ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
הקשר בין הקודש והחול
אֶת הַלִּמּוּד הֶעָרוּךְ הַזֶּה, שֶׁרַק בְּבֵרוּר הַיְדִיעָה שֶׁלּוֹ תָּלוּי הוּא הַבֵּאוּר שֶׁל פִּתְרוֹנָן שֶׁל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁבְּחַיֵּינוּ הַפְּרָטִיִּים וְהַכְּלָלִיִּים, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְבָרְרוֹ בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר, בַּסִּפְרוּת וּבַחַיִּים, בְּלֹא הֶרֶף בְּלֹא שׁוּם הִתְרַשְּׁלוּת כְּלָל וּכְלָל. הַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא יְדִיעַת הָעֶרֶךְ שֶׁל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁל הַחֹל.
בְּיִחוּד בְּמִזּוּגָם וּבְחִבּוּרָם בְּחַיֵּינוּ הַפְּרָטִיִּים וּבְחַיֵּינוּ הַכְּלָלִיִּים.
בְּיִחוּד בְּחַיֵּי הַתְּנוּעָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְעוֹרְרָה בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בְּצוּרָה כָּל כָּךְ בּוֹלֶטֶת וּמַרְעֶשֶׁת. חַיָּבִים אָנוּ לַעֲקֹר אֶת הַטָּעוּת הַמְּצוּיָה בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת. מְחֻיָּבִים אֲנַחְנוּ לְבָרֵר וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּיַחַד בְּחַיֵּינוּ.
אֶת אִי הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְחִיד אוֹ גַּם לַעֲזֹב אֶת אֶחָד מֵהֶם.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
49 - סובלנות חלק ו'
50 - קודש וחול חלק א'
51 - קודש וחול חלק ב'
טען עוד
אִם יֹאמַר הַחֹל לְהִנָּתֵק מִן הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפְקִירוֹ, שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ בָּזֶה יָד בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם יֹאמַר הַקֹּדֶשׁ לַעֲזֹב אֶת הַחֹל, הֲרֵי הוּא מְדַלְדֵּל בָּזֶה אֶת כָּל עֵרֶךְ הַחַיִּים וְכָל עֵרֶךְ הַמִּפְעָל וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁלּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת הָעוֹלָם. הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל אַחִים הֵמָּה, יָד בְּיָד מְחֻיָּבִים הֵם לָלֶכֶת כָּל אֶחָד בִּמְסִלָּתוֹ, עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּבְיוֹתֵר עַל דֶּרֶךְ הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית אֲשֶׁר לָנוּ לְהַחֲיוֹתָהּ בֶּאֱמֶת.
(מאמרי הראיה ב, הקודש והחול, א)
___________________________________
הֶעָרוּךְ – המסודר. בַּסִּפְרוּת וּבַחַיִּים – בתיאוריה ובחיי המעשה. בְּלֹא הֶרֶף – בלא הפסק. בְּיִחוּד – במיוחד. בְּחַיֵּי הַתְּנוּעָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ – ההתעוררות לתחיית האומה והשיבה לארץ. הַטָּעוּת הַמְּצוּיָה בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת – הדעות הקיצוניות המחזיקות רק בצד אחד אך שוללות את השני, מתרכזות רק בקודש או רק בחול. הַמְּזִיגָה הַיָּפָה – השילוב הנכון של שניהם. לָעֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן וכו' – השילוב הנכון בין הקודש והחול מביא את העולם למדרגה עליונה של קודש קדשים. שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ – החול פוגע בעצמו כשולח יד בנפשו. מְדַלְדֵּל בָּזֶה וכו' - מחליש את ערך החיים וערך העשיה של הקודש עצמו כיוון שהוא הופך להיות ערטילאי בלי הופעה במציאות.
הקדמה
הקודש והחול הם מושגים השגורים בפי כל. בכל מוצאי שבת אנו מברכים: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', מה משמעותם של מושגים אלה? מהו קודש ומהו חול? האם מושגים אלה מתנגדים זה לזה וצוררים זה לזה, או שהם משלימים וקשורים זה בזה? כדי לעמוד על טיב היחסים בין הקודש לחול, נחזור שוב לברכה הנאמרת בכל מוצאי שבת: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', המילה 'מבדיל' מדויקת ומכוונת; לא נאמר 'מפריד', אלא 'מבדיל'. הפרדה מורה על ניתוק, חוסר שייכות מוחלטת. לעומת זאת, הבדלה מורה על שוני, הבדל בדרגה אך לא נתק ולא חוסר שייכות הדדית. זהו הפתח להבין את מערכת היחסים בין שני מושגים אלה. הקודש והחול הם חלק בלתי נפרד מחיינו. הקודש מבטא את הממד הרוחני, העליון, הנצחי, זה שמופיע כאן אך שורשו מעל ומעבר לכל המציאות. החול הוא המציאות הטבעית והאנושית, זאת שעוסקת ביום-יומי ובחיי השעה. הרב קוק מבאר בדבריו את חשיבות הקשר והיחס בין הקודש לחול ואת הפגיעה שסופג כל אחד מהכוחות הללו כאשר הוא נותר לבדו.
ביאורים
בירור היחס בין קודש לחול חשוב בכל זמן אך הוא הופך להיות קריטי וחיוני מאין כמוהו דווקא בזמן בו שב עם ישראל לארצו והולך ובונה את חייו מחדש. לא פלא אפוא שדווקא שיבת עם ישראל לארצו עוררה מאבקים קשים כל כך בתוך החברה הישראלית המתגבשת בסוגית הקודש והחול: אלה אוחזים בחיי החול – המפעלים הציוניים הכבירים; החקלאות, הצבא, הפוליטיקה, הכלכלה ועוד, ואילו אלה אוחזים בחיי הרוח: בתורה, בעבודת התפילה במורשת עם ישראל המקודשים לדורותיו. התנגשות זו בלתי נמנעת. אך מה ניתן לעשות כדי להיחלץ מהמצוקה שהיא יוצרת? בפסקה זו הרב מבהיר בצורה ברורה ש'הקודש והחול אחים המה': כל אחד זקוק לשני, ואין קיום אמיתי לזה בלא זה. ניתן לדמות מערכת יחסים זו כזו הקיימת בין הגוף לנשמה; לו יצויר שהגוף היה חפץ להתקיים ללא הנשמה, הרי היתה זו התאבדות, כי אין קיום לגוף ללא הנשמה המחייה אותו. אך באותה מידה, אילו הנשמה היתה חפצה להתנתק מן הגוף, היא היתה מאבדת את היכולת להשפיע ולפעול במציאות. ניתן לומר שחול בלא קודש נעשה חולה, מאבד מעוצמתו ומחיוניותו, ואילו קודש בלא חול נאלם ונעלם, עולה לשמי שמים ומאבד את אחיזתו והשפעתו על המציאות. הרב מסביר שכדי להבין את היחסים הנכונים בין שני כוחות אלה, עלינו ללמוד, לכתוב ולפרסם את השייכות ההדדית הנצרכת בין הקודש לחול. לגלות לעם כולו שכשם שחייבים אנו זקוקים לחול – כך חייבם אנו זקוקים לקודש. התחייה הלאומית של ישראל זקוקה לשני יסודות אלה כאוויר לנשימה, ותפקידנו לברר בדיוק מה המקום של כל אחד מהכוחות הללו. עלינו לגדל ולטפח את שני הכוחות הללו, ולא להזניח את הטיפול באחד מהם, מכל סיבה שהיא.
שאלות לדיון
"הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל יַחְדָּו שְׁנֵי יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים". האם זה אומר שיש דבר מבלעדי האלוהות? או שאולי צריך לנתק בין המושגים?
האם לפי דברים אלו יש שוויון בין חשיבות לימוד התורה לבין חשיבות לימודי החול?
בשבח והודאה לה' יתברך על הנס שעשה עם בננו אלחנן בן זהבה הי"ו
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
