ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרת מרים בת נִדֵה מאווס ע"ה
וְזֶה הָיָה חֶטְאָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ, וְהוּא עִנְיָן נִתְקַשּׁוּ בּוֹ הַרְבֵּה מִן הָרִאשׁוֹנִים – אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ מְצֻוִּים לְהָקִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יד): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ' וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ ב) שֶׁהִיא אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, אִם כֵּן, מַה פִּשְׁעָם וּמָה חַטָּאתָם כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ.
טעותם של ישראל
אֲבָל עַל דַּעְתִּי שֶׁהוּא כָּךְ: שֶׁהֵם רָצוּ שֶׁעִקַּר הַמִּשְׁפָּט בְּמַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יִהְיֶה נִמְשָׁךְ מִצַּד הַמַּלְכוּת, וְהוּא אָמְרוֹ (שמואל א ח ד-ה): "וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם", וּפֵרוּשׁוֹ אֶצְלִי הוּא כָּךְ: שֶׁהֵם רָאוּ שֶׁמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְסִדּוּר מְדִינִי יִהְיֶה יוֹתֵר מְתֻקָּן כְּשֶׁיִּמָּשֵׁךְ מִצַּד הַמַּלְכוּת מִשֶּׁיִּמָּשֵׁךְ מִצַּד הַשּׁוֹפֵט, וְלָכֵן אָמְרוּ: הִנֵּה זָקַנְתָּ וְלֹא תוּכַל לִשְׁפֹּט עוֹד, וּבָנֶיךָ אֵינָם רְאוּיִים שֶׁיָּחוּל בָּנוּ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי עַל יְדֵיהֶם, כִּי אֵינָם הוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ, וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מֶלֶךְ וְשֶׁיִּהְיֶה מִשְׁפָּטֵנוּ עַל פִּיו, וְהוּא אָמְרָם: "שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם". וְהֵם שָׁגוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי בְּנֵי שְׁמוּאֵל, עִם הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסִידִים כַּאֲבִיהֶם, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיוּ מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק "בַּמֶּה בְהֵמָה יוֹצְאָה" (שבת נה ב – נו א): "אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הָאוֹמֵר בְּנֵי שְׁמוּאֵל חָטְאוּ אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ח א): 'וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים', וּכְתִיב: 'וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו' – בִּדְרָכָיו הוּא דְּלָא הָלְכוּ, הָא מִיחֲטֵי* לֹא חָטְאוּ, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: 'וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט' – שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם, שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק מְחַזֵּר* בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל וְדָנָם בְּעָרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז טז): 'וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל', וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא יָשְׁבוּ בְּעָרֵיהֶם כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָֹכָר לַחֲזָנֵיהֶם* וּלְסוֹפְרֵיהֶם". וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט, יִמָּשֵׁךְ מִצַּד שָׁפְטָם אֶת יִשְׂרָאֵל כְּפִי הַתּוֹרָה – שֶׁיָּחוּל עִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּהֶם.
___________________________________
מִיחֲטֵי – לחטוא. מְחַזֵּר - מסתובב. לַחֲזָנֵיהֶם – לגבאיהם.
ביאורים
כארבע מאות שנה עברו מאז נכנסו ישראל לארץ ישראל, אולם עדיין הם לא כוננו מלכות בארץ. מצוות המינוי של המלך מתוארת בתורה כתוצאה של יוזמת העם [דברים יז, יד-טו]: "כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו".
בסוף ימי שמואל, התעורר בעם ישראל הרצון למנות מלך, והם באים אליו בבקשה [שמואל א' ח, ה]: "ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים ". למרבה ההפתעה, בִּמקום ששמואל ישבח את העם על רצונם, נאמר: "וירע הדבר בעיני שמואל". תחושתו של שמואל מקבלת גיבוי מהקב"ה שאומר על כך: "כי לא אֺתך מאסו כי אֹתי מאסו ממלך עליהם".
פרשנים רבים התקשו מדוע היחס לבקשתם של ישראל לקיים מצווה מן התורה, הוא כה שלילי? וגם אם נאמר שיחס זה נובע מכך שישראל ביקשו מלך 'ככל הגוים', והרי גם בתורה כתוב שישראל יבקשו מלך 'ככל הגוים'?
הר"ן מתייחס לקושיא זו, ואומר שהבעיה בבקשתם של ישראל לא הייתה הרצון למלך, אלא המטרה שלמענה הם מעוניינים בו – החלפת מערכת המשפט של השופטים, הדנים על פי משפטי התורה, במשפטו של המלך. הם אמנם נימקו את בקשתם בכך שבניו של שמואל לא הלכו בדרכיו, ובגלל זה, לטענתם, לא ניתן לזכות להשראת השכינה דרך משפטם של דייני בית הדין, ויש להעדיף משפט של מלך, שיעיל יותר לסידור המדיני, אולם חז"ל לימדו אותנו שבני שמואל לא חטאו, אלא שלא היו מסתובבים בכל הארץ כאביהם. לפי זה נמצא שלא היה פסול בשפיטה עצמה של בני שמואל והיא הייתה על פי התורה, ולכן גם על ידה יכולים ישראל לזכות להשראת השכינה.
אם כן, נמצא שיש פסול בבקשתם של ישראל למלך ולהחלפת מערכת המשפט, אולם עדיין יש להסביר יותר מה מבטאת אותה העדפה של ישראל, ומדוע עם ישראל רצו להשתחרר ממערכת המשפט הקיימת, וממילא מדוע דבר זה כה פסול. בדברים אלו יעסוק הר"ן בהמשך.
הרחבות
•שמואל הרמתי שקול כמשה ואהרון, הייתכן?!
שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק מְחַזֵּר בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל וְדָנָם בְּעָרֵיהֶם. שמואל היה מגדולי וחשובי הנביאים עד כדי כך שחז"ל אמרו עליו שהוא שקול כמשה ואהרון [תנחומא קרח]. על שאר הנביאים נאמר: "לא קם בישראל כמשה עוד" ולימדנו הרמב"ם ש"כל הנביאים תחתיו במעלה" [הקדמה לפרק חלק] ואם כן עלינו להבין כיצד השוו חז"ל בין נבואת שמואל לנבואת משה רבנו?
הרב קוק מסביר שאמנם בנבואה עצמה לא ניתן להשוות את שמואל למשה רבנו (על פי רמב"ן במדבר יב, ו), אולם, ישנו דמיון מצד הנהגתם את ישראל: כמו שמשה רבנו הוליך את ישראל עד להבאתם ארצה כך שמואל הדריכם עד שהקים עליהם מלך כמצוות ה'. הנהגה זו של הציבור מכונה בפי הר"ן: ה"סידור המדיני", והיא הבסיס של המלכות. המלכת מלך בפועל, הינה העצמה של אותה ההנהגה עצמה. [עולת ראיה חלק ב עמ' יח-יט]
בדרך זו מסביר הרב צבי יהודה את דברי הגמרא: "יפתח בדורו כשמואל בדורו" [ראש השנה כה:] יפתח לא היה בעל נבואה ובעל תכונות של שופט. במדרש אמרו עליו ש "יפתח... היה רש בתורה כגרופו (ענף) של שקמה" [תנחומא בחוקותי ה], למרות זאת הוא זכה לשפוט את ישראל ולהנהיגם, ומצד הנהגתו המדינית הייתה מלכותו זהה לזו של שמואל הרמתי: "כיון שתקומת ההנהגה האלוהית כלפי חוץ סודרה על ידי יפתח, הרי הוא חשוב כשמואל בדורו. ומכאן לכל הדורות, לגבי ערך המנהיג במובן צבורי כללי חברתי". [שיחות הרצי"ה במדבר, עמ' 260]
שאלות לדיון
אם חטאם של בני שמואל היה כה קטן, מדוע התנ"ך מתאר אותו בצורה כה קיצונית?
"כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָֹכָר לַחֲזָנֵיהֶם וּלְסוֹפְרֵיהֶם" – בימנו היו דנים נבחרי ציבור למאסר על מעשים מעין אלו. מדוע אם כן בני שמואל היו עדיין ראויים לתפקידם? וכי רק בגלל ה"ייחוס"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
