ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אבנר בן חדוה אלינה ז"ל
"גָּרְסִינַן בִּנְדָרִים"
גָּרְסִינָן בִּ"נְדָרִים" פֶּרֶק "אֵין בֵּין הַמֻּדָּר" (לח א): "אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְעָנָיו, וְכֻלָּם בְּמֹשֶׁה".
שלמות הנביא
דָּבָר בָּרוּר וְיָדוּעַ, כִּי אַחֲרֵי* אֲשֶׁר חָפֵץ ה' יִתְבָּרַךְ לְמַעַן צִדְקוֹ לְהַרְבּוֹת לָנוּ תּוֹרָה כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ, הֻצְרַךְ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּנָּבֵא אִישׁ מִמֶּנּוּ*, יוֹדִיעֵנוּ חֻקּוֹת ה' יִתְבָּרַךְ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ בּוֹ, וְאֵין סָפֵק, שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ שָׁלֵם אוֹ מִן הַשְּׁלֵמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי. וּלְפִיכָךְ בֵּאֵר כָּאן רַבִּי יוֹנָתָן, שֶׁהַנָּבִיא, בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו* רוּחַ ה' יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ אַרְבַּע שְׁלֵמֻיּוֹת, שְׁתַּיִם מֵהֶן יַשְׁלִימוּ מַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ, וְהֵן מַעֲלוֹת שִֹכְלִיּוֹת וּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וּשְׁתַּיִם מֵהֶן מַעֲלוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת. וְאֵין סָפֵק, כִּי בְּמַה שֶּׁאָמַר "חָכָם" כָּלַל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, וְ"עָנָיו" יִכְלֹל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת. כְּבָר אָמְרוּ בַּ"עֲבוֹדָה זָרָה" (כ ב): "עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן*", הִנֵּה בֵּאֲרוּ כִּי מִי שֶׁהִשִּׂיג מִדַּת הָ"עֲנָוָה" אִי אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּימוּ לוֹ "טָהֳרָה" וּ"קְדֻשָּׁה" וְ"יִרְאַת חֵטְא" וְיֶתֶר הַמַּעֲלוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת שָׁם. אִם כֵּן, כְּבָר הִגִּיעַ זֶה לִשְׁלֵמוּת מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וְאֵין סָפֵק, כִּי הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ יַשְׁלִימוּ הַנֶּפֶשׁ וְיַפְרִידוּהָ מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִהְיֶה דְּבֵקוּת בֵּינָהּ וּבֵין הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ הַזֶּה רָאוּי לִנְבוּאָה.
אֲבָל בְּמַה שֶּׁיִּחֵס לַנָּבִיא הַ"גְּבוּרָה" וְהָ"עֹשֶׁר", צָרִיךְ טַעַם.
___________________________________
אַחֲרֵי – מכיוון. מִמֶּנּוּ – מאיתנו. בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו – לפני, וכהכנה שיזכה לנבואה. גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן – העליונה והקשה שבמידות.
הקדמה
חלק זה, הלקוח מהדרוש השלושה עשר של הר"ן, עוסק בסוגיית הנבואה על ענפיה השונים. מה נדרש מאדם הרוצה לקבל נבואה? מהם התחומים אותם צריך לקדם באישיותו ובמה צריך שישתלם על מנת שיהיה ראוי להשראת שכינה, אם אכן יחפוץ בכך ה'? הייתכן לקבל נבואה גם ללא הכשרה והכנה? מהו ההסבר לאותם מקרים בהם זכו לקבל נבואה אנשים שאינם ראויים לכך? מדוע אנו מייחסים למשה רבנו את התואר "אבי הנביאים", וממילא מדוע אנו שוללים נביא שבא לסתור את תורת משה?
עם שאלות אלו ועוד מתמודד הר"ן בדבריו ושוזר את כולן תחת השקפה ברורה ומסודרת ביחס לסוגיית הנבואה בישראל, תוך ביאור תפקיד הנביא ומטרת מציאות הנבואה.
אחד החידושים המרכזיים בדרוש זה הוא ההבנה שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוריד את הדרכת ה' לעם ולפרסמה בציבור. הנביא משמש כ"כלי" שעל ידו יכול ה' לגלות את דברו במהלך ההיסטוריה. תפקידו של הנביא אינו פרטי ואינו נועד לקדם את האדם המקבל את הנבואה למדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', אלא תפקיד כללי הנועד לקדם ציבור שלם לעבודת ה'. הנגזרת מתפיסה זו של תפקיד הנביא, היא ההבנה מהן התכונות הנדרשות לאדם הרוצה להשיג את הנבואה ובמה צריך שישתלם כדי לזכות אליה. בעניין זה פותח הר"ן את תחילת דבריו.
ביאורים
אנו מוצאים במקורות רבים, החל מדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים, דרך ראשונים רבים כדוגמת ריה"ל והרמב"ם, וכלה באחרונים, שהמדרגה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע היא מדרגת הנביאים. הנביא משמש כצינור המופיע בארץ את דבר ה', הוא ה"כלי" דרכו שורה השכינה ומדריכה את האומה. כל תורתנו על תרי"ג מצוותיה, הלא היא נבואה מאת ה' אל משה. הנבואה היא הדרך בה ה' ממשיך להנהיג את האומה דרך שליח אלוהים.
מובן הדבר שעל מנת שיוכל האדם לקבל נבואה ולהיות כלי להשראת השכינה, עליו לתקן את עצמו בכל תחום רוחני - במידותיו, בדיבורו, במעשיו ובחכמתו. על כן אומר ר' יונתן בגמרא שהקב"ה משרה שכינתו רק על חכם ועניו, שתי תכונות הכוללות את כל שלמותו הרוחנית והשכלית של האדם. המילה "חכם" מבטאת אדם שמלבד הכשרון שיש בו, הוא גם לומד ומחכים ורוכש בשכלו הבנות נוספות. המילה "עניו" משמעותה אדם שתיקן את כל מידותיו והגיע למעלה רוחנית גבוהה מאוד. שהרי אנו מוצאים בדברי חז"ל במסכת עבודה זרה (דף כ:), המהווים בסיס לספר "מסילת ישרים" של הרמח"ל העוסק בתיקון המידות, שבסיכום המניין של כל מדרגות המידות הקיימות, מידת הענווה גדולה מכולן. אם כן המילה "עניו" לא מבטאת רק מידה אחת מיני רבות אלא שלימות כל המידות כולן.
התמיהה מתעוררת בעקבות דברי ר' יונתן, המצריך גם את מעלות הגבורה והעושר כתנאי לקבלת הנבואה. תכונות אלו אינן קשורות לתיקון הנפש והמידות לכאורה, אלא לעניינים גשמיים.
שאלות לדיון
מדוע הקב"ה לא מתגלה אלינו באופן ישיר? מדוע אנו זקוקים לנביא?
מדוע הנביא צריך להיות שלם? וכי הקב"ה לא יכול להשרות שכינתו על אדם חסר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
