ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הסיפור שלנו מספר על חסיד שעלה לארץ ישראל, קבע את מושבו בירושלים, אולם קשיים אובייקטיביים לכאורה מנעו ממנו את המשך מגוריו שם, ולכן נאלץ לחזור לפולין. הלגיטימיות לעזוב את ירושלים בשל הקשיים הללו נראית בעיניו כה פשוטה, שהוא פונה אל הרבי המתגורר בירושלים לשם קבלת ברכה. תגובתו של הרבי משנה את נקודת המבט שלו על כל מה שעובר עליו בירושלים.
המסר העיקרי העולה מתוך תשובתו של הרבי לחסיד הוא שבעיותיו אינן בעיות אובייקטיביות. הבעיות נמצאות בראש של המתלונן. אמרו חכמים שישנו 'חן מקום על יושביו', כלומר שהמקום שבו יושב אדם מוצא חן בעיניו בדרך כלל. מסתבר שהמצב כאן הוא שירושלים איננה מוצאת חן בעיני החסיד.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
12 - הסוס נגד השבת
13 - חינה של ירושלים
14 - אור בחצות הלילה
טען עוד
נראה שבהדגשת העיקרון שהכול תלוי בצורת ההתייחסות של האדם למקום ישיבתו חוזר הסיפור של חטא המרגלים על עצמו. חז"ל מספרים שעל מנת שיושבי הארץ לא יחושו במרגלים מתו רבים מיושבי הארץ באותו הזמן, וכולם היו טרודים בלוויית המתים. המרגלים, שראו זאת, חזרו אל משה ואמרו לו: "ארץ אוכלת יושביה היא".
הבעיה היא בהסתכלות, בקבלת הדברים. כאשר הארץ מוצאת חן בעיני רואיה, כאשר ירושלים נושאת חן בעיני יושביה, לא יהיה קושי שבעולם שיעיב על האהבה הזו. אולם אם נתקלקל אותו חן, אז יצוצו הקשיים הטכניים כביכול ויתבעו את פתרונם.
הרבי איננו מסתפק בקביעה שהסיבה לכל קשייו של החסיד נעוצה בעובדה שירושלים אינה מוצאת חן בעיניו. הוא נותן את ההסבר לאי מציאת החן: "כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים, שאילו מצאת חן בעיניה היתה ירושלים מוצאת חן בעיניך..."
הרבי מעניק ממד אנושי לירושלים. החסיד לא מצא חן בעיני ירושלים, ומשום כך ירושלים אינה מוצאת חן בעיניו. אנושיות זו של ירושלים כבעלת רגשות מזכירה לנו את שנאמר בתורה על ארץ ישראל: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאת את הגוי אשר לפניכם". ארץ ישראל יכולה להחליט להקיא את האדם היושב עליה; כך גם ירושלים יכולה לא לאהוב את יישובו של אדם זה או אחר עליה.
אמר שלמה בחכמתו: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". האדם הוא היוצר את היחס כלפיו. אדם שאין לו לב חם כלפי חברו יוצר מציאות שלבו של חברו לא יהיה חם אליו. אדם שאיננו חש בקרבה, באהבה, בחן, כלפי עיר הקודש, אדם שאהבתו לירושלים אינה מכסה על כל פגמיה של העיר, יוצר מצב שבו גם ירושלים איננה אוהבת אותו.
רעיון שכזה מצאנו בפרשת המקלל. חז"ל מספרים לנו על טענתו של המקלל, שבפרשיה שלפניו מוזכר עניינו של לחם הפנים; המקלל טען שכל פרשיית לחם הפנים אינה נראית לו, שהרי הלחם היה על השולחן כשבוע, ואין דרכו של מלך בפת צוננת אלא בפת חמה הבאה מן הנחתום.
מקשה ה'אמרי אמת', בנו של ה'שפת אמת': כיצד ייתכנו דברי המקלל, והרי בגמרא מסופר שכשהיו עולי רגלים עולים לרגל היו מראים להם את לחם הפנים שהוא חם והיו אומרים להם "ראו חבתכם לפני המקום לחם חם כיום הלקחו", ואיך יטען המקלל שהלחם היה קר?
משיב על כך ה'אמרי אמת', שמי שבא אל לחם הפנים בלב קר כלפי ריבונו של עולם היה רואה לחם קר, וממילא התעורר לשאלותיו ותהיותיו. אולם מי שהיה בא אל הלחם בלב חם כלפי ריבונו של עולם, היה הלחם מתגלה אליו במלא חומו. זה עניינו של לחם הפנים: כמים הפנים לפנים, וזה עניינה של ירושלים. כפי שהיא תמצא חן בעינינו כן נמצא אנו חן בעיניה, כמים הפנים לפנים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
