ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מב: תחילת פרק לולב וערבה – מד. 7+)
חלק א – לולב וערבה בשבת
א. לולבבשבת במקדש רק ביום הראשון -
A. למה לא בשאר הימים?
רבה - שמא יטלטל (ריטב"א).
ולמה לא גזרו גם על היום הראשון?
- בראשון המשנה מספרת שתיקנו שייטלו בבית ולא במקדש (בגלל הסכנה), וממילא כך גם יזכרו ששבת היום.[1]
דחייה – זה נכון רק אחרי שתקנו.
- כיון שהראשון חמור יותר (שהרי גם במדינה זה דאורייתא),
לא רצו לבטל אותו.
(מג. 7+)
B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום הראשון בשבת?
- אכן בארץ ישראל נוטלים ביום הראשון בשבת.
ובבבל לא – כי אולי אינו היום הראשון.
- 2.(מד. 1+) גם בארץ ישראל לא,
ולמה לא? כפי שהגמרא תאמר על ערבה – כיון שבחו"ל לא, אז גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).
ניסיון ראיה – יש שתי משניות דומות על יו"ט שחל בשבת, והביאו את הלולבים לפני שבת ל
משנתנו – למקדש,
המשנה במא: - לבית הכנסת.
במה מדובר במא:?
- בארץ ישראל אחרי החורבן – נוטלים.
- במדינה בזמן המקדש. אך אחרי החורבן לא.
- בהו"א כנראה שמבינים שגם כאן זה משום רבה – שמא יעבירו ברה"ר
(דילוג מג. שליש - מג: 3+)
ב. ערבה בשבת במקדש רק ביום השביעי –
A. למה לא בשאר הימים?
ולמה בכל זאת התירו ביום השביעי?
רי"ח – כדי לפרסמה שהיא מהתורה (כנגד הצדוקים והבייתוסים).
קשה – למה לא התירו גם לולב בשאר הימים כדי לפרסמו שגם שאר הימים מהתורה? (שהרי בפסוק כתוב – ויקרא כג, מ –"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים").
אלא מכאן שהחשש שיטלטל > פרסום המצווה.
אלא בערבה עושים בשבת מסיבה אחרת -
- בערבה פשוט אין חשש (כי זה שלוחי בי"ד וכהנים), ולכן גם בשבת + לפרסם.
אז למה לא כל יום?
שלא יחשבו שערבה > לולב.
[לכן הורידו והשאירו יום אחד (כדי לפרסם, ולכן זה לא אותו היום של לולב)].
B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום השביעי בשבת?
- בחו"ל - אולי זה לא באמת השביעי (לא יודעים מתי קידשו את החודש).
- בר הדיא - בארץ ישראל דאגו שזה לא יקרה (ואכן כך נקבע בלוח השנה הקבוע).
ומה עם ארץ ישראל?
דחייה – רבין – זה כן קורה!
- סוברים כרב יוסף שבמקדש כלל לא היתה נטילת ערבה.
דחייה – שיטת רב יוסף נדחתה.
- כיון שבחו"ל לא עושים בשבת, גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).
דחייה – והרי בלולב בחו"ל לא עושים בשבת ובא"י כן.
תשובה – גם בלולב בא"י לא עושים!
חלק ב – נספחים
(מג: שליש עליון עד מג: 3-)
א. במה הקיפו את המזבח -
במשנה במה. זקפו ערבה ליד המזבח + הקיפו את המזבח עם משהו כל יום אחד וביום השביעי שבע.
A. במה הקיפו?
שיטה א – בלולב
הדעות – רב יוסף, ר"א, רבה בב"ח
והעבודה בערבה היתה שזקפו אותה לצד המזבח. ולפי"ז בזמן הזה אין מצוות ערבה כלל.
דחייה – ברייתא מפורשת נגדם, שהקיפו בערבה, ראה להלן.
שיטה ב – בערבה
הדעות – ר' שמואל ב"נ – ר' חנינא, ר"נ – רבה ב"א, אביי, וברייתא מפורשת.
B. קושיות על הדעה של לולב:
- 1.(מג: מעל האמצע) אביי ממשנתנו – "לולב וערבה ששה ושבעה", לכאורה הערבה כמו הלולב שנוהג בסיבוב המזבח.
דחייה – לא, כל אחד עם מצוותו שלו.
- משנה הבאה – זקפו את הערבה, והקיפו את המזבח, לכאורה ההקפה עם ערבה.
דחייה – ההקפה עם לולב.
- 3.(מג: 12-)הברייתא – מביאה את הוויכוח בין הפרושים לבייתוסים לגבי ערבה בשבת, ושם מוזכר שהוויכוח היה לגבי "חביטת הערבה" (=נענוע) וזקיפה הערבה.
מכאן שהכהנים נענעו בערבה, הקיפו, ואז זקפו אותה.
ב.(מג. שליש עליון) מקור שיש לולב מהתורה בגבולין -
"ראשון" אפילו בגבולין (רש"י – מזה שלא כתוב שזה במקדש).
(מג. ברייתא בשליש העליון (של ר"א) ומיד אחרי זה ברייתא נוספת באמצע (מחלוקת רבנן ור"א))
ג. האם מכשירי לולב דוחים את השבת? (לקצוץ מהעץ)
ר"א – כן
ולקחתם לכם ביום הראשון – ואפילו בשבת, הראשון – דוחה שבת רק ביו"ט הראשון.
חכמים – לא,
"ביום הראשון" – ולא בלילה.
ור"א מ"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים".
ורבנן – אם משם, היינו לומדים גז"ש ימים-ימים מסוכה שכן בלילה!
(מג. רבע תחתון)
ד. המקור שסוכה גם בלילה –
הרי בפסוק כתוב – "בסוכות תשבו שבעת ימים".
גז"ש –
מצד אחד – מלולב ששם זה רק ביום "ושמחתם... שבעת ימים",
עדיף כי זה לדורות.
מצד שני – מימי המילואים – גם בלילה "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים"
עדיף כי מצוותו כל היום.
+ יש לו גזרה שווה נוספת "תשבו"-"תשבו"].
[1] ולא יכלו לתקן שגם בשבת שיוצאת בשאר הימים יטלו בבית ולא במקדש, שהרי בשאר הימים כלל אין מצווה ליטול שלא במקדש, ולא היו מקשיבים להם, לכן ביטלו לגמרי (תוס').

שתי דקות על בדיקת חמץ

איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

האם מותר לפנות למקובלים?

למה ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















