ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בת שרה
א. לדעת רמ"א מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי אין לאוכלו עם מאכל חלבי. אך בדיעבד, אם אותו מאכל התערב עם מאכל חלבי, מותר לאוכלם.
ב. ישנה מחלוקת מהי דעת השו"ע. יש אומרים שמותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי על מנת לאוכלו עם מאכל חלבי, ויש אומרים שהיתר זה הוא רק בדיעבד- במקרה בו כבר התבשל המאכל בסיר הבשרי ואז מותר לאוכלו עם מאכל חלבי.
ג. כל האמור הוא כאשר הסיר הוא 'בן יומו'- אם אינו 'בן יומו' לרוב הפוסקים מותר לכתחילה לבשל בו מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית. ('הגדרת בן יומו' מבוארת להלן)
א. בישול מאכלי פרווה בסיר בשרי עבור סעודה חלבית
האם מותר לבשר מאכל פרווה (כגון אורז, ספגטי, תפו"א וכו') בסיר בשרי נקי כדי לאכול את אותו מאכל יחד עם חלב1?
בשאלה זו חלוקים הראשונים והאחרונים.
בראשונים מצינו שלש שיטות מרכזיות:
א. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו אסור לאוכלו עם חלב2.
ב. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב, אך אם נצלה בכלי בשרי בן יומו אסור3.
ג. מאכל שבושל או נצלה בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב4.
בפסק ההלכה נחלקו השו"ע ורמ"א. השו"ע פוסק כדעה השלישית ואילו רמ"א מחמיר לכתחילה כדעה הראשונה אך בדיעבד מקל כשיטה השלישית5.
לכאורה יוצא שלספרדים מותר ולאשכנזים אסור.
אולם, נחלקו האחרונים האם היתר השו"ע הוא רק באופן שכבר התבשל המאכל בסיר בשרי, או שהתיר גם לכתחילה לבשל בסיר בשרי על מנת לאכול עם חלבי.
יש אומרים שכל מה שהתיר השו"ע הוא רק באופן בו כבר התבשל המאכל בסיר בשרי6. לעומת זאת יש סוברים שהשו"ע מתיר לכתחילה לבשל מאכל בסיר בשרי על מנת לאוכלו בסעודה חלבית7.
ב. סיר בשרי שאינו בן יומו
כל האמור בסעיף הקודם, הוא בתנאי שבתוך 24 השעות שלפני בישול מאכל הפרווה בושל בסיר זה בשר. אך אם עברו 24 שעות מבישול הבשר גם רמ"א יודה שמותר לכתחילה לבשל בסיר זה מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית.
ההסבר הוא שאחרי 24 שעות הטעם שבלוע בכלי נחשב לטעם 'פגום' ואין בכוחו לאסור כלל8.
אמנם, לדעת החכמת אדם יש להחמיר לכתחילה גם באופן זה9.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












