בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שלח לך
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שירה קופרמן ז"ל

אחד מהחבר'ה

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

סיון תשע"ד
2 דק' קריאה
יוני נשם נשימה עמוקה, והתיישב באחת על מיטתו. חצות הלילה חלף כבר מזמן, אך הוא לא מצליח להירדם. כבר שעתיים שהוא מתהפך במיטתו מצד לצד, קורא קריאת שמע, סופר כבשים, חושב מחשבות ו... נשאר ער.
מה העניינים? לא מצליח להירדם? שואל רועי, אחיו הגדול והנערץ, שחולק עימו חדר משותף. זה קשור לטיול מחר? ממשיך רועי ומגשש בזהירות.
כן, מתחילות המילים לקלוח מפיו של יוני, אתה יודע שחשוב לי מאד המקום החברתי שלי בין החבר'ה. אתה מכיר גם את החבורה שלנו, ויודע איזה שטויות אנו מחוללים בטיולים. לאחרונה, החלטתי לשנות כיוון וללכת למקום חיובי יותר, ואני חושש שבטיול יקרה אחד מהשניים – או שאסחף אחרי החבר'ה לכל השטויות שלהם או שאעמוד על שלי ואשאר בלי חברים.
מה עם ידידיה? מנסה רועי, הוא בחור חיובי מאד, שיודע לעמוד על שלו. אולי תתחבר איתו, ותקימו ביחד 'חבורה' קטנה.
עזוב, מתייאש יוני, ידידיה הוא בן של רב. יש לו בית שנותן לו גב ועוצמה, וחוץ מזה – ממנו החבר'ה לא מצפים מראש להיות חלק מהחבר'ה עד הסוף. אבל אני חלק מכולם, אין לי גב, ומהיכן אקח עוז ועוצמה?
רועי מחייך, וכדרכו בתקופה האחרונה, ניגש לארון הספרים לחפש פתרון. הם פותחים בצוותא את פרשת השבוע ומעיינים בה.
מעניין, פותח רועי, שים לב – שנים עשר מרגלים יוצאים לתור את ארץ ישראל. כבר בדרך (בטיול) החבורה מתגבשת לרעה ומתכננת להוציא את דיבת הארץ רעה. "וילכו ויבואו – אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי – מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה" (סוטה לה.).
אחד המרגלים הוא – יהושע, משרתו הנאמן של משה. ממנו מראש לא מצפים להיות חלק מהחבורה המרדנית. יש לו גב ועוצמה מ'הבית' – "ויקרא משה להושע בן נון - יהושע. התפלל עליו משה – י-ה יושיעך מעצת מרגלים".
אבל יש גם מרגל נוסף, אחד מהחבר'ה, כלב. יהושע מוכר לנו כדמות חשובה ומרכזית בפרשיות רבות בתורה, אך דווקא בפרשת המרגלים מתבלט בעיקר – כלב. כלב הוא היחידי שמצליח להשתיק את העם – "ויהס כלב את העם אל משה... עלה נעלה וירשנו אותה...". כלב גם מקבל ציון לשבח מיוחד, (בנוסף לציון לשבח שמקבלים יהושע וכלב ביחד) – "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי, והביאותיו אל הארץ...".
האם הוא עמד במשימה לבד או שמישהו נתן לו גב?
אכן, כלב הבין שהוא זקוק לתמיכה. "ויעלו בנגב, ויבוא עד חברון. והרי צריך היה להיכתב בלשון רבים – 'ויבואו'? אמר רבא – מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" (סוטה לד:). לכלב לא הייתה את תפילת משה, לפיכך הוא התפלל בעצמו והתחבר לשורשים הקדומים של קברי האבות.
אתה מבין, חייך רועי ליוני, כל יהודי הוא בן של רב, שמגיע מבית שנותן לו עז ועצמה, ביתם של האבות הקדושים. עלינו רק להתחבר לכך, ולשאת עינינו השמימה בתפילה.
ועוד דבר - דווקא בגלל שכלב היה אחד מהחבר'ה, השפעתו גדלה לטובה. 'אמר כלב למרגלים – אני עמכם בעצה, וליבו היה לומר האמת. ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר – ויהס כלב, שהיו שסבורים שיאמר כמותם' (רש"י).
קח את המעמד החברתי שלך ותשפיע עימו לטובה. ועכשיו, לך לישון. מספיק שעם ישראל לא ישן בלילה ההוא, כי בכה בכיה של חינם. מחוסר השינה שלנו בלילה הזה, אני מקווה שנצמיח דברים טובים!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il