ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

נחלה לנשיא

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לחץ להקדשת שיעור זה
הנביא יחזקאל בהפטרת פרשת החודש, מחדש בענייני חלוקת הארץ לעתיד לבא. אחד החידושים עוסק בנחלתו של הנשיא - המלך המשיח - בונה הבית השלישי. על פי נבואה זו ארץ ישראל תחולק לא רק לשבטים אלא גם הנשיא יקבל נחלה מיוחדת. וז"ל הכתוב:
"וְלַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר ... לָאָרֶץ יִהְיֶה לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת עַמִּי וְהָאָרֶץ יִתְּנוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהֶם" (יחזקאל מ"ה ז-ח).

הבטחת נחלה לנשיא תבטיח את בטחונו הכלכלי, כך יובטח גם כי הנשיא לא יחמוד את נחלות העם.
חלק מן המפרשים מסבירים את הביטוי "גְרֻשֹׁתֵיכֶם", שמופיע בפסוק הבא:
"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל ...הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (שם ט).

בבחינת הפסיקו לגרש את העם מנחלתיו.
גם בסוף ההפטרה חוזר הנביא ומזהיר:
"וְלֹא יִקַּח הַנָּשִׂיא מִנַּחֲלַת הָעָם לְהוֹנֹתָם מֵאֲחֻזָּתָם מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת בָּנָיו לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יָפֻצוּ עַמִּי אִישׁ מֵאֲחֻזָּתוֹ" (שם מ"ו יח).

המלבי"ם מסביר (שם) וז"ל: "ולא יקח. כדי שלא יקח הנשיא מנחלת העם, ... שלכן נתנו לו חלק בארץ כאחד השבטים שלא יצטרך להונות את העם ולקחת נחלתם, ...למען אשר לא יפוצו עמי כמו שהיו במלכים הקודמים שלקחו שדות העם, והעם נפוצו מאחוזתם, מפני פחד ומגור, אבל כשיהיה לו נחלת הארץ לא יבא לידי כך".
נבואה זו מביאה אותנו לדון בשאלה - מה מעמדו של המלך / השלטון בנחלותיו של היחיד.
שתי נבואות נוספות עוסקות בשאלה זו.
הראשונה היא נאומו של שמואל הנביא לאחר שהעם החליט לבקש ולמנות מלך. שמואל מזהיר בשמו של הקב"ה:
"וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם: ...וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו" (שמו"א ח' ט,יד).

מאידך גיסא, אנו מוצאים את הנבואה החמורה של אליהו הנביא על אחאב שלכאורה נהג כ"מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ" ולקח את נחלתו של נבות היזרעאלי וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי דְּבַר יְקֹוָק אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ: וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה:... הִנְנִי מבי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל: וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל: הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם".

אם מותר למלך לקחת את השדות, למה נאלץ אחאב להרוג את נבות? ולמה נענש לא רק על הרצח כי אם גם על הירושה?
ניתן להסביר כי "מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ" שמובא על ידי שמואל, איננו מיצג את "משפט התורה" והוא מיצג רק מנהגי המלכים הנפסדים בתקופת התנ"ך. לכן נענש אחאב על לקיחת "כרם נבות".
הרמב"ם מביא להלכה את נאומו של שמואל. נבדוק כיצד הרמב"ם פירש סוגיא זו וז"ל: "ולוקח השדות והזיתים והכרמים לעבדיו כשילכו למלחמה ויפשטו על מקומות אלו אם אין להם מה יאכלו אלא משם, ונותן דמיהן, שנאמר ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו" (הלכות מלכים פרק ד הלכה ו).
פרשנותו של הרמב"ם היא שלמלך אין רשות לקחת שדות של אנשים פרטיים. גם יבול אסור לו לקחת שלא במסגרת חוקי מס שווים לכל (פ"ה מה' גזלות). רק בשעת מלחמה, בשעת חירום לאומית, יכול המלך להשתמש ביבולים כדי להאכיל את חילותיו שנותרו ללא אספקה - "אם אין להם מה יאכלו אלא משם". גם במקרה כזה על המלך לשלם לבעלי היבול עבור השימוש בו.
אם כך, תעלה עכשיו לדיון שאלת הפקעת קרקעות לצרכי ציבור או פינוי אזרחים מבתיהם לצורכי ציבור. כיון שהיריעה קצרה במסגרת זו נפנה את הקוראים לשו"ת "במראה הבזק" ח"ד תשובה קלט (עמוד 185 בקובץ)

הבה נתפלל כי נזכה למנהיגי ציבור שיסתפקו במשכורת הולמת
ושלא ישלחו את ידם ברכוש לא להם, אם ציבורי ואם פרטי.
עוד בנושא פרשת שבוע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il