ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גד בן יצחק שלמה ז"ל
וְהָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָתַן טַעַם אַחֵר בַּדָּבָר*: "לְפִי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁיִּרְאַת ה' יִתְבָּרַךְ יְסוֹד הַמִּצְווֹת • [כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים י יב): 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה'], וְתַקָּנוֹת הַחֲכָמִים וְגִדְרֵיהֶם יְסוֹד לְדֶרֶךְ הַיִּרְאָה, כִּי יַעֲשׂוּ גָּדֵר וְהַרְחָקָה פֶּן תִּגַּע יַד הָאָדָם בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה •, כְּבַעַל הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גָּדֵר לְשָׂדֵהוּ מֵאֲשֶׁר יָקָר בְּעֵינָיו פֶּן יִכָּנְסוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יבמות כא א): 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי' (ויקרא יח ל)–'עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי', וְרֹב הַזְּהִירוּת וְהַגָּדֵר וְהַהַרְחָקָה מִן הָאִסּוּר, הֲלוֹא זֶה מֵעִקְּרֵי הַמּוֹרָא, וְהַמַּרְבֶּה לְהִזָּהֵר יַגִּיעַ אֶל הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים יט יב): 'גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב*'. וְעַל כֵּן אָמְרוּ (ע"ז לה א): 'עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה', כִּי גִדְרֵיהֶם וּגְזֵרוֹתֵיהֶם מֵעִקְּרֵי* הַיִּרְאָה, וּמִצְוַת הַיִּרְאָה שְׂכָרָהּ כְּנֶגֶד מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי הִיא הַיְסוֹד לָהֶן".
העובר על דברי חכמים עונשו מרובה
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁדִּבְרֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, כָּךְ עֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם מְרֻבֶּה. כְּבָר אָמְרוּ בְּ"סַנְהֶדְרִין": "כָּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה". וְיֵרָאֶה זֶה תֵּימַהּ: הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה וְהָעוֹבֵר עַל אֶחָד מִן הַלָּאוִין לֹא יִתְחַיֵּב כִּי אִם מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, וְהָעוֹבֵר עַל אֶחָד מֵהַשְּׁבוּתִין* יִתְחַיֵּב מִיתָה.
העובר על דברי חכמים מבזה ה'
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה: כִּי הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה מִצַּד אֲשֶׁר יִתְקְפֵהוּ יִצְרוֹ, יֵעָנֵשׁ כְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, אֲבָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, אַחַר הֱיוֹתוֹ שׁוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יִהְיֶה זֶה מִתּוֹלָדַת הַיֵּצֶר אֲבָל מִצַּד הַבִּזָּיוֹן*, וְלָכֵן יִתְחַיֵּב מִיתָה.
___________________________________
בַּדָּבָר – חביבות דברי סופרים מיינה של תורה. בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב – כי יש בשמירתן גמול שכר הרבה (מצודות). עִקְּרֵי – יסודות. מֵהַשְּׁבוּתִין – מגזרות דרבנן. אֲבָל מִצַּד הַבִּזָּיוֹן – אלא מחמת זלזול בדברי חכמים.
ביאורים
כשאנו באים לבחון בצורה טובה את התנהלות האדם ביחס לדבר מסוים, כדאי תמיד להביט על היחס שמעשיו מבטאים כלפיו. לדוגמה, יתכן שיהיו שני חיילים בצבא באותה הפלוגה, שמפקדם ישפוט אותם על עשיית מעשה זהה האסור על פי כללי הצבא. האחד יקבל עונש קל בלבד, והשני ייענש בחומרה רבה. מדוע? בזמן המשפט המפקד אינו אמור לבדוק רק את המעשה שהם עשו, אלא גם את המניעים שהביאו אליו. המפקד הבחין שהחייל הראשון מתייחס ברצינות רבה לנהלים, והסיבה שבגללה הוא נהג שלא כשורה היא טעות אנוש בלבד. לעומתו השני, מתייחס בזלזול למפקדיו ולפקודותיהם, וזו הסיבה שהובילה אותו למעשה האסור. כאן המעשה מבטא יחס בעייתי ומסוכן, שעלול לסכן את החיילים או את ניצחונם בקרב, ולכן יש צורך להענישו בעונש קשה ולחנכו לפתח יחס רציני.
רבנו יונה מתייחס לדברי המדרש התמוהים, לכאורה, שדן בהם הר"ן לעיל, שאמר: 'עריבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה', דבר שנראה נגד ההיגיון, שהרי, לכאורה, הדברים המפורשים בתורה שה' אמרם למשה, הם העיקריים יותר והחשובים יותר. רבנו יונה מסביר, שכאשר אדם מתרחק מאד מלעבור על דין מסוים, הריחוק שלו מבטא את העובדה שהוא מכיר מאד בחשיבותו, ולכן הוא מאד חושש מלעבור עליו. לכן, דברי חכמים חביבים מאוד, כי שמירתם מבטאת את יחס היראה והזהירות שאנו רוחשים למצוות ה', ונמצא שהיא חשובה יותר מדברים מפורשים שבתורה, שהרי היא נוגעת לכלל המצוות.
בדרך זו מסביר הר"ן גם את דברי חז"ל בעניין עונשו של מי שעובר על דברי חכמים, שאמרו שחייב מיתה (בידי שמים). גם מאמר זה תמוה לכאורה, מאחר שהוא מחשיב את דברי חכמים יותר מהדברים שחיובם מדאורייתא. הר"ן עונה שבניגוד למי שעובר על המצוות שנאסרו מדאורייתא, שסיבת חטאו היא הכניעה ליצר הרע, מי שעובר על דברי חכמים שעליו דיברו חז"ל במאמר זה, הוא אדם שהיחס שלו הוא יחס מזלזל כלפי דברי חכמים, ועל זה מגיע לו להיענש ולהתחייב מיתה.
הרחבות
•ראשית חכמה יראת ה'
יִּרְאַת ה' יִתְבָּרַךְ יְסוֹד הַמִּצְווֹת. המשנה אומרת: "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת" [אבות ג, ט], והקשה רבינו יונה : "איך אפשר להיות מעשיו מרובין מחכמתו? ואם אינו יודע התורה והמצוות, וכי יש לו לעשות המעשים האלו? על מה עשאם (מדוע שיעשה מה שלא צֻוה לעשותו)?!". ותרץ: "אלא שזו המשנה דברה לפי עצה טובה נאה ומקובלת שיש לו למי שאינו יודע שלא יאבד נפשו, ושיקבל על עצמו לעשות כל הדברים אשר יגידו לו החכמים, ולא יסיר מהן ימין ושמאל כאשר ידעם... ומיד שקבלה זו יקבל על עצמו בלבב שלם ובנפש חפצה – מעלה שכר כאילו קבל עליו כל המצוות" [רבינו יונה אבות שם]. המוכנות לקבל עול מצוות, הנובעת מתוך יראת שמים, חשובה ממש כקיום כל המצוות.
•ועשו סייג לתורה
כִּי יַעֲשׂוּ גָּדֵר וְהַרְחָקָה פֶּן תִּגַּע יַד הָאָדָם בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה. על ההבנה הפשוטה, שמטרת גזרות חכמים להרחיק מגוף האיסור, מוסיף הרב קוק עומק נוסף: "ענין סְיָגוֹת התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בענינה כמו-כן כל הענינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול (מה שיכול להביא לעבירה ומה שיכול להיגרם בגללה), רעים בענינם, וכדאי לפרוש מהם מאד" [מוסר אביך א, ה]. אם כן, גזרות חז"ל הן על דבר שהוא רע מצד עצמו, ולא רק על דברים שעלולים להביא לרע.
שאלות לדיון
מדוע יראת ה' מהווה יסוד למצוות? לכאורה יש אנשים שמקיימים את המצוות גם ללא יראת ה' גדולה, ונראה שהם מצליחים!
מדוע הקלו על מי שתקפו יצרו? הרי זו בדיוק העבירה – הוא נמשך אחר תאוותיו!
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הקשבה בזמן של פילוג
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תורה מן השמים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
