ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְקֹוָק: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה" (ויקרא ט' א-ג).
מדרש ההלכה במקום מבאר:
"ויאמר אל אהרן, קח לך עגל בן בקר לחטאת, מלמד שאמר לו משה לאהרן, אהרן אחי אף על פי שנתרצה המקום לכפר על עונותיך צריך אתה ליתן ... ושמא תאמר אין צריך כפרה אלא אני, והלא אף ישראל צריכים כפרה, שנאמר: ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן, אלא אמר להם, אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים, ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה, יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל". (ספרא שמיני פרשה א ג).
לפי מדרש זה צריך לקרא את הפסוקים כך:
"וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת ... וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל ...".
זאת משום שאהרון צריך לכפר על חטא העגל ולכן הוא אמור להקריב "עגל בן בקר לחטאת" (זהו המקום היחיד בכל התורה שנזכר בו הביטוי עגל בן בקר לחטאת ולא פר בן בקר לחטאת).
לעומתו, עם ישראל צריך להביא לחטאת גם שעיר עזים וגם עגל. העגל, כדי לכפר על חטא העגל והשעיר, כדי לכפר על מכירת יוסף בידי אחיו, שטבלו את כתונת הפסים שלו בדם השעיר, על מנת לשכנע את אביהם ש"טרף טרף יוסף".
קולמוסים רבים נשתברו כדי להסביר את הקשר בין שני החטאים, שהתבצעו בשני דורות רחוקים זה מזה וממילא בידי אנשים שונים.
בדברינו השבוע נביא שוב מדברי המלבי"ם בפירושו על ספר ויקרא ומדרש ההלכה שלו ה"ספרא".
הסברים אחרים בשמו הבאנו בדברינו לפרשת שמיני בשנת תשס"ג ובשנת תשע"ג.
חז"ל מנסים להסביר לנו מה סיפר יוסף לאביו על אודות אחיו? סיפורים שהכתוב בספר בראשית מגדיר אותם כ"דיבה רעה". סיפורים שגרמו לשנאה, שגרמה בסופו של דבר להשלכתו לבור ולמכירתו בידי האחים. וז"ל התלמוד הירושלמי:
"מה אמר [יוסף]? רבי מאיר אמר חשודים הן על אבר מן החי. רבי יהודה אומר מזלזלין הן בבני השפחות ... ורבי שמעון אומר נותנין הן עיניהן בבנות הארץ" (מסכת פאה פ"א ה"א). נשאלת השאלה כיצד יתכן שהאחים בני יעקב, שבטי י-ה נכשלו בעבירות חמורות כל כך?
מסביר המלבי"ם, כי הוויכוח בין יוסף והאחים נסוב אודות השאלה אם קודם מתן תורה יש לצאצאי יעקב דין "יהודים" גמורים או שהדין הזה התחדש רק לאחר קבלת התורה. האחים טענו אנחנו "יהודים" לכל דבר ועניין בין לחומרא ובין לקולא יוסף טען אנחנו "יהודים" רק לחומרא ולא לקולא. האחים טענו לנו כ"יהודים" מותר לאכול בשר "מפרכסת" כיוון שכבר נשחטה ואילו יוסף טען אנחנו עדיין "בני נח" ולכן מפרכסת אסורה לנו ואם נאכל מיד נעבור על איסור "אבר מן החי". האחים טענו שאמן לאה היא אשת יעקב, שהרי נתקדשה ואילו בני השפחות הם בני פלגשים, שהרי אמותיהן נלקחו על ידי יעקב ללא קידושין ולכן יש הבדל מעמדי ביניהם. האחים טענו שכיוון שאנו "יהודים" גמורים אסור לנו לישא את אחיותינו ולכן אנו חייבים לחפש נשים מבנות הארץ ויוסף טען אין לכך היתר אנו "יהודים" רק לחומרא ולכן על אחיו לשאת את אחיותיהן מן האב. ברור לפי זה כיצד הם הואשמו על ידי יוסף בתחומים אלה.
כאשר עם ישראל נתבע על חטא העגל, הם טענו שהלוחות נשברו, הם עדיין לא קיבלו את התורה בפועל וממילא אינם "יהודים" גמורים. לכן, הם צריכים לצאת זכאים על חטא זה. אבל אז "קפצה לה" הבעיה של חטא מכירת יוסף, שהרי אם אינם "יהודים" יוסף צדק בדברים שסיפר לאביו והם יצאו חייבים על מכירתו.
מסקנה, אם הם צדקו בוויכוח עם יוסף, הם יוצאים חייבים בדינם על חטא העגל. וכן להיפך. לכן, עליהם לכפר על שני החטאים כאחד, כי ממה נפשך יצאו חייבים על אחד מהם.
הבה נתפלל כי מחלוקות בין אחים לא יובילו לשנאה, שתגרום, חס וחלילה, לנפילה חוזרת ב"בור" חטא מכירת יוסף.
הבה נרבה אהבה גם אם המחלוקות כואבות ונוקבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
