ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתלמוד יש ויכוח בשאלה אם אהרון בניו צריכים להיחשב נציגים של האל בפני עם ישראל, או נציגים של עם ישראל בפני הקב"ה, כביכול. התלמוד מכריע בפן המשפטי של השאלה הזאת, אך השאלה כשלעצמה עדיין תקפה. איך אנחנו צריכים לראות את הכהנים ואת המנהיגים הרוחניים של עם ישראל? האם הם נציגים אנושיים של רצון האל, ולכן עלינו לראות בהם מלאכים יותר מאשר בני אדם?
ואולי עלינו לראות אותם דווקא כמשרתים צנועים של העם היהודי שמנסים לגשר על הפער שבין הקדושה האלוקית והחולשה האנושית. המדרש מלמד אותנו שבתחילה לא רצה אהרון לקבל עליו את תפקיד הכהן הגדול. נראה שהוא היה מודע לכך שאם יקבל על עצמו תפקיד מנהיגות רם כזה, הוא יחשוף את עצמו למשפט האל ובעקבות זאת גם להשלכות טרגיות על משפחתו.
אהרון זוכר את חלקו בחטא העגל, ולכן הוא לא בטוח שהוא האדם המתאים לתפקיד. אחיו משה, שגם לו יש ספקות משלו בשאלה אם הוא האדם שצריך להנהיג את עם ישראל, מגויס על ידי הקב"ה, כביכול, לשכנע את אהרון לקבל עליו את האחריות העצומה של עבודת המקדש, שירות העם והקמת משפחת כוהנים לעם ישראל לעולמי עד.
אנחנו רואים בדברי נביא מאוחר יותר, כפי שכתוב לנו בתרי עשר, שעם ישראל מבקש את הכוהנים, כי "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא".
בגמרא מתייחסים למילים האלה ואומרים שרק אם הכהן דומה באמת למלאך ה' צבאות בחייו הפרטיים ומתנהל בהתאם, אז יבקשו תורה מפיהו. אך אם הכהן איננו דומה למלאך ה' צבאות בהתנהגותו ובמעשיו, אל יבקשו תורה מפיהו.
באמירה הזאת מציבה הגמרא לכהן רף גבוה מאוד. רק אנשים מעטים יוצא לפגוש בחיים שבאמת יכולים להיחשב דומים למלאכים. אולי זאת הייתה אחת הסיבות לכך שאהרון היסס לפני שהסכים לקבל עליו את תפקיד הכהן הגדול של עם ישראל.
למרות כל זאת, איש מאתנו לא יכול להתחמק מעבודת האל, אך אדם חייב להבין את הסכנות והמכשלות הנלוות לכל תפקיד ההנהגה בעולם היהודי, ובמיוחד בעולם היהודי הדתי. אני נזכר באנקדוטה שמספרים על רבנו ישראל ליפקין מסלנט שביקש לשלוח את תלמידו, רבי יצחק בלאזר לכהן כרב בסנט פטרבורג במאה ה-19. הרב בלאזר מחה ואמר "אני חושש לכהן בתפקיד כזה ובמקום כזה." ועל כך השיב לו הרב ליפקין "אז את מי אשלח? מישהו שאיננו חושש?" זה טיבה של ההנהגה היהודית בכל הדורות, מאהרון ועד ימינו אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
