ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נלמד פסוקים מספר זכריה (ד, ב-ו):
ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה, ושנים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה. ואען ואומר למלאך הדובר בי לאמר: מה אלה אדוני? ויען המלאך הדובר בי ויאמר אלי: הלא ידעת מה המה אלה? ואומר: לא אדוני. ויען ויאמר אלי לאמר: זה דבר ד' אל זרובבל לאמר: לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות.
מה אתה רואה? רואה מנורת זהב וגולה על ראשה שבעה נרות ושניים זיתים. ומה המשמעות של זה? המשמעות היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד'". מנורת זהב זה הרי הסמל של המדינה, מנורה ושנים זיתים עליה. זו הייתה סייעתא דשמיא מיוחדת לבחור סמל כזה נפלא. והמשמעות שלו היא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות". זה עניינם של ישראל. היותם אלוקיים. רוח ד' מדבר בם.
בתקופה האחרונה מנשבת רוח של שלום בעולם. העולם שואף לפתור את בעיותיו בדרכי שלום. יש מאיסה בשימוש בכוח, בכוח הגשמי, בכוח הגופני, לא רוצים בזה. מובן שבכיוון הזה יש צדדים שעדיין לא מושלמים ויש בו הרבה סיגים והוא עדיין חיצוני מאוד, אבל רוח גדולה ועצומה מנשבת בעולם, רוח של התרוממות. מעדיפים שלא לתת משקל לפתרון הבעיות בכוח החומרי, בכוח הגופני, אלא: "לא בחיל ולא בכח". צריך את הרעיון הזה לברר באופן יותר גבוה. בעצם המהלך הזה הוא מהלך כללי. הוא לא רק מהלך מיוחד לענייני היחסים בין מדינות, אלא זה גם המהלך בתוך כל מדינה ומדינה. יש רצון לתקן את כל החיים ולשכלל אותם לא בכוח. משפט מוות כמעט ואין בכל המדינות, עונש גופני בכלל בטל ועבר כבר מזמן מהעולם ובתי הסוהר הפכו כבר לכמעט בתי הבראה. הרוח המנשבת: לא בכוח נפתור את הבעיות. צריך לשאוף לפתור את הבעיות לא בכפייה, לא בכוחניות, אלא על ידי שכנוע, על ידי הסברה, לא בלחץ, לא אחד מכתיב לשני, לא אחד קובע לשני מה הוא יעשה ומה הוא יחשוב, אלא כל אחד מעצמו יבחר בדרכו. אפשר לשכנע, אפשר להסביר אבל לא בכוח.
זה שלב של התרוממות של העולם. העולם מתקדם. יש כאן הרבה צדדים חיצוניים והרבה חסרונות בדרך הזאת, כי בגלל שלא משתמשים בכח גם לא מדכאים את השלילה ואת הרע. אבל הכיוון הכללי הוא של התנערות מהאמצעים הגשמיים, מהדרכים הגשמיות של כפייה של אחד על השני ושל עם על עם אחר, והכיוון הכללי הוא כיוון של עלייה, כיוון של התרוממות רוחנית "לא בחיל ולא בכח", אלא ברוח. כל העולם הולך ומתרומם מן החומר אל הרוח. יש מהלך של הפשטה בכל התחומים. כוח המחשבה יותר מופשט, הדמיון מתעלה וזה מתבטא באומנות, בציור, בפיסול, בשירה, בספרות, בכל התחומים. עוסקים לא רק בתיאורים או בביטויים החיצוניים הגשמיים החומריים של הדברים, אלא יותר בצדדים הרוחניים. מבטאים את הרעיונות, את המחשבות ואת הדמיונות. העולם מתעלה מהצמצום הגשמי שלו אל מרחבים גבוהים יותר, רוחניים יותר, מופשטים יותר. גם המדע מגלה כוחות רוחניים יותר ומופשטים יותר, ומתברר שלא זו בלבד שיש כוחות רוחניים מופשטים, אלא שאלה הכוחות המרכזיים בעולם. הכוחות שאי אפשר למשש אותם בידיים, והם בכלל לא נראים, הם הכוחות הגדולים. מגלים זרמים רוחניים חשמליים וקרניים מופשטות רוחניות ובעלות כוחות עצומים ועוד יותר חזקים.
כשהעולם היה בנוי בעיקרו על הצדדים החומריים, אז הכמות היא הייתה הקובעת, כשהעולם הולך ומתרומם למעלותיו הרוחניות, הכמות מאבדת את ערכה והאיכות היא הקובעת. עם מעט כוח אפשר לעשות דברים גדולים ועצומים שפעם אי אפשר היה לעשות. וככל שהעולם מתפתח הוא נעשה יותר מופשט, אז עוד יותר מתברר שרק הצדדים הערכיים הם הקובעים. "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי". העולם הולך ומתעלה למדרגות רוחניות, מהכוח הגשמי אל הכוחות הרוחניים, אל הכוחות העליונים.
תפקידם של ישראל
אבל מה העולם יעשה עם ההתפתחות הרוחנית הזאת? האם ייקח אותה לכיוון של הרחבת הנוחיות האישית וכיוצא בזה? לאן העולם פונה? כאן מתבקש תפקידם של ישראל. המהלך הזה הוא מהלך אחד, מהלך של כל העולם כולו. כאשר מגיע זמן ההתגלות של "כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", אז העולם כולו הולך ומתקדם לכיוון הזה של צימאון רוחני, של הכרת אפסות הכוחות הגשמיים, ושל המעלות של הכוחות הרוחניים, והעולם הולך ופונה אל כיוון הרוח, אל הרוח הגדולה, אל הרוח העליונה, אל הרוח שמעל כל המציאות, אל הרוח האלוקית. ועניינם של ישראל הוא לגלות את הרוח האלוקית אל כל העולם. אני חושב שזה לא מקרה, זה סדר מיוחד במינו, שהסמל של המדינה, נקבע באופן כזה. זה הסמל של מדינת ישראל העתידית, מדינת הרוח, מדינת הרוח האלוקית.
השבוע באחד השיעורים למדנו את הדברים שכתב הרב לאחר מלחמת העולם הראשונה (אורות המלחמה ח). הייתה סערה גדולה בגלל שפיכות הדמים שגרמה לכל העולם לזעזוע נורא. פונה הרב מעומק ליבו, בזעקה, בקריאה, שעכשיו עם ישראל צריך להתעורר, לתת לעולם את תיקונו כי העולם קרוע ושסוע, העולם מבקש תיקון, וזה עניינו של עם ישראל. כשהעולם נקרע ונגזר לגזרים, כשהעולם מפורד ונמצא במצב של מלחמה, איך יתאחד העולם? רק על ידי העם האחד, העם האלוקי, עם ד', שהוא ליבו של העולם, שהוא לב העמים. ובשעה שהוא יתרומם לתפקידו, הוא יאחד את כל העולם כולו, הוא יתקן את הקרע הזה, את הנפילה, את הסערה, את המפולת הזאת שהעולם נמצא בה. זועק הרב לקום, להתעורר, אי אפשר להיות שאננים לכל מה שקורה בעולם. אף אחד לא הבין את הרב. הרי עם ישראל היה אז לכאורה בשוליים של המציאות, על איזה תפקיד מרכזי של תיקון העולם הרב מדבר? אבל זה הכיוון הנכון. דווקא עם ישראל שהוא קטן בכמות, הוא יכול כמו הלב להחיות את כל הגוף, את כל העולם. והיום היה הרב מעורר לקום ולקרוא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ד' צבאות", לקרוא בשם ד' זה מה שהעולם מבקש, ואת זה צריך לתת לו וזה תפקידנו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
