ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גד בן יצחק שלמה ז"ל
וְהָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָתַן טַעַם אַחֵר בַּדָּבָר*: "לְפִי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁיִּרְאַת ה' יִתְבָּרַךְ יְסוֹד הַמִּצְווֹת • [כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים י יב): 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה'], וְתַקָּנוֹת הַחֲכָמִים וְגִדְרֵיהֶם יְסוֹד לְדֶרֶךְ הַיִּרְאָה, כִּי יַעֲשׂוּ גָּדֵר וְהַרְחָקָה פֶּן תִּגַּע יַד הָאָדָם בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה •, כְּבַעַל הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גָּדֵר לְשָׂדֵהוּ מֵאֲשֶׁר יָקָר בְּעֵינָיו פֶּן יִכָּנְסוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יבמות כא א): 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי' (ויקרא יח ל)–'עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי', וְרֹב הַזְּהִירוּת וְהַגָּדֵר וְהַהַרְחָקָה מִן הָאִסּוּר, הֲלוֹא זֶה מֵעִקְּרֵי הַמּוֹרָא, וְהַמַּרְבֶּה לְהִזָּהֵר יַגִּיעַ אֶל הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים יט יב): 'גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב*'. וְעַל כֵּן אָמְרוּ (ע"ז לה א): 'עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה', כִּי גִדְרֵיהֶם וּגְזֵרוֹתֵיהֶם מֵעִקְּרֵי* הַיִּרְאָה, וּמִצְוַת הַיִּרְאָה שְׂכָרָהּ כְּנֶגֶד מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי הִיא הַיְסוֹד לָהֶן".
העובר על דברי חכמים עונשו מרובה
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁדִּבְרֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, כָּךְ עֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם מְרֻבֶּה. כְּבָר אָמְרוּ בְּ"סַנְהֶדְרִין": "כָּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה". וְיֵרָאֶה זֶה תֵּימַהּ: הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה וְהָעוֹבֵר עַל אֶחָד מִן הַלָּאוִין לֹא יִתְחַיֵּב כִּי אִם מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, וְהָעוֹבֵר עַל אֶחָד מֵהַשְּׁבוּתִין* יִתְחַיֵּב מִיתָה.
העובר על דברי חכמים מבזה ה'
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה: כִּי הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה מִצַּד אֲשֶׁר יִתְקְפֵהוּ יִצְרוֹ, יֵעָנֵשׁ כְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, אֲבָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, אַחַר הֱיוֹתוֹ שׁוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יִהְיֶה זֶה מִתּוֹלָדַת הַיֵּצֶר אֲבָל מִצַּד הַבִּזָּיוֹן*, וְלָכֵן יִתְחַיֵּב מִיתָה.
___________________________________
בַּדָּבָר – חביבות דברי סופרים מיינה של תורה. בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב – כי יש בשמירתן גמול שכר הרבה (מצודות). עִקְּרֵי – יסודות. מֵהַשְּׁבוּתִין – מגזרות דרבנן. אֲבָל מִצַּד הַבִּזָּיוֹן – אלא מחמת זלזול בדברי חכמים.
ביאורים
כשאנו באים לבחון בצורה טובה את התנהלות האדם ביחס לדבר מסוים, כדאי תמיד להביט על היחס שמעשיו מבטאים כלפיו. לדוגמה, יתכן שיהיו שני חיילים בצבא באותה הפלוגה, שמפקדם ישפוט אותם על עשיית מעשה זהה האסור על פי כללי הצבא. האחד יקבל עונש קל בלבד, והשני ייענש בחומרה רבה. מדוע? בזמן המשפט המפקד אינו אמור לבדוק רק את המעשה שהם עשו, אלא גם את המניעים שהביאו אליו. המפקד הבחין שהחייל הראשון מתייחס ברצינות רבה לנהלים, והסיבה שבגללה הוא נהג שלא כשורה היא טעות אנוש בלבד. לעומתו השני, מתייחס בזלזול למפקדיו ולפקודותיהם, וזו הסיבה שהובילה אותו למעשה האסור. כאן המעשה מבטא יחס בעייתי ומסוכן, שעלול לסכן את החיילים או את ניצחונם בקרב, ולכן יש צורך להענישו בעונש קשה ולחנכו לפתח יחס רציני.
רבנו יונה מתייחס לדברי המדרש התמוהים, לכאורה, שדן בהם הר"ן לעיל, שאמר: 'עריבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה', דבר שנראה נגד ההיגיון, שהרי, לכאורה, הדברים המפורשים בתורה שה' אמרם למשה, הם העיקריים יותר והחשובים יותר. רבנו יונה מסביר, שכאשר אדם מתרחק מאד מלעבור על דין מסוים, הריחוק שלו מבטא את העובדה שהוא מכיר מאד בחשיבותו, ולכן הוא מאד חושש מלעבור עליו. לכן, דברי חכמים חביבים מאוד, כי שמירתם מבטאת את יחס היראה והזהירות שאנו רוחשים למצוות ה', ונמצא שהיא חשובה יותר מדברים מפורשים שבתורה, שהרי היא נוגעת לכלל המצוות.
בדרך זו מסביר הר"ן גם את דברי חז"ל בעניין עונשו של מי שעובר על דברי חכמים, שאמרו שחייב מיתה (בידי שמים). גם מאמר זה תמוה לכאורה, מאחר שהוא מחשיב את דברי חכמים יותר מהדברים שחיובם מדאורייתא. הר"ן עונה שבניגוד למי שעובר על המצוות שנאסרו מדאורייתא, שסיבת חטאו היא הכניעה ליצר הרע, מי שעובר על דברי חכמים שעליו דיברו חז"ל במאמר זה, הוא אדם שהיחס שלו הוא יחס מזלזל כלפי דברי חכמים, ועל זה מגיע לו להיענש ולהתחייב מיתה.
הרחבות
•ראשית חכמה יראת ה'
יִּרְאַת ה' יִתְבָּרַךְ יְסוֹד הַמִּצְווֹת. המשנה אומרת: "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת" [אבות ג, ט], והקשה רבינו יונה : "איך אפשר להיות מעשיו מרובין מחכמתו? ואם אינו יודע התורה והמצוות, וכי יש לו לעשות המעשים האלו? על מה עשאם (מדוע שיעשה מה שלא צֻוה לעשותו)?!". ותרץ: "אלא שזו המשנה דברה לפי עצה טובה נאה ומקובלת שיש לו למי שאינו יודע שלא יאבד נפשו, ושיקבל על עצמו לעשות כל הדברים אשר יגידו לו החכמים, ולא יסיר מהן ימין ושמאל כאשר ידעם... ומיד שקבלה זו יקבל על עצמו בלבב שלם ובנפש חפצה – מעלה שכר כאילו קבל עליו כל המצוות" [רבינו יונה אבות שם]. המוכנות לקבל עול מצוות, הנובעת מתוך יראת שמים, חשובה ממש כקיום כל המצוות.
•ועשו סייג לתורה
כִּי יַעֲשׂוּ גָּדֵר וְהַרְחָקָה פֶּן תִּגַּע יַד הָאָדָם בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה. על ההבנה הפשוטה, שמטרת גזרות חכמים להרחיק מגוף האיסור, מוסיף הרב קוק עומק נוסף: "ענין סְיָגוֹת התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בענינה כמו-כן כל הענינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול (מה שיכול להביא לעבירה ומה שיכול להיגרם בגללה), רעים בענינם, וכדאי לפרוש מהם מאד" [מוסר אביך א, ה]. אם כן, גזרות חז"ל הן על דבר שהוא רע מצד עצמו, ולא רק על דברים שעלולים להביא לרע.
שאלות לדיון
מדוע יראת ה' מהווה יסוד למצוות? לכאורה יש אנשים שמקיימים את המצוות גם ללא יראת ה' גדולה, ונראה שהם מצליחים!
מדוע הקלו על מי שתקפו יצרו? הרי זו בדיוק העבירה – הוא נמשך אחר תאוותיו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
