(מב: תחילת פרק לולב וערבה – מד. 7+)

חלק א – לולב וערבה בשבת

א. לולבבשבת במקדש רק ביום הראשון -

A. למה לא בשאר הימים?

רבה - שמא יטלטל (ריטב"א).

                        ולמה לא גזרו גם על היום הראשון?

1. בראשון המשנה מספרת שתיקנו שייטלו בבית ולא במקדש (בגלל הסכנה), וממילא כך גם יזכרו ששבת היום.[1]

דחייה – זה נכון רק אחרי שתקנו.

1. כיון שהראשון חמור יותר (שהרי גם במדינה זה דאורייתא),

לא רצו לבטל אותו.

(מג. 7+)

B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום הראשון בשבת?

1. אכן בארץ ישראל נוטלים ביום הראשון בשבת.

ובבבל לא – כי אולי אינו היום הראשון.

1. 2.(מד. 1+) גם בארץ ישראל לא,

ולמה לא? כפי שהגמרא תאמר על ערבה – כיון שבחו"ל לא, אז גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).

ניסיון ראיה – יש שתי משניות דומות על יו"ט שחל בשבת, והביאו את הלולבים לפני שבת ל

משנתנו – למקדש,

המשנה במא: - לבית הכנסת.

במה מדובר במא:?

1. בארץ ישראל אחרי החורבן – נוטלים.


2. במדינה בזמן המקדש. אך אחרי החורבן לא.


3. בהו"א כנראה שמבינים שגם כאן זה משום רבה – שמא יעבירו ברה"ר

(דילוג מג. שליש - מג: 3+)

ב. ערבה בשבת במקדש רק ביום השביעי –

A. למה לא בשאר הימים?

ולמה בכל זאת התירו ביום השביעי?

רי"ח – כדי לפרסמה שהיא מהתורה (כנגד הצדוקים והבייתוסים).

קשה – למה לא התירו גם לולב בשאר הימים כדי לפרסמו שגם שאר הימים מהתורה? (שהרי בפסוק כתוב – ויקרא כג, מ –"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים").

אלא מכאן שהחשש שיטלטל > פרסום המצווה.

אלא בערבה עושים בשבת מסיבה אחרת -

1. בערבה פשוט אין חשש (כי זה שלוחי בי"ד וכהנים), ולכן גם בשבת + לפרסם.

אז למה לא כל יום?

שלא יחשבו שערבה > לולב.

            [לכן הורידו והשאירו יום אחד (כדי לפרסם, ולכן זה לא אותו היום של לולב)].

B. אחרי החורבן – למה לא נטלו גם ביום השביעי בשבת?

1. בחו"ל - אולי זה לא באמת השביעי (לא יודעים מתי קידשו את החודש).


2. בר הדיא - בארץ ישראל דאגו שזה לא יקרה (ואכן כך נקבע בלוח השנה הקבוע).

ומה עם ארץ ישראל?

דחייה – רבין – זה כן קורה!

1. סוברים כרב יוסף שבמקדש כלל לא היתה נטילת ערבה.

דחייה – שיטת רב יוסף נדחתה.

1. כיון שבחו"ל לא עושים בשבת, גם בא"י לא (שלא יהיה אגודות אגודות).

דחייה – והרי בלולב בחו"ל לא עושים בשבת ובא"י כן.

תשובה – גם בלולב בא"י לא עושים!

חלק ב – נספחים

(מג: שליש עליון עד מג: 3-)

א. במה הקיפו את המזבח -

במשנה במה. זקפו ערבה ליד המזבח + הקיפו את המזבח עם משהו כל יום אחד וביום השביעי שבע.

A. במה הקיפו?

שיטה א – בלולב

הדעות – רב יוסף, ר"א, רבה בב"ח

והעבודה בערבה היתה שזקפו אותה לצד המזבח. ולפי"ז בזמן הזה אין מצוות ערבה כלל.

דחייה – ברייתא מפורשת נגדם, שהקיפו בערבה, ראה להלן.

שיטה ב – בערבה

הדעות – ר' שמואל ב"נ – ר' חנינא, ר"נ – רבה ב"א, אביי, וברייתא מפורשת.

B. קושיות על הדעה של לולב:

1. 1.(מג: מעל האמצע) אביי ממשנתנו – "לולב וערבה ששה ושבעה", לכאורה הערבה כמו הלולב שנוהג בסיבוב המזבח.

דחייה – לא, כל אחד עם מצוותו שלו.

1. משנה הבאה – זקפו את הערבה, והקיפו את המזבח, לכאורה ההקפה עם ערבה.

דחייה – ההקפה עם לולב.

1. 3.(מג: 12-)הברייתא – מביאה את הוויכוח בין הפרושים לבייתוסים לגבי ערבה בשבת, ושם מוזכר שהוויכוח היה לגבי "חביטת הערבה" (=נענוע) וזקיפה הערבה.

מכאן שהכהנים נענעו בערבה, הקיפו, ואז זקפו אותה.

ב.(מג. שליש עליון) מקור שיש לולב מהתורה בגבולין -
"ראשון" אפילו בגבולין (רש"י – מזה שלא כתוב שזה במקדש).

(מג. ברייתא בשליש העליון (של ר"א) ומיד אחרי זה ברייתא נוספת באמצע (מחלוקת רבנן ור"א))

ג. האם מכשירי לולב דוחים את השבת? (לקצוץ מהעץ)

ר"א – כן

            ולקחתם לכם ביום הראשון – ואפילו בשבת, הראשון – דוחה שבת רק ביו"ט הראשון.

חכמים – לא,

            "ביום הראשון" – ולא בלילה.

            ור"א מ"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים".

                        ורבנן – אם משם, היינו לומדים גז"ש ימים-ימים מסוכה שכן בלילה!

(מג. רבע תחתון)

ד. המקור שסוכה גם בלילה –

הרי בפסוק כתוב – "בסוכות תשבו שבעת ימים".

גז"ש –

מצד אחד – מלולב ששם זה רק ביום "ושמחתם... שבעת ימים",

            עדיף כי זה לדורות.

מצד שני – מימי המילואים – גם בלילה "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים"

                עדיף כי מצוותו כל היום.

            + יש לו גזרה שווה נוספת "תשבו"-"תשבו"].

[1] ולא יכלו לתקן שגם בשבת שיוצאת בשאר הימים יטלו בבית ולא במקדש, שהרי בשאר הימים כלל אין מצווה ליטול שלא במקדש, ולא היו מקשיבים להם, לכן ביטלו לגמרי (תוס').