ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לה: במשנה – לו: במשנה)
פסולים פיזיים באתרוג
א. חזזית
על רובו – פסול
על מיעוטו – כשר
חומרות:
- אם מפוזר ב2-3 מקומות – פסול (מנומר).
- על חוטמו – פסול במשהו.
- קולא בגמרא – רק ביום הראשון ("ולקחתם" – לקיחה תמה) אבל בשאר – ניתן לקחת ביסים מהאתרוג.
- חומרא(ללישנא אחת) – אם זה מעכברים, גם בשאר הימים (מאוס ואינו הדר).
- מפולש – פסול.
- עבה כאיסר.
- גודל מינימלי -
ר"י מחמיר - כביצה
ר"מ מקל – מספיק אגוז. - גודל מקסימלי -
ר"י מחמיר - שיאחז שתיים בידיו
רי"ס מקל – אפילו אחת בשתי ידיו. - לגבי המינימום -
המחלוקת דומה למחלוקת בשבת מה הגודל המקסימלי של אבנים שחכמים התירו לטלטל לצורך קינוח –
ב. ניטל הפיטם(באופן לא טבעי) – פסול.
ג. נקלף (הקליפה הדקה החיצונית), רש"י –
אם הכל – כשר (משנה)
אם חלק – פסול (רבא, מנומר).
ד. נסדק (בקליפה העבה) – פסול.
ה. ניקב –
חסר – פסול.
לא חסר – כשר.
חומרות:
ו. כסימן טריפה שנימוח הבשר של הריאה?
בריאה – אם גם הבשר וגם הסמפונות נרקבו – טריפה. אם רק הבשר – כשר.
באתרוג – אם כל הפנים נרקב – רבא מניח שפסול. אם חדרי הזרע נשארו (מקביל לסמפונות) – זאת השאלה של רבא.
ראיה שפסול – ברייתא שפוסל תפוח וסרוח.[1]
דחייה – גם סרוח זה שרקוב בחלק החיצוני.
ז. אתרוג כושי
בדומה לכושי – פסול.
מארץ כוש – לכאורה המשנה פסלה, והברייתא התירה.
תשובות:
אביי – המשנה רק פסלה דומה לכושי, אך מארץ כוש כשר תמיד.
רבא – המשנה פסלה מארץ כוש במקום שלא רגילים בו (ארץ ישראל).
ח. אתרוג הבוסר –
חכמים – כשר, ר"ע – פוסל.
רבא – ר"ע כר"ש שאתרוג הבוסר לא חייב במעשרות,
כי הטעם של שניהם – אתרוג הבוסר אינו פרי.
דחיית אביי – ניתן להסביר את ר"ע ור"ש בצורה שונה:
פסול ללולב – כי אינו הדר.
פטור ממעשרות – כי אינו ראוי להזריע ("תבואת זרעך").
(אגב, זה מזכיר את הסוגיא בדף לא: האם ר"מ שמצריך אתרוג לא קטן ולא ירוק זה משום הדר או משום שאינו פרי).
ט. אתרוג בדפוס –
אם שמר על הצורה הטבעית – כשר,
רבא – ואפילו שעשה למשל מדפים, כל עוד הצורה הכללית הטבעית נשמרה.
י. גודל האתרוג
במשנה -
הערות אצלנו -
ר"י מקל – עד כביצה,
ר"מ מחמיר – רק עד אגוז.
- לגבי המקסימום –
רי"ס מוכיח מר"ע שנכנס עם אתרוג גדול,
ר"מ דוחה – שחכמים אמרו לר"ע שזה אינו הדר.
[1] גם ההו"א קצת קשה, כי מי אמר שמדובר שחדרי הזרע קיימים? אולי גם הם נרקבו ואז ודאי שפסול לפי רבא.
רבנים בבית המדרש
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
