ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמ' במסכת ראש השנה י"ח: אומרת על הפס' "צום הרביעי וצום החמישי...יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" וכו', שימים אלו בזמן שאין שלום- הם ימי צום, אך בזמן שיש שלום וודאי לעתיד לבא הם ימי מועד. ונשאלת השאלה מדוע ימים אלו יהפכו לימי מועד, הלוא אלו ימים שאירעו בהם צרות לישראל וממילא בשעה שיוצאים מן הצרה חוזרים למצב הרגיל כלומר, לימי שגרה וא"כ איך קבלו או יקבלו ימים אלו כח של ימי מועד?
אם נתבונן נראה שחז"ל חילקו את התקופה שמתחילה בי"ז תמוז לשני חלקים. הראשון: שלשה שבועות הראשונים שלפי הפטרותיהם קרוייים שלוש דפורענותא והשני - שבעה שבועות שבהם קוראים הפטרות של נחמה וקרויות שבע דנחמתא.
חלוקה זו של שלש ושבע מכוונת כנגד חלוקה פנימית שנמצאת בעשר הספירות שעניינה שלוש בחינות עליונות שורשיות, ושבע בחינות של גילוי ד' בעולם. ואם נרצה למצוא את החלוקה הזו בעבודת האדם, אז נאמר שיש שבע בחינות בעשיית האדם ובכוחות נפשו ושלש שהן במימד החשיבה וההתבוננות. דבר זה נרמז גם בתורה בחלוקת עשר המכות שנתן ד' במצרים שמחולקות שבע מכות בפר' וארא ושלוש מכות בפר' בא. ואכן מובא בספרים, שככל שהתקדמו המכות כך נשבר כח יותר חזק ופנימי של מצרים, ולכן כשהגיעו לשלוש המכות האחרונות אמר הקב"ה למשה "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה", כי משה היה צריך חיזוק ושכביכול ד' יבוא איתו, בהתמודדות עם שלוש הבחינות העליונות של טומאת מצרים.
גם בברית בין הבתרים אנו נפגשים עם חלוקה זו בקשר להבטחת הארץ. הקב"ה מבטיח לאברהם את הארץ ומפרט "את הקיני ואת הקנזי" וגו'. אומר שם רש"י "עשר אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא שבעה והשלושה... עתידים להיות ירושה לעתיד" (בראשית ט"ו, י"ט).
דברים אלו יכולים לתת לנו הבנה בשאלתנו.
חלוקת השבועות של שלושה שבועות ולאחריהם שבעה שבועות, מרמזת ששלושת השבועות של פורענות שמתחילים בי"ז בתמוז יש בהם מדרגה עליונה מאוד, אלא שהיא נסתרת וכל עוד אנו בדרך לגאולתנו, עבודתינו היא רק בבחינה של שבע המדרגות הנמוכות וע"ז תקנו לנו לקרוא הפטרות של נחמה כדי לחזק את רוחנו וכוחנו בהתמודדות המוטלת עלינו, אבל ישנה עוד בחינה של שלוש מדרגות עליונות שהיא בבחינת ירושה לעתיד לבא ועל כן שלושת השבועות באמת ימי ששון ושמחה הם, אך הדבר יתגלה רק לעתיד לבא. כשנשלים אנו את עבודתינו בכבוש בחינת שבעה עממים, רק אז יתן לנו הקב"ה ירושה גם את שלש הבחינות של שלש אומות שמבוטאות בשלשת השבועות.
לפי זה אפשר להבין דבר תמוה, תשעה באב הוא יום שאין אומרים בו תחנון ולא סליחות והסיבה היא משום דמקרי מועד, (שו"ע תקנ"ט, ד') כמו שכתוב באיכה "קרא עלי מועד" ולכאורה, איך זה מהווה מקור? הלוא יש המשך לפסוק וכתוב בו "קרא עלי מועד לשבור בחורי" (איכ א', ט"ו), איך יכול להיות פסוק כזה כראיה לכך שתשעה באב הוא מועד ולא אומרים בו תחנון? אלא צריך לומר שתשעה באב באמת בפנימיותו הוא יום טוב, הוא מועד, אלא שאנחנו עדיין נפגשים בגלוי רק במאבק ובכח השלילי שלעומת הכח הפנימי הטהור ולכן הוא יום אבל אך לעתיד לבא יתגלה המימד הפנימי של יום זה והוא יהפך ויתגלה כיום טוב. דברים אלו כתב בספר "אוהב ישראל" לרה"ק מאפטא בפרשת פנחס (העירני עליו הרב שלמה קורץ שליט"א) וזה לשונו:
"ועל פי הנ"ל מבואר שאלו הכ"א יום הם ימים טובים גדולים מאוד אך בעוונותינו הרבים עדיין אין אנו ראויים להם וטובייהו גניז בגווייהו. ואם ירצה ה' כשנזכה במהרה בימינו לעשות תשובה ומעשים טובים לזכך החומר ולהעביר זוהם הזהב אז יתגלה רב טוב הצפון כי אז נהיה ראויים לכל הברכות וישועות טובות מצד הדין. ואז יהיו הכ"א ימים, ימים טובים גדולים ונוראים אשר אין להעריך והם מקוריים שרשיים לכל הכ"א ימים טובים שאנו עושים בזמן הזה. ועל כולם יהיה ט' באב למועד יותר גדול. ולזה אנו קורין פרשת פינחס אשר כל המועדות כתובים בו בימים האלו כי מהם נמשכים כל המועדות והמשכיל יבין כל זה: ולכך תקנו חכמינו ז"ל בהפטרות שמן י"ז תמוז עד יום הכיפורים ג' דפרענותא וז' דנחמתא, כי אלו הג' שבתות יש לומר, הם נגד ג' ראשונות ולא נתגלו עדיין כנ"ל והז' הם נגד ז' ימי הבנין. כי המועדות שבזמן הזה הם מעולם הזמן".
אולי אפשר לפרש את כוונת הרב זצ"ל בפתגמו לחודש תמוז את היסוד הנ"ל.
בשו"ע סי' תקנ"א סי"ח כתוב "צריך ליזהר מי"ז תמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם" כלו' יש סכנה בלהכות את התלמידים בימים אלו וע"כ לא יכו אפי' ברצועה דקה (שם במשנה ברורה), אומר הרב זצ"ל בפתגמו "בין המצרים נגאל עם, ע"י מורים חמושים בגבורה רוחנית שאינם צריכים למקל חובלים".
את עניין אי הכאת התלמידים בימים אלו שכרגע סיבתו היא חשש הסכנה בימים שיש בהם שליטה של קטב מרירי. לוקח הרב ומגלה את המימד הפנימי שיש בימים אלו, ומבאר את סיבת אי ההכאה מכח מדרגת הימים כפי שהולכים ומתגלים בתהליך גאולתם של ישראל. השיבה לארץ ישראל מגלה את מדרגתם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל שאומרת הגמ' במס' סנהדרין כ"ד. שקרוים נעם שמנעימים זה לזה להבדיל מתלמידי חכמים שבבבל שקרוים מקל חובלים. וזה מה שאומר הרב, זה נכון שלא יכו את התלמידים בימי בין המצרים, אבל עומק הדברים הוא שימים אלו מסוגלים להצמיח כוחות של תורה ארצי ישראלית שיודעת להאיר מכח גבורה פנימית רוחנית מלאה עוצמה ואינה זקוקה כבר לכפייה חיצונית של מקל חובלים.
יהי רצון שנזכה שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
