ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבח לה'
אָמַר הַמְחַבֵּר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לוֹ יֵאוֹת* עִנְיַן הָאֶחָד הָאֲמִתִּי, הַקַּדְמוֹן בִּמְצִיאוּתוֹ, הַמַּתְמִיד טוֹבָתוֹ*, אֲשֶׁר בָּרָא כָּל הַנִּמְצָאוֹת לְאוֹת* עַל אַחְדוּתוֹ, וְיָצַר יְצִירוֹת לְעֵד עַל גְבוּרָתוֹ, וְהֵחֵל חֲדָשׁוֹת* לְהָעִיד עַל חָכְמָתוֹ וְגֹדֶל טוּבוֹ, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ", וּכְתִיב (תְּהִלִּים קמה, י־יב): "יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה, כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ".
החכמה היא הגדולה שבטובות
וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבַּטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר הֵיטִיב בָּהֶם הַבּוֹרֵא לַעֲבָדָיו הַמְדַבְּרִים*, אַחֲרֵי הַמְצִיאוֹ אוֹתָם* עַל* תְּכוּנוֹת הַכָּרָתָם בָּהֶן גְּמוּרָה וַהֲבָנָתָם שְׁלֵמָה, הִיא הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּי רוּחָם וְנֵר שִׂכְלָם, וְהַמְבִיאָה אוֹתָם אֶל רְצוֹן הָאֱלֹהִים, וְהַמַּצֶּלֶת אוֹתָם מִקִּצְפּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב, ו): "כִּי יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְאָמַר אֱלִיהוּא (אִיּוֹב לב, ח): "אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם", וְדָנִיֵּאל אָמַר (דָּנִיֵּאל ב, כא): "יָהֵב חָכְמְתָא* לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה", וְאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מח, יז): "אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ".
חלקי החכמה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
1 - לימוד שבועי באמונה טו- כא תמוז תשע"ד
2 - חובות הלבבות - הקדמה חלק א'
3 - הקדמה חלק ב'
טען עוד
חלקי החכמה הם שערים
וְכָל חֶלְקֵי הַחָכְמָה לְפִי מַחֲלֹקֶת עִנְיְנֶיהָ הֵמָּה שְׁעָרִים, פְּתָחָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לַמְדַבְּרִים* לְהַשִּׂיג בָּהֶם הַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁמִּקְצָת הַחָכְמוֹת הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְעִנְיַן הַתּוֹרָה, וּמִקְצָתָם הַצֹּרֶךְ עֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם.
החכמות שלצורך העולם
וַאֲשֶׁר הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְעִנְיַן הָעוֹלָם הִיא הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא חָכְמַת טִבְעֵי הַגּוּפוֹת וּמִקְרֵיהֶן, וְהַחָכְמָה הַתִּיכוֹנָה שֶׁהִיא חָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ. וּשְׁתֵּי הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה מוֹרוֹת עַל כָּל סוֹדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתוֹעֲלוֹתָיו וַהֲנָאוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ, וּמוֹרוֹת עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמְּלָאכוֹת וּמִינֵי הַתַּחְבּוּלוֹת לְצָרְכֵי הַגּוּפוֹת וּלְעִנְיְנֵי קִנְיְנֵי הָעוֹלָם.
___________________________________
יֵאוֹת – ראוי. הַמַּתְמִיד טוֹבָתוֹ – המשפיע טובה על הבריות בתמידות. לְאוֹת – לראיה. וְהֵחֵל חֲדָשׁוֹת – חידש וברא את העולם. הַמְדַבְּרִים – בני האדם. אַחֲרֵי הַמְצִיאוֹ אוֹתָם – בכך שיצירתם. עַל – עם. יָהֵב חָכְמְתָא וכו' – נותן חכמה לחכמים ומדע ליודעי בינה. הַיְצִירוֹת – מדעי הטבע. הַגּוּפוֹת – מיני הברואים. הַשִּׁמּוּשׁ – שהאדם נעזר בהם לצרכיו. הַמִּנְיָן וְהַשִּׁעוּרִים – חשבון והנדסה. כַּנֶּפֶשׁ וְכַשֵּׂכֶל וְכָאִישִׁים הָרוּחָנִיִּים – הכרת הנשמה והמלאכים. לַמְדַבְּרִים – לבני האדם.
הקדמה
הקדמת חובות הלבבות היא מפתח לספר כולו. בהקדמה זו משרטט רבנו בחיי את הסיבות שהניעו אותו לחבר את ספרו. מתוך התבוננות שכלית ומתוך לימוד דברי התורה וחז"ל, נראה שהמצוות המוטלות על הלב תופסות מקום משמעותי וחשוב בעבודת ה'. אך למרות חשיבות התחום הרחב של חובות הלבבות, כלל לא עוסקים בו. כל סוגיית המצוות המוטלות על הלב אינו נושא שנלמד ומדובר דיו בקרב לומדי התורה. הלב נזנח. כשהלב אינו מתפקד כראוי אז הבריאות הרוחנית של האדם לוקה בחסר. כשלומדי התורה עסוקים בצד המעשי והנגלה של התורה, מתוך כוונות נמוכות ולא מטהרים את ליבם. ממילא גם המון העם מושפע מכך ועבודת ה' שלו חסרה וחלקית. רבנו בחיי הניף את הדגל של עבודת ה' הפנימית, העבודה שבלב. הוא מוכיח באופן ברור שזהו העיקר של התורה, שעיקר תשומת הלב וההשקעה הנפשית של עובד ה' האמיתי צריכים להיות בטהרת הלב ובחובות המוטלות עליו. לאותם עובדי ה' וכן גם לעצמו, חיבר רבנו בחיי ספר המבאר מצוות אלו. הספר כולל עשרה שערים הכוללים בתוכם את כל החובות המוטלות על הלב בעבודת ה'. הלומד אותם יזכך את ליבו ויגיע למדרגה הרמה של עבודת ה' בשלמות ובתמימות, באופן שפיו וליבו יהיו שווים בעשיית רצון ה'.
ביאורים
ספר 'חובות הלבבות' עוסק בעמידה של האדם מול הקב"ה. איך כל אחד יכול להגיע לעבודת ה' שלמה וזכה. לכן אין מתאים מלפתוח את הספר בשבח והודאה למי שאותו אנו עובדים, הקב"ה.
השבח מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא שבח על ייחודו של הקב"ה. ה' הוא היחידי שניתן לומר עליו שהוא אחד ואינו מורכב מכמה גורמים. היחיד שניתן לומר עליו שהוא קדמון. וכן היחיד שמתמיד ללא סוף בטובתו. החלק השני הוא הודאה על בריאת העולם ועל בריאתנו אנו. דרך בריאה זו ניתן לראות את גבורת ה', חכמתו העמוקה וטובו הבלתי פוסק.
ה' לא רק ברא אותנו, אלא גם נתן לנו כלים איך לחיות בצורה נכונה ולימד אותנו מהי הדרך בה נצעד. ולכן הטובה הגדולה ביותר שה' השפיע עלינו היא החכמה . רק על ידי החכמה אנו יכולים לעבוד את ה', ולעשות את רצונו. החכמה יכולה להציל אותנו מכעסו של ה' בעולם הזה ובעולם הבא אם נעבוד אותו בלב שלם.
ישנם שלושה סוגים של חכמות:
חכמת היצירות היא החכמה שכוללת את משפחת חכמות הטבע. בחכמה זו אנו למדים על המתרחש בעולמנו. הביולוגיה, הפיסיקה והבוטניקה הם חלק מאותה משפחה.
חכמת השימוש שהיא כל אותם החכמות שעוזרות לנו להשתמש בעולמנו על מנת להפיק ממנו את המירב להצלחתנו. מתמטיקה ונגינה הם חלק מחכמות אלו העוזרות לנו לחשב דברים או להגיע להרפיה נפשית ולשמחה.
שני סוגי חכמות אלו נמוכים מכיוון שהם עוזרים לאדם לחיות את חייו הגשמיים כאן בארץ. אין בהם הכרה בייחודו של האדם ובחלק הרוחני שקיים בו. חלקים אלו רק עוזרים להפיק מהעולם בו אנו חיים את מירב התועלת וההנאה הגופנית.
חכמת האלוהות היא החכמה השלישית. חכמה זו היא החכמה המיוחדת מכולם. היא החכמה שאינה עוסקת בחיי השעה ובעולם הזה, אלא עוסקת במושגים רוחניים: באמונה, בהכרה במציאותו של ה' ובמושגים כמו נשמה, מלאכים ועוד, והיא השער להבין את תורת ה'.
להצלחת בני ואורה שמאי וכל יוצאי חלציהם הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
