ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ ... וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה:... וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ ... כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן:... וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְקֹוָק וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:...זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְקֹוָק וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ" (במדבר ה' יא-לא).
לכן, נשתדל השבוע לברר יותר לעומק את משמעותו של המושג ובאיזה תנאי הוא אפשרי.
הגמרא במסכת סוטה מנסה לברר:
"אמר ריש לקיש: מה לשון קינוי? דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים (בין האישה ובין אחרים) ... ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר: דבר המטיל קנאה בינו לבינה (בין האיש לאשתו). ... אלמא קסברי, דאסור לקנאות. ומאן דאמר: מותר לקנאות, מהו לשון קינוי? אמר רב נחמן בר יצחק: אין קינוי אלא לשון התראה" דף ב ע"ב).
שתי גישות מיוצגות בסוגיא זו.
הראשונה מפרשת קנא וקנאה בצורה שלילית שמשמעותה מריבה. פעולה היוצרת מתח חברתי או אישי. לדעה זו אסור לקנא ולפי דעה זו רוּחַ קִנְאָה היא רוח שטות (שם). לכן לפי ריש לקיש ואביי מגדולי האמוראים אסור לקנא.
כך פירש רש"י על הסוגיא וז"ל: "קנאה – כעס".
לעומת זאת, לפי הדעה השניה היא דעת רב נחמן, הקינוי הוא מלשון התראה ואזהרה. לדעה זו הקינוי מותר והא נובע מרוח טהרה (שם).
להלכה נפסק כי התהליך המבואר בפרשת סוטה, איננו יכול להתחיל קודם שהזהיר האיש את אשתו ופירט בפניה את חשדותיו. אזהרה זו צריכה להיות לפני שני עדים.
כך הסביר גם רש"י על הפרשה וגם הרמב"ם ביד החזקה. וז"ל הרמב"ם:
"קנוי האמור בתורה ... הוא שיאמר לה בפני עדים אל תסתרי עם פלוני" (סוטה פרק א ה"א).
ראיה לפירוש הראשון ניתן להביא מלשון ספר דברים:
"הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" (ל"ב כא).
ראיה לפירוש השני ניתן להביא מנבואת יואל:
"וַיְקַנֵּא יְקֹוָק לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ" (יואל ב' יח)
ומסביר שם רש"י (בפירוש השני) לשון התראה.
לסיום, נזכיר כי הפרשיה מסתיימת בהכרזה שהיא תנאי:
"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן".
משמעותה היא שרק מי שנקי לגמרי בתחום זה יכול לדרוש מאשתו (לאחר האזהרה וכו') להיבדק. וז"ל רבנו בחיי:
"אם בעל שום ביאה אסורה (אפילו מדרבנן) כל ימיו אין המים בודקין את אשתו".
גם על זה נאמר: "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים".
הבה נתפלל כי גם בתחום חשוב ומשמעותי בחיינו כיהודים פרטיים
ובחיים הציבוריים במדינת ישראל, נהיה ראויים לברכתו של בלעם:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר פרק כ"ד ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
