומרים שכל מה שהתיר השו"ע הוא רק באופן בו כבר התבשל המאכל בסיר בשרי6. לעומת זאת יש סוברים שהשו"ע מתיר לכתחילה לבשל מאכל בסיר בשרי על מנת לאוכלו בסעודה חלבית7.
ב. סיר בשרי שאינו בן יומו
כל האמור בסעיף הקודם, הוא בתנאי שבתוך 24 השעות שלפני בישול מאכל הפרווה בושל בסיר זה בשר. אך אם עברו 24 שעות מבישול הבשר גם רמ"א יודה שמותר לכתחילה לבשל בסיר זה מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית.
ההסבר הוא שאחרי 24 שעות הטעם שבלוע בכלי נחשב לטעם 'פגום' ואין בכוחו לאסור כלל8.
אמנם, לדעת החכמת אדם יש להחמיר לכתחילה גם באופן זה9.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













