ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
וְהַסִּבָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא הַשְׁלָמַת הָרִאשׁוֹנָה, הִיא תְּלוּיָה בְּבֵרוּר הַדֵּעוֹת• הַמְשׁוֹטְטוֹת בָּעוֹלָם עַצְמָן, לְהַבְחִין בֵּין דְּבָרִים שֶׁרָאוּי לְקַחְתָּם לֶאֱמֶת מוֹפְתִית• לְבֵין הַדְּבָרִים שֶׁל סִפְרוּת שִׁטְחִית, שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ*, כִּי אִם• נִתְפַּרְסְמוּ מִסִּבַּת רִפְיוֹן הַדַּעַת שֶׁל רֹב הַקּוֹרְאִים, שֶׁהַדֵּעוֹת הַקְּלוּשׁוֹת וְהַשִּׁטְחִיּוֹת – בְּיִחוּד אִם הֵן מְקִלּוֹת אֶת הָעֶרֶךְ שֶׁל הָעֹל הַמּוּסָרִי – מִתְקַבְּלוֹת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמִּתְקַבֶּלֶת בְּיוֹתֵר בֵּין שׂוֹנְאֵי עַמֵּנוּ, אוֹתָהּ הַסִּפְרוּת הַמַּשְׁפִּילָה אֶת עֶרְכָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְדוֹרֶשֶׁת בִּגְנוּתָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים מְקִלִּים מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָעֹל הַמּוּסָרִי עַל כָּל פָּנִים שֶׁל חֵלֶק מֵאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁיִּצְרָם הַטּוֹב מוֹחֶה עָלָיו הַרְבֵּה – "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם" (דברים לב, כא).
חיוב לימוד שני המקצועות
שְׁנֵי הַמִּקְצוֹעוֹת• הַלָּלוּ: בֵּרוּר דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה מִצַּד הַתּוֹרָה בְּיַחַשׂ אֶל• הַדֵּעוֹת• הַהוֹלְכוֹת וּמִתְפַּרְסְמוֹת בְּתוֹר תּוֹצָאוֹת הַיּוֹתֵר קִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמַּדָּעִים, בְּצוּרַת הַמְּצִיאוּת וְעֶרְכָּהּ, וּבְמֻשְּׂגֵי הַחַיִּים בִּכְלָל, בַּהַשְׂכָּלָה, בַּמּוּסָר וּבְאָרְחוֹת הַתַּרְבּוּת, וּבֵאוּר עֶצֶם הַדֵּעוֹת בֵּין מִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט, בֵּין הִגָּיוֹן צוֹדֵק לְכוֹזֵב וּמַתְעֶה – הֵמָּה שְׁנֵי נְחָלִים גְּדוֹלִים רַחֲבֵי יָדַיִם שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לִפְנוֹת עֲלֵיהֶם, לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁבָּהֶם תְּלוּיָה הַצָּלַת כָּל עַמֵּנוּ בְּעֶרְכּוֹ הָרוּחָנִי, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת גַּם כֵּן דָּבֵק וּמְיֻחָשׂ, בְּאֶפֶס מָקוֹם שֶׁל הַפְרָדָה, גַּם לְמַצָּבוֹ הַגַּשְׁמִי.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
27 - משבר האמונה חלק ד'
28 - משבר האמונה חלק ה'
29 - משבר האמונה חלק ו'
טען עוד
עַל כֵּן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל הַמַּכְשִׁירִים הַדְּרוּשִׁים לָזֶה, עַד שֶׁנּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן, לְעַיֵּן, לִכְתֹּב וּלְחַדֵּשׁ, סִפְרוּת גְּדוֹלָה וְחָיָה מֵעֹמֶק נִשְׁמָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה הַפְּנִימִית, שֶׁתִּהְיֶה גַּם נָאָה וּמִתְקַבֶּלֶת מִצַּד צוּרָתָהּ הַחִיצוֹנִית כְּפִי הָאֶפְשָׁר – "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְווֹת, כְּתֹב סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה בְּלַבְלָר אֻמָּן, וְכָרְכָהּ בְּשִׁירָאִין נָאִין" (שבת קלג, ב).
וְכַאֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ, כַּמָּה שֶׁיַּעֲלֶה, הוּא אוֹצָר טוֹב וְיָקָר, וְאִם כִּי לֹא לְאָדָם אֶחָד, וְלֹא לְדוֹר אֶחָד, הִיא הַמְּלָאכָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, מִכָּל מָקוֹם אַל יִפֹּל לֵב כָּל עוֹבֵד, יַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר יוּכַל, וּתְשׁוּעַת ד' תְּשַׂגְּבֵנוּ שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים רַבִּים יַעַבְדוּ בְּאֵלֶּה הַמִּקְצוֹעוֹת הַחֲמוּדִים וְהַיְסוֹדִיִּים, וְהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל.
(מאמרי הראיה א, בעקבתא דמשיחא)
___________________________________
הַדֵּעוֹת – של הוגי הדעות והחוקרים. מוֹפְתִית – מוכחת. כִּי אִם – אף אם. שְׁנֵי הַמִּקְצוֹעוֹת וכו' – א. הבנה נכונה ועמוקה של יסודות אמונתנו. ב. הבנה נכונה איזו תאוריה מדעית אמיתית ואיזו לא. בְּיַחַשׂ אֶל וכו' – באותם נושאים שיש להם קשר ויחס לעולם המדעי. הַדֵּעוֹת – המדעיות.
ביאורים
הסיבה השנייה שגרמה לתופעת הכפירה בדורנו היא התפשטות של דעות ועמדות שונות בעולם, שעל פניו הן עומדות בסתירה לאמונה היהודית. למשל, המדע המקובל כיום טוען שהעולם נוצר בדרך של התפתחות טבעית (אבולוציה), ולא כפי ההבנה הפשוטה בפרשת בראשית לפיה: "כל מעשה בראשית – בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו" (חולין ס.). כל התורה עומדת על היסוד שה' ברא את העולם בשישה ימים. הטענה שהעולם התפתח מעצמו שומטת לכאורה את הבסיס לאמונת התורה. המוסר הקומוניסטי שהיה מקובל בזמן הרב קוק טוען שאין מקום לבעלות פרטית על רכוש, אלא יש צורך בחלוקה צודקת ושוויונית של הממון. אולם, חלק נרחב מההלכה היהודית בנוי על הנחת היסוד, שלכל אדם ישנה בעלות פרטית על רכושו, והמוסר הקומוניסטי מקעקע את הסמכות שלה.
ההתמודדות עם הדעות הללו היא כפולה. האחת היא בירור היחס האמיתי של התורה אל העמדות הללו. רק בצורה שטחית נראה שהן אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם התורה. העמקה ענינית בלימוד התורה תגלה שהתורה עצמה מקבלת וכוללת בתוכה חלק מהעמדות הללו ומאזנת אותם. השוויון החברתי בבעלות הממון בא לידי ביטוי בזמנים מיוחדים, כמו ביובל, כאשר הקרקעות חוזרות לבעליהם. באופן מתון יותר הוא מתבטא בשמיטה כאשר תנובת השדה היא הפקר והחובות הכספיים מתבטלים. בניגוד למוסר המודרני שדורש להשליט את השוויון באופן מוחלט, התורה דואגת לצדק כולל, שאינו מקפח גם את הרכוש הפרטי.
ההתמודדות השנייה היא עם דעות פופולאריות, שאין להן בסיס מוצק. דעות אלה התפשטו בקרב ההמון, בעיקר בגלל שהן מסירות דרישות מוסריות, ופותחות פתח להפקרות. בטענה המדעית שהעולם נוצר בדרך של התפתחות רב שלבית אין סתירה בהכרח לאמונה שה' עומד מאחורי ההתפתחות הזו. אולם לקביעה הבלתי מתפשרת שההתפתחות הזו נעשתה מעצמה, אין שום ביסוס מדעי. אולם, כיון שלפי דעה זו אין בורא לעולם, אז אין עוד מחויבות למוסר מוחלט, ואין הבדל מהותי בין האדם לבעלי החיים. האדם הוא בסך הכל חיה מפותחת נעדרת מצפון ומחויבות. זהו ההסבר מדוע הדעה הזו התקבלה בקלות.
כדי להתמודד כראוי, מלבד לימוד מעמיק, לומדי התורה צריכים להכיר את הדעות המודרניות המנסרות בחלל העולם. רק כך הם יכירו את הבעיות המטרידות את ההמון הרחב, ואת הסיבות המרחיקות אותם מהאמונה היהודית. בנוסף, עליהם להשתלם בכתיבה בהירה ובסגנון קולח, כדי שיוכלו למסור את התובנות שלהן לציבור, ואז הן יוכלו להתקבל על ידם. המשימה הזו לא תושלם ביום אחד, אלא נדרשים אנשים רבים המסוגלים לעסוק בכך במשך תקופה ארוכה, עד שיעלה בידינו בירור מעמיק ובהיר ביחס שבין התורה לבין הדעות העכשוויות.
הרחבות
*מתי מקבלים את דברי חכמי אומות העולם?
לְהַבְחִין בֵּין דְּבָרִים שֶׁרָאוּי לְקַחְתָּם לֶאֱמֶת מוֹפְתִית לְבֵין הַדְּבָרִים שֶׁל סִפְרוּת שִׁטְחִית, שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. סיבה נוספת להתפשטות הכפירה בגלל המדע היא שאנשים מקבלים את דבריהם של המדענים ללא פקפוק. למרות שישנן הוכחות שהן מופתיות ואין להטיל את אמיתותן בספק, וישנן אמירות שהן תיאוריות או השערות.
במאמר המחשבות מחלק הרב קוק בין שלושה סוגים שונים של מחשבות:
הסוג הראשון הן מחשבות של קודש שאינן קשורות לעם מסוים, לא בתוכן ולא בסגנון. מחשבות אלו יכולות להופיע על ידי החכמים שבכל עם ועם.
הסוג השני הן מחשבות שמצד התוכן שלהם יכולות להופיע בעמים שונים, אבל כל עם נותן להם סגנון וצורה אחרים. סוג זה של מחשבות ניתן להעלות ולהכניס אותו לעם ישראל על ידי החכמים שבכל דור ודור.
הסוג השלישי של המחשבות הן מחשבות שמיוחדות דווקא לישראל. אלו מחשבות שמיוחדות גם בתוכן וגם בסגנון.
החכמים שבכל דור ודור יודעים לברור את המוץ מן התבן ולהעלות את הדעות הנכונות מבין הגויים. דבר זה נכון גם לגבי המדע, חכמי הדור צריכים להבחין בין דברי אמת, עליהם נאמר: "קבל האמת ממי שאמרה" (הרמב"ם בהקדמת פירושו למסכת אבות), לבין 'ספרות שטחית', השערות או תיאוריות.
שאלות לדיון
האם חלק מבירור האמונה כיום יהיה תלוי בקריאת כתבי עת של הוגי הדעות החילוניים?
האם כיום הספרות האמונית "נָאָה וּמִתְקַבֶּלֶת מִצַּד צוּרָתָהּ הַחִיצוֹנִית" גם בקרב אלה שאינם מאמינים? מדוע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
