ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבע האדם הוא להתמקד בפרטים ולא לראות את התמונה הכוללת מתוך פרספקטיבה היסטורית וחברתית. המדרש אומר שאחת התכונות החשובות באישיות של אברהם אבינו הייתה "וירא את המקום מרחוק".
מקרוב הר המוריה, הר הבית, איננו מרשים כל כך. אין ספק שהוא לא המטהורן או האוורסט. עם זאת, כמו אחיו, הר סיני, הוא ה-הר בכל מה שנוגע לתרבות ולקדמה האנושית. מרחוק, מפרספקטיבה היסטורית, הוא מתנשא מעל כל הר ופסגה אחרת.
ובכן, לא רק את הר המוריה חייבים לראות בפרספקטיבה אלא גם את ארץ ישראל ומדינת ישראל. מקרוב רואים ארץ מוקפת עוינות ולעתים אלימות, ארץ עם בעיות כלכליות, חברתיות, דתיות ודיפלומטיות קשות, מדינה מלאה מגרעות וחסרונות. אך כשרואים את התמונה הגדולה יותר, ממרחק, בפרספקטיבה, פתאום נגלה לנגד עינינו נס אדיר.
המאבק של הקהילות היהודיות בתפוצה להמשיך להתקיים ולהישאר יהודיות הוא עצום. אפילו במעוזים הבטוחים והחזקים ביותר של החיים התורניים, בשכונות האורתודוכסיות, המאבק הזה תמיד קיים ותמיד קשה. למרות כל הוויכוחים והמהומות שמעוררות סוגיות חברתיות – ואלה סוגיות חברתיות ולא רק דתיות – בחברה הדתית בישראל, הקשיים והאתגרים שעומדים בפני אורח החיים הדתי בישראל הם כאין וכאפס לעומת אלה שקיימים בכל מקום אחר בעולם.
אלא שכאשר אדם חי בארץ ישראל ועסוק בבעיות היומיום הבלתי פוסקות של החיים באופן כללי ושל החיים היהודיים בפרט, אין לו בסיס להשוואה או מושג אמיתי של יחסיות ופרספקטיבה. משני הצדדים נשמעת הרבה רטוריקה קיצונית, וזו מאפיינת את כל הסיעות והפלגים שקיימים בחברה הישראלית המגוונת כל כך.
מאחר שהזיכרון שלנו מהעבר עוות, אם לא נמחק כליל, על ידי השואה ועל ידי העקירה של יהדות ספרד, אין לנו בסיס אמיתי שיאפשר לנו להשוות באמת את החיים היהודיים לפני מאה שנים לעומת מה שהם היום. אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו מרחוק, ולכן "הענן הקשור על ההר" לא נראה לנו. לכן הנביא מתאר אותנו כ"העם ההולכים במחשכי זמן".
אחת האופנות של ימינו שבאה מהטלפונים החכמים-מדי שיש לנו היא הנטייה של אנשים לצלם את עצמם בכל מיני הזדמנויות, מה שמכונה "סלפי". מה שאנחנו צריכים היום הוא "סלפי" טוב של היהודים בהקשר של ארצם ומדינתם.
כשאדם מבקר במוזיאון לאמנות, ויש אנשים שבאמת עושים את זה, הוא לא צריך להתבונן ביצירות המופת מקרוב מדי. כשאדם עומד קרוב מדי ליצירת אמנות, מה שנגלה לעיניו הוא רק מריחות צבע אקראיות על קנבס. רק כאשר הוא מתרחק קמעה ומתבונן שוב בציור, הוא יכול להבחין בגאונות ובכישרון הגדול של האמן. אמנם הצייר צייר את התמונה מקרוב, אך הוא התכוון שיתבוננו ביצירה שלו ויעריכו אותה ממרחק.
התלמוד אומר בצורה ברורה שאין אמן גדול מהקב"ה – "אין צייר כאלוקינו". נראה שגם הוא רוצה שנתבונן ביצירה שלו מרחוק, בפרספקטיבה, מתוך דיוק היסטורי ועם פליאה והערכה. דומני שזה נכון שבעתיים כשמדובר בארץ-ישראל ובהקמתה המחודשת של מדינת הלאום במולדתו של העם היהודי. זה לב העניין.
אין ספק שדגש גדול יותר על פרספקטיבה היסטורית ודתית הוא תחום אחד במערכת החינוך שלנו שאפשר וצריך לשפר. ניתוח אמיתי של המצב, עובדות מדויקות, פחות פנטזיה וסיפורי מעשיות ויותר התרכזות בתמונה הכוללת במקום בחלקים הנפרדים של החברה הישראלית והיהודית, כל אלה יסייעו לנו להרגיע את המים הסוערים של המחלוקת בעולם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
