ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
כל חולי עמך ישראל
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה: כִּי אֵין סָפֵק שֶׁבְּהִכָּפֵל הַפְּרָטִים הַמַּסְכִּימִים* לִתְכוּנָה אַחַת, אִם פְּחִיתוּת אִם מַעֲלָה, תִּכָּפֵל וְתִתְחַזֵּק הַתְּכוּנָה הַהִיא, וּמִפְּנֵי זֶה הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הִשְׁתַּדְּלוּת קְנִיַּת הַחֶבְרָה, כְּאָמְרָם (אבות פ"א מ"ו): "וּקְנֵה לְךָ חָבֵר•", וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ד ט- יא): "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וגו', כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וגו', גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם", רָצָה בָּזֶה: כִּי הַשֻּׁתָּפוּת וְהַחֲבוּרָה דָּבָר מוֹעִיל, הֵן שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאֶחָד בְּתוֹעֶלֶת חֲבֵרוֹ אוֹ לֹא יִשְׁתַּדֵּל, אַחַר הֱיוֹת שִׁתּוּף הַחֶבְרָה בֵּינֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי תוֹעֶלֶת, וְהוּא אָמְרוֹ: "גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם", וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל זֶה זָר מְאֹד וְדָבָר בָּטֵל*, וְהוּא מוֹרֶה עַל דָּבָר אֲמִתִּי מַסְכִּים לַמְּצִיאוּת, וְהוּא: כִּי בִּתְחִלָּה אָמַר, כִּי תּוֹעֶלֶת הַשְּׁנַיִם גְּדוֹלָה מְאֹד כְּשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בַּמּוֹעִיל לַחֲבֵרוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: "אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם, כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ", אַחַר אָמַר, שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַבֵּל כָּל אֶחָד תּוֹעֶלֶת בְּהִשְׁתַּדֵּל חֲבֵרוֹ בְּתוֹעַלְתּוֹ וְתַקָּנָתוֹ, כִּי גַּם אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה יְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת, וְהִמְשִׁיל זֶה מֵהַמּוּחָשׁ, שֶׁאֵין סָפֵק אֲשֶׁר גַּם כִּי יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְאֵין אֶחָד מִשְׁתַּדֵּל לְהוֹעִיל חֲבֵרוֹ, מִצַּד שְׁכוּנָתָם וְקֻרְבָתָם לְבַד יְקַבֵּל כָּל אֶחָד תּוֹעֶלֶת, עַד שֶׁיִּצְמַח וְיִפְרֶה בּוֹ הַחֹם הַטִּבְעִי, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּקֻרְבַת אִישׁ אַחֵר מִצַּד הַאַחֲוָה וְהַהִתְדַּמּוּת אֵלָיו, וְהִנֵּה זֶה מִצַּד קֻרְבַת הַחֲבוּרָה לְבַד, לֹא מִצַּד פּוֹעַל וְהִשְׁתַּדְּלוּת, כֵּן כַּאֲשֶׁר יִמָּצְאוּ שְׁנֵי רֵעִים נֶאֱמָנִים, גַּם כִּי יָנוּחוּ וְיִשְׁקֹטוּ יֵחַם לְכָל אֶחָד מֵהֶם וְיָנוּחַ לְבָבוֹ מִצַּד קֻרְבַת חֲבֵרוֹ אֵלָיו, עַד שֶׁיִּמָּנְעוּ מֵהַזִּיק לוֹ כִּי יֵדְעוּ בְּשַׁעַר עֶזְרָתוֹ.
חסרונות שונים וחסרון יחיד
הִנֵּה אִם כֵּן, בַּפְּעֻלּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וּבַמַּעֲשִׂים הָאֱנוֹשִׁיִּים נִתְאַמֵּת שֶׁכָּל דָּבָר יִתְחַזֵּק וְיִכָּפֵל בְּהִצְטָרֵף אֵלָיו דּוֹמֵהוּ. וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה זֶה גַּם כֵּן בַּדְּבָרִים הַגְּרוּעִים וְהַחֲסֵרִים, שֶׁתִּתְחַזֵּק הַתְּכוּנָה הָרָעָה הַהִיא בְּהִכָּפְלָם. וְזֶה אֱמֶת גָּמוּר, אֲבָל עַל צַד* אֶחָד מְיֻחָד, וְהוּא: שֶׁיִּהְיֶה הַחִסָּרוֹן הַהוּא דָּבָר אֶחָד מַסְכִּים בְּכֻלָּם. וְעַל צַד הַמָּשָׁל: אִם תִּמָּצֵא בְּאֶחָד תְּכוּנַת הַכִּילוּת*, וְהִיא תְּכוּנָה רָעָה, בְּהִצְטָרֵף אֵלָיו בַּעַל אוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הָרָעָה בְּעַצְמָהּ, תִּכָּפֵל וְתִתְחַזֵּק הַתְּכוּנָה הַהִיא לְרֹעַ, אָמְנָם, אִם יִהְיֶה קִבּוּץ אֶחָד מֵאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם בְּעַצְמָם פְּחִיתוּת הַכִּילוּת וַאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם בְּעַצְמָם פְּחִיתוּת פִּזּוּר* גָּדוֹל מִמָּמוֹן, פְּעֻלּוֹת זֶה הַמֻּרְכָּב בִּכְלָלוֹ* יִהְיוּ יוֹתֵר שְׁלֵמוֹת מִפְּעֻלּוֹת פְּרָט אֶחָד מִפְּרָטָיו. כַּאֲשֶׁר נֹאמַר בַּיְסוֹדוֹת דֶּרֶךְ מָשָׁל, כִּי לוּ יִמָּצֵא יְסוֹד אֶחָד אֲשֶׁר לוֹ אוֹתוֹ חִסָּרוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִיסוֹד הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִצְטָרֵף אֵלָיו, יִגְדַּל אוֹתוֹ הַחִסָּרוֹן בְּלִי סָפֵק. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ בְּ"סַנְהֶדְרִין" (עא ב): "כִּנּוּס לַצַּדִּיקִים טוֹב לָהֶם וְטוֹב לָעוֹלָם, פִּזּוּר לָרְשָׁעִים טוֹב לָהֶם וְטוֹב לָעוֹלָם", וְהוּא, מִצַּד שֶׁהֵם מַסְכִּימִים עַל תְּכוּנוֹת רָעוֹת, אֲשֶׁר בְּהִתְקַבְּצָם תִּתְחַזֵּק הַתְּכוּנָה הַהִיא, וּבְהִתְפַּזְּרָם תֵּחָלֵשׁ וְתֶחְסַר, עַד שֶׁרָאִינוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵאֲשֶׁר* רָאָה שְׁנֵי בָנָיו* וְהֵם צַדִּיקִים, עִם כָּל זֶה, בִּהְיוֹתָם מַסְכִּימִים עַל תְּכוּנָה אַחַת בִּלְתִּי נֵאוֹתָה בְּעֵינָיו, אָמַר (בראשית מט ז): "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".
___________________________________
הַמַּסְכִּימִים – הדומים זה לזה. בָּטֵל – שטות. עַל צַד – באופן, בתנאי. הַכִּילוּת – הקמצנות. פִּזּוּר – נתינת יתר. הַמֻּרְכָּב בִּכְלָלוֹ – הציבור המורכב משני סוגי האנשים. מֵאֲשֶׁר – בגלל. שְׁנֵי בָנָיו – שמעון ולוי.
ביאורים
האם יש לחומר את אותן תכונות שיש ליסודות המרכיבים אותו או תכונות אחרות? הר"ן נותן תשובה שתשפוך אור על הסתירה בין דברי התורה לבין דברי קהלת:
אם יש ליסודות המרכיבים תכונה משותפת – החומר החדש, אשר נוצר מחיבור אותם יסודות, יקבל את תכונה זו. זו הסיבה מדוע קהלת אומר שכל היצורים משתנים וחולפים. מכיוון שכל הנבראים מורכבים מארבעת היסודות שכולם, חוץ מהעפר, בעלי תכונה שווה של שינוי.
אך אם יש ליסודות המרכיבים תכונות שונות – החומר החדש לא יקבל את התכונות הללו, אלא יהיו לו תכונות חדשות. זוהי הסיבה שהתורה אמרה שתכונת החומרים שנוצרו מארבעת היסודות, שונה מהתכונה של היסודות עצמם מכיוון שיש לארבעת היסודות עצמם תכונות שונות. כמו כן, זהו הטעם מדוע עם ישראל אשר מורכב מאנשים בעלי תכונות שונות, הופך לכלל בעל מהות חדשה ומעולה.
חוק זה נכון לא רק בחוקי הטבע הנוקשים והיבשים אלא אף ביחסים חברתיים ובקשרי אנוש.
כאשר שני אנשים בעלי חסד נפגשים, כל אחד מעצים את תכונת החסד של חברו. זהו הטעם להדרכת חז"ל 'קנה לך חבר'. חבר זהו אדם אשר קרוב אליי במידותיי ובהשקפת עולמי. החיבור אליו יעצים את התכונות הטובות הקיימות בי ויגדיל אותם. חיזוק התכונות הטובות אצלי יתרחש לא רק בגלל שאנו עוסקים ומדברים על חסד, אלא עצם ההימצאות שלו בחברתי תעצים אותי. לאחר שאמר את העיקרון הזה בקהלת, חוזר שלמה להשמיענו זאת במשלי. חבר טוב עוזר לא רק באופן ממשי ומקים אותי מתוך הצרה שבה אני שקוע, אלא הוא מחמם ומעניק תחושת הגנה מעצם הימצאותו.
דבר זה נכון גם לכיוון השלילי. כאשר שני אנשים בעלי תכונה אחת רעה מתחברים, הרוע שקיים בתוכם רק ילך ויתעצם. זו הסיבה שכינוס הרשעים אינו טוב לעולם, מכיוון שעוצמת הרוע האדירה שתצא מהכינוס תהיה גדולה. כמו כן, זו הסיבה שהפריד יעקב אבינו בין שמעון לוי. יעקב זיהה שיש בקרבם נקודת קלקול, לפי מדרגתם, אשר מתעצמת כאשר הם יחד. הדרך היחידה לגרום לכך שהיא לא תתעצם אלא תחזק את שאר ישראל היא לפזר אותם בתוך שאר שבטי ישראל. לכל שבט יש תכונה שונה ואופי ייחודי. כאשר יהיו חלק מעם ישראל אזי החיסרון שלהם ישלים חסרונות אחרים, וכלל עם ישראל יהיה שלם ומבורך בכוחות מגוונים ומעולים.
הרחבות
•מיהו החבר?
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. במסכת אבות נאמר: "יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר" [אבות א, ו]. איזה סוג חבר אדם צריך לקנות לעצמו?
הרמב"ם ביאר שיש מספר סוגי חברים. יש חברים שחברותם מבוססת על תועלת הדדית כדוגמת שותפים בעסק. סוג נוסף של חבר הוא 'חבר סוד' אותו ניתן לשתף בנושאים פרטיים בלי חשש שיספר אותם לאחרים. אולם החבר אותו הדריכה המשנה לקנות הוא 'חבר המעלה'. חברי המעלה, מרוממים זה את זה ומתקנים את מידותיהם יחד - "תאוות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד... והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב".
מלשון המשנה עולה שלא די 'לעשות' לך חבר או להתחבר אליו, אלא יש'לקנותו' . וביאר הרמב"ם שכדי להתחבר 'לחבר המעלה' על האדם לעשות השתדלות גדולה, ואפילו לשדלו עד שיהיה חברו [פירוש המשניות לרמב"ם שם]. ויש שכתבו שאף יש להוציא ממון רב לשם קניית חבר זה [פירוש מרכבת המשנה שם]. (עיין בדברי הרמב"ם שנתן שמות אחרים לסוגי החברים).
•איחוד כוחות משפיע לטוב ולרע
כִּנּוּס לַצַּדִּיקִים טוֹב לָהֶם וְטוֹב לָעוֹלָם. את השפעת כינוסם של הצדיקים והרשעים ביאר רבי מתניה היצהרי : "כשהצדיקים מכונסין, מחזקים זה את זה ביראת שמים ולתקן תקנות וסייגים, בעניין שיהיו אהובים למקום, וכל אחד מסייע לחבירו... בקבוצם יתייצבו על דרכים טובים להעמיד האומה והדת עליהם" ואילו "כשהרשעים מכונסים כל אחד מחזק ידי חבירו לעשות עבירות" וכן יעצו זה לזה עצות רעות להרע לבריות. [רבי מתניה היצהרי, אבות ד, יא].
שאלות לדיון
האם לאור דברי חז"ל אדם צריך לקנות חבר רק בשביל הצרכים האנוכיים שלו?
כיצד כינוס הצדיקים מועיל לעולם? איך ניתן להשפיע בצורה כזו?
מי צריך את הערבה?
איך ללמוד גמרא?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
זמן הדלקת נרות חנוכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
