ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
וְאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלַם זֶה, בָּא לְהַזְהִיר וּלִמְנֹעַ מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי*. וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁרֹב הַדְּבָרִים הָהֵם, הַתַּכְלִית שֶׁהֵם מְכַוְּנִים בָּהֶם הוּא שְׁנֵי דְבָרִים – הָאֶחָד: לְהַשִּׂיג תּוֹעֶלֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּאֲסֵפַת הַקִּנְיָנִים וְנִצּוּחַ הַמִּלְחָמוֹת, וְזֶה אַחֲרֵי עִתִּים (וְשִׁעוּר) [וְשָׁעוֹת*] הָרְאוּיוֹת לְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן כְּפִי סְבָרָתָם. וְהַשֵּׁנִי הוּא: שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַקְדָּמַת הַיְדִיעָה בַּדְּבָרִים הָעֲתִידִיִּים. וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַיּוֹתֵר נִפְתִּים לָזֶה* וְרוֹדְפִים אֵלָיו הֵם הַמְּלָכִים, כִּי הֵם יִכְסְפוּ לָזֶה יוֹתֵר לְצֹרֶךְ מִלְחֲמוֹתֵיהֶם וְרֹב עִנְיְנֵיהֶם. וּמִפְּנֵי הָעִנְיָן הַזֶּה הָיוּ רֹב מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל נִכְשָׁלִים בַּדְּרָכִים הָאֵלֶּה, עַד שֶׁרָאִינוּ שָׁאוּל מְשִׁיחַ ה' דָּרַשׁ לְאִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב לָדַעַת מַה יִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה סָמַךְ לוֹ הָאַזְהָרוֹת לְמִצְוַת הֲקָמַת הַמֶּלֶךְ, לְהוֹרוֹת שֶׁרָאוּי לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּזָּהֵר מֵהִכָּשֵׁל בָּזֶה, וְשֶׁלֹּא תַכְשִׁילֶנּוּ תַּאֲוָתוֹ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִצַּד שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָף לָדַעַת מַה יִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל פְּרָט וּפְרָט מְעִנְיָנָיו, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יַשְׁלִים כָּל הַמִּצְטָרֵךְ אֵלָיו, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָצֵאת מִגֶּדֶר הַתּוֹרָה כְּלָל. וְלָכֵן, אַחַר שֶׁמָּנַע וְאָסַר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַב אַחֲרֵי כֵן (דברים יח יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ". וְעַל דֶּרֶךְ הַמְפָרְשִׁים הוּא מִצְוָה שֶׁיִּתְהַלֵּךְ הָאָדָם בִּתְמִימוּת עִם ה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִתְחַכֵּם יוֹתֵר לִדְרֹשׁ וְלָתוּר עַל פִּי דַרְכֵי הָאֱמוֹרִי לָדַעַת מַה יִּהְיֶה בְּאַחֲרִיתוֹ. וְזֶהוּ דֶּרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק "עַרְבֵי פְסָחִים" (קיג ב): "מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בְּכַלְדִּיִּים*, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ'".
העדפת נביאים על קוסמים
אֲבָל כְּפִי קֶשֶׁר הַפָּרָשָׁה שֶׁסָּמַךְ אַחֲרָיו (דברים שם יד): "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה" וְגו', יֵרָאֶה לִי עוֹד בִּפְשַׁט הַכָּתוּב, שֶׁכְּמוֹ שֶׁסָּמַךְ לְמַעְלָה מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אַחַר שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא כְּאוֹמֵר: אַחַר שֶׁאֲנִי מֵסִיר מֵהֶם הַנְּחָלוֹת וְהַקִּנְיָנִים, צָרִיךְ שֶׁאֲתַקֵּן עִנְיָנָם מִצַּד אַחֵר, כֵּן הָעִנְיָן כָּאן בְּשָׁוֶה, שֶׁיָּדוּעַ הוּא, שֶׁכָּל אֻמָּה נִכְסֶפֶת בְּתַכְלִית הַכֹּסֶף לָדַעַת מַה יִּהְיֶה אַחֲרִיתָם בִּפְרָטֵי עִנְיְנֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן הַמְּלָכִים שֶׁהֵם יוֹתֵר צְרִיכִים לָזֶה, וּלְפִיכָךְ, אַחֲרֵי שֶׁאָסַר עֲלֵיהֶן כָּל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה, צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁלִים עִנְיָנָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּהַקְדָּמַת עִנְיָנָם חֲסֵרִים מִיֶּתֶר הָאֻמּוֹת, וּלְפִיכָךְ סָמַךְ וְאָמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ", וְאֵין סָפֵק, שֶׁ"תָּמִים" פֵּרוּשׁוֹ: "שָׁלֵם", וְהוּא כְּאוֹמֵר: לֹא תִירָא פֶּן תֶּחְסַר דָּבָר כְּשֶׁתִּמָּנַע מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָסַרְתִּי, כִּי שָׁלֵם תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תֶחְסַר דָּבָר, שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אָסַר עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִנֵּה הוּא הִשְׁלִימְךָ בְּיוֹתֵר מִזֶּה. וְזֶהוּ שֶׁסָּמַךְ וְאָמַר (דברים שם יד): "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ", כְּלוֹמַר: שֶׁתַּכְלִית עִנְיָנָם בְּהַקְדָּמַת יְדִיעַת פְּרָטֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם הוּא שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתָם מִפִּי מְעוֹנְנֵיהֶם וְקוֹסְמֵיהֶם. וְאֵין סָפֵק, שֶׁיְּדִיעָתָם בָּזֶה חֲסֵרָה, כִּי הַמְעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים אִם יַגִּיעַ שֶׁיּוֹדִיעוּ קְצָת מֵהַדְּבָרִים הָעֲתִידִיִּים, לֹא תַגִּיעַ חָכְמָתָּם בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּם כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא כִּמְהַתֵּל* בְּפַרְעֹה (ישעיה מז יג): "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ", וּבָא בְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פה ב): "'מֵאֲשֶׁר' – וְלֹא כָּל אֲשֶׁר*". גַּם יַחֲלִיפוּ מִין בְּמִין, וְיִמָּשֵׁךְ* מִצַּד הַקְדָּמַת יְדִיעָתָם* הֶפְסֵד, הֶפֶךְ הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר כִּוֵּן בּוֹ. הִנֵּה אִם כֵּן, תּוֹעֶלֶת הַמְעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים אֵינָהּ שְׁלֵמָה, אֲבָל חֲסֵרָה מְאֹד, אֲבָל אַתָּה – לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הִקְדִּימוּ לָכֶם נְבִיאִים יַשְׁלִימוּ עִנְיְנֵיכֶם בְּכָל מַה שֶּׁתִּצְטָרְכוּ אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן", וְהוּא יָדוּעַ, שֶׁאֵין מִתּוֹעֶלֶת הַנָּבִיא לְצַוּוֹת עַל מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה בִּלְבַד, אֲבָל* גַּם לְהוֹדִיעַ הַדְּבָרִים הַנֶּעֱלָמִים מִן הָעַיִן שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּהוֹדָעָתָם אֶל הַקּוֹסְמִים, כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר עִנְיַן שָׁאוּל בִּדְבַר הָאֲתוֹנוֹת •.
___________________________________
דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי – הנהגות הגויים עובדי ע"ז. עִתִּים וְשָׁעוֹת – זמנים ושעות המסוגלים לנושאים מסוימים. נִפְתִּים לָזֶה – מתפתים לדרכי האמורי. כַלְדִּיִּים – חוזים בכוכבים. כִּמְהַתֵּל – כשוחק.'מֵאֲשֶׁר' – וְלֹא כָּל אֲשֶׁר – שאינם יכולים לידע הכל. וְיִמָּשֵׁךְ – ויגרם. הַקְדָּמַת יְדִיעָתָם – את העתידות בצורה שאינה מדויקת. אֲבָל – אלא.
ביאורים
לכל אחד מאיתנו יש רצון לדעת מה יקרה בעתיד. לרצון זה יכולות להיות כמה סיבות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. שתיים מהסיבות המרכזיות המובילות את האדם לחיפוש ידיעת העתידות הן החשש מפני הבאות והרצון להגיע לכל מיני מטרות. אלא שנטייה זו לחיפוש ידיעת העתיד גורמת פעמים רבות לאדם להתחכם ולחרוג מהתפקיד המוטל עליו. הקב"ה ברא את העולם באופן שבו האדם צריך לעשות את המוטל עליו על פי מה שנראה לפניו, וכך להתנהל ביושר ובתמימות: "תמים תהיה עם ה' אלהיך" [דברים יח, יג]. חקירת העתיד בדרכים כאלה, היא ניסיון לפרוץ את הגדרות, להתחכם ולנסות להיות 'יותר חכם מהבורא', ולכן היא אסורה.
הקב"ה מצווה את עם ישראל שלא 'להתחכם' יותר מדי: "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעֹננים ואל קֹסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך" [שם יד]. הקב"ה לא רק ברא את העולם, אלא הוא משגיח עליו ומכוונו, ועלינו, בני האדם, הוא מצווה לפעול ולעשות, מבלי לחרוג מתפקידנו, ולעסוק בניחושים של העתיד. אנו מאמינים שיש בורא לעולם והוא משגיח עליו ומכוונו, והוא ידאג למה שצריך לקרות שאכן יקרה, ואל לנו להתחכם ולחפש פתרונות עקיפים, שהרי הקב"ה: "לא ימנע טוב להולכים בתמים" [תהילים פד, יב].
הר"ן מוסיף עוד פירוש לפסוקים אלו. כמו שראינו קודם, מי שהולך לפי רצון הבורא, אינו מפסיד מכך אלא רק מרוויח לטווח ארוך, לפי פירוש זה, כוונת התורה היא להשוות בין הגויים ההולכים בדרכי האמורי, שאצלם לעיתים רבות אותם חוזי העתיד טועים ומטעים את האדם, לבין ההולכים בדרך ה', שזוכים לכך שכאשר הקב"ה רוצה הוא מודיע להם דברים נעלמים או עתידות באמצעות הנביאים , ובדבריהם אין כל טעות או סטייה. לפי הסבר זה משמעות המילה תמים, היא שלם, כאילו אמר הפסוק – 'שלם תהיה, כשתלך עם ה' אלוהיך'.
הרחבות
•הדרכה פרטית בעבודת ה'
כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר עִנְיַן שָׁאוּל בִּדְבַר הָאֲתוֹנוֹת. למדנו מכאן, שהנביא היה מסייע לאדם בצרכיו הגשמיים על ידי נבואתו, כשם שסייע שמואל לשאול בענין האתונות.
הגאון מוילנא מוסיף שהנביא היה מדריך את האדם גם בענייניו הרוחניים לפי מה שמתאים לאותו אדם: "כי כל אדם ואדם יש לו דרך בפני עצמו לילך בו, כי אין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה, ואין טבע שני בני אדם שווה. וכשהיו נביאים, היו הולכים אצל הנביאים לדרוש את ה', והיה הנביא אומר על פי משפט הנבואה, דרכו אשר ילך בה, לפי שורש נשמתו ולפי טבע גופו" [ביאור הגר"א משלי טז, ד].
אם כן, יש מקום לשאול: לאחר שבטלה הנבואה, כיצד יוכל האדם לקבל הדרכה בעבודת השם לפי דרכו המיוחדת לו?
על כך עונה הגר"א, שיש בישראל רוח הקודש, ועל פיה אפשר לדעת כיצד לנהוג, "ורוח הקודש יש לכל אדם ואדם". כל זאת בתנאי שהאדם דבוק בה' ואינו מתאווה לדברים שאינם על פי רצון ה'. והיות שקשה להגיע לדרגה כזאת, עיקר ההדרכה בזמן הזה היא לדקדק במעשים, לקיים מצוות עשה ולהיזהר מעבירות, ומכח המעשים יתוקנו גם המחשבות [שם].
שאלות לדיון
לשם מה נתן הקב"ה כוחות ביד המכשפים והקוסמים?
"כִּי הִקְדִּימוּ לָכֶם נְבִיאִים יַשְׁלִימוּ עִנְיְנֵיכֶם בְּכָל מַה שֶּׁתִּצְטָרְכוּ אֵלָיו" – לכאורה נראה שזה לא תמיד קורה... כיצד נסביר זאת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
להתיחס בכבוד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך נהנים כשעובדים קשה?
פסח שני
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
