ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
פעם אחת התגנבה תרעומת הדדית בלב השניים, שלא ידעו את סיבתה ולא יכלו להתגבר עליה. כשבאו שוב לרופשיץ וישבו אל שולחן הרבי בשבת נטל בשעת חלוקת הלחם את תאומי הכיכרות, הפרידם זו מזו ונתן לזה כיכר אחת ולזה כיכר אחת. כשחזרו אחרי הסעודה הביתה נזכרו בדבר וקראו בבת אחת: "אשמים, אשמים אנחנו". הלכו אל האכסניה, ציוו להביא להם יי"ש ושתו זה עם זה 'לחיים'. למחר בסעודת הצהרים שוב הניח ר' נפתלי תאומי כיכרות בידי הידידים...
תהליך מיוחד מתחולל בידידותם של שני הידידים, תהליך הסובב כולו סביב אכילת השיריים של הרבי. הרבניים החסידיים נהגו לחלק לסמוכים על שולחנם שיריים על מנת לשתף את הסובבים באכילה של קדושה. עצם אכילת השיריים מסמלת קירוב דעת בין הסובבים, כשכולם אוכלים מאותה הפת.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
14 - אור בחצות הלילה
15 - חלה של אחדות
16 - מיטה של עצבות
טען עוד
השימוש בלחם המשנה כסמל לאהבתם של השניים סמלי אף הוא. לחם המשנה, המונח על שולחן השבת של כל יהודי, נחשב למעין תחליף ללחם הפנים שהיה במקדש, שהיה סמל של אהבה ואחווה בין ישראל לאביהם שבשמים. כשהיו עולי הרגלים באים לבית המקדש היו מראים להם את לחם הפנים ואומרים להם: "ראו חיבתכם לפני המקום, לחם חם כיום הלקחו" - כלומר, כשם שהלחם שהיה עומד על גבי השולחן לא איבד מחומו במהלך הזמן, גם חיבתם של ישראל לפני המקום חמה ועומדת בעינה. הלחם המסמל את האהבה שאינה דועכת עם הזמן הוא הלחם המסמל את הקרבה בין שני הידידים המסבים לשולחן הרבי.
מקובל היה אצל הרביים החסידיים לבצוע על שתי חלות שכל אחת היתה מורכבת משש חלות קטנות, כך שבעצם היו בוצעים על שתים-עשרה חלות בלחם המשנה של שבת. המספר שתים-עשרה מקשר אותנו לשנים-עשר השבטים. יש כאן סמליות לכך שאמנם מדובר בשנים-עשר שבטים, שתים-עשרה חלות נפרדות, אולם יחד עם זאת הופכים כולם לחלה אחת גדולה.
כשהרבי נותן לשניים תאומי כיכרות, הוא בוחר שתיים משתים-עשרה החלות שלו ומגיש להם שתי חלות קטנות הדבוקות זו בזו. יש כאן דגש על החיבור שבין השניים, למרות העובדה שיש כאן שתי חלות נפרדות.
תרעומת הדדית שאין השניים יודעים את סיבתה מתגנבת ללבם וגורמת לפירוד ביניהם. לעתים זקוקים הפרטים לחופש מן החברה. לעתים זקוק כל שבט, כל אדם, לבדידות, על מנת לברר לעצמו את זהותו הפרטית והייחודית. באותה שעה קשה עליו קרבתם של בני האדם. גם הידידים הקרובים ביותר אליו אינם רצויים אז.
הרבי חש בדבר ומפריד את תאומי הכיכרות. לחמי המשנה, שתים-עשרה החלות, שנים-עשר השבטים, זקוקים לעצמאות כשם שהם זקוקים לחיבור. לעתים דווקא הדיבוק הכפוי בין החלות מטשטש את זהותה של כל חלה וחלה. היא רוצה להיות לבד, לחיות את חייה, לעמוד על זהותה הפרטית. הרבי אומר: "גזורו". יש להפריד בין השניים עד שירגישו מסוגלים לחזור לקרבתם הראשונה.
הידידות מתחדשת בין השניים כשהם חוזרים לאכסניה בה הם מתגוררים ונזכרים במעשה שעשה הרבי. לפתע הם מבינים מה עבר עליהם. הם קולטים את הצורך של כל אחד מהם להיות לפעמים לבד, הם מבינים כי כדי לקיים ידידות של אמת יש לתת לכל אחד מהצדדים את מקומו הפרטי. רק מתוך אפשרות הקיום העצמאי של כל פרט יצליחו החברה והידידות לקיים את עצמן.
ידידות דורסנית, הגובה מהפרט את זהותו האישית והייחודית, סופה שתביא למריבה בין השניים. כשהם עומדים על סוד מעשהו של הרבי, הם כבר יכולים להרשות לעצמם לשוב ולהתקשר זה עם זה.
הם חוגגים את ידידותם המתחדשת בשתיית לחיים. טבעו של היין שהוא מטשטש את הגבולות ואת ההבדלים. גדולה לגימה שמקרבת את הבריות. מתוך לגימה זו חוזרים השניים ומתוודעים זה לזה.
למחרת נתן להם הרבי שוב שתי תאומי כיכרות, סמל לידידות השנייה. הידידות הראשונה היתה ילדותית ובוסרית. היא תבעה מחיר כבד מדי מכל אחד מהם. הידידות השנייה היא ידידות בוגרת, היודעת את מקומו של כל אחד בתוך המערכת כולה. זוהי ידידות הלוקחת בחשבון את מקומה של כל חלה וחלה בתוך המארג של שתים-עשרה חלות השבת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
