ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבח לה'
אָמַר הַמְחַבֵּר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לוֹ יֵאוֹת* עִנְיַן הָאֶחָד הָאֲמִתִּי, הַקַּדְמוֹן בִּמְצִיאוּתוֹ, הַמַּתְמִיד טוֹבָתוֹ*, אֲשֶׁר בָּרָא כָּל הַנִּמְצָאוֹת לְאוֹת* עַל אַחְדוּתוֹ, וְיָצַר יְצִירוֹת לְעֵד עַל גְבוּרָתוֹ, וְהֵחֵל חֲדָשׁוֹת* לְהָעִיד עַל חָכְמָתוֹ וְגֹדֶל טוּבוֹ, כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ", וּכְתִיב (תְּהִלִּים קמה, י־יב): "יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה, כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ, לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ".
החכמה היא הגדולה שבטובות
וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבַּטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר הֵיטִיב בָּהֶם הַבּוֹרֵא לַעֲבָדָיו הַמְדַבְּרִים*, אַחֲרֵי הַמְצִיאוֹ אוֹתָם* עַל* תְּכוּנוֹת הַכָּרָתָם בָּהֶן גְּמוּרָה וַהֲבָנָתָם שְׁלֵמָה, הִיא הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּי רוּחָם וְנֵר שִׂכְלָם, וְהַמְבִיאָה אוֹתָם אֶל רְצוֹן הָאֱלֹהִים, וְהַמַּצֶּלֶת אוֹתָם מִקִּצְפּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב, ו): "כִּי יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְאָמַר אֱלִיהוּא (אִיּוֹב לב, ח): "אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם", וְדָנִיֵּאל אָמַר (דָּנִיֵּאל ב, כא): "יָהֵב חָכְמְתָא* לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה", וְאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מח, יז): "אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ".
חלקי החכמה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
1 - לימוד שבועי באמונה טו- כא תמוז תשע"ד
2 - חובות הלבבות - הקדמה חלק א'
3 - הקדמה חלק ב'
טען עוד
חלקי החכמה הם שערים
וְכָל חֶלְקֵי הַחָכְמָה לְפִי מַחֲלֹקֶת עִנְיְנֶיהָ הֵמָּה שְׁעָרִים, פְּתָחָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לַמְדַבְּרִים* לְהַשִּׂיג בָּהֶם הַתּוֹרָה וְהָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁמִּקְצָת הַחָכְמוֹת הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְעִנְיַן הַתּוֹרָה, וּמִקְצָתָם הַצֹּרֶךְ עֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְתוֹעֶלֶת הָעוֹלָם.
החכמות שלצורך העולם
וַאֲשֶׁר הַצֹּרֶךְ אֲלֵיהֶם יוֹתֵר לְעִנְיַן הָעוֹלָם הִיא הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא חָכְמַת טִבְעֵי הַגּוּפוֹת וּמִקְרֵיהֶן, וְהַחָכְמָה הַתִּיכוֹנָה שֶׁהִיא חָכְמַת הַשִּׁמּוּשׁ. וּשְׁתֵּי הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה מוֹרוֹת עַל כָּל סוֹדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתוֹעֲלוֹתָיו וַהֲנָאוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ, וּמוֹרוֹת עַל כָּל עִנְיְנֵי הַמְּלָאכוֹת וּמִינֵי הַתַּחְבּוּלוֹת לְצָרְכֵי הַגּוּפוֹת וּלְעִנְיְנֵי קִנְיְנֵי הָעוֹלָם.
___________________________________
יֵאוֹת – ראוי. הַמַּתְמִיד טוֹבָתוֹ – המשפיע טובה על הבריות בתמידות. לְאוֹת – לראיה. וְהֵחֵל חֲדָשׁוֹת – חידש וברא את העולם. הַמְדַבְּרִים – בני האדם. אַחֲרֵי הַמְצִיאוֹ אוֹתָם – בכך שיצירתם. עַל – עם. יָהֵב חָכְמְתָא וכו' – נותן חכמה לחכמים ומדע ליודעי בינה. הַיְצִירוֹת – מדעי הטבע. הַגּוּפוֹת – מיני הברואים. הַשִּׁמּוּשׁ – שהאדם נעזר בהם לצרכיו. הַמִּנְיָן וְהַשִּׁעוּרִים – חשבון והנדסה. כַּנֶּפֶשׁ וְכַשֵּׂכֶל וְכָאִישִׁים הָרוּחָנִיִּים – הכרת הנשמה והמלאכים. לַמְדַבְּרִים – לבני האדם.
הקדמה
הקדמת חובות הלבבות היא מפתח לספר כולו. בהקדמה זו משרטט רבנו בחיי את הסיבות שהניעו אותו לחבר את ספרו. מתוך התבוננות שכלית ומתוך לימוד דברי התורה וחז"ל, נראה שהמצוות המוטלות על הלב תופסות מקום משמעותי וחשוב בעבודת ה'. אך למרות חשיבות התחום הרחב של חובות הלבבות, כלל לא עוסקים בו. כל סוגיית המצוות המוטלות על הלב אינו נושא שנלמד ומדובר דיו בקרב לומדי התורה. הלב נזנח. כשהלב אינו מתפקד כראוי אז הבריאות הרוחנית של האדם לוקה בחסר. כשלומדי התורה עסוקים בצד המעשי והנגלה של התורה, מתוך כוונות נמוכות ולא מטהרים את ליבם. ממילא גם המון העם מושפע מכך ועבודת ה' שלו חסרה וחלקית. רבנו בחיי הניף את הדגל של עבודת ה' הפנימית, העבודה שבלב. הוא מוכיח באופן ברור שזהו העיקר של התורה, שעיקר תשומת הלב וההשקעה הנפשית של עובד ה' האמיתי צריכים להיות בטהרת הלב ובחובות המוטלות עליו. לאותם עובדי ה' וכן גם לעצמו, חיבר רבנו בחיי ספר המבאר מצוות אלו. הספר כולל עשרה שערים הכוללים בתוכם את כל החובות המוטלות על הלב בעבודת ה'. הלומד אותם יזכך את ליבו ויגיע למדרגה הרמה של עבודת ה' בשלמות ובתמימות, באופן שפיו וליבו יהיו שווים בעשיית רצון ה'.
ביאורים
ספר 'חובות הלבבות' עוסק בעמידה של האדם מול הקב"ה. איך כל אחד יכול להגיע לעבודת ה' שלמה וזכה. לכן אין מתאים מלפתוח את הספר בשבח והודאה למי שאותו אנו עובדים, הקב"ה.
השבח מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא שבח על ייחודו של הקב"ה. ה' הוא היחידי שניתן לומר עליו שהוא אחד ואינו מורכב מכמה גורמים. היחיד שניתן לומר עליו שהוא קדמון. וכן היחיד שמתמיד ללא סוף בטובתו. החלק השני הוא הודאה על בריאת העולם ועל בריאתנו אנו. דרך בריאה זו ניתן לראות את גבורת ה', חכמתו העמוקה וטובו הבלתי פוסק.
ה' לא רק ברא אותנו, אלא גם נתן לנו כלים איך לחיות בצורה נכונה ולימד אותנו מהי הדרך בה נצעד. ולכן הטובה הגדולה ביותר שה' השפיע עלינו היא החכמה . רק על ידי החכמה אנו יכולים לעבוד את ה', ולעשות את רצונו. החכמה יכולה להציל אותנו מכעסו של ה' בעולם הזה ובעולם הבא אם נעבוד אותו בלב שלם.
ישנם שלושה סוגים של חכמות:
חכמת היצירות היא החכמה שכוללת את משפחת חכמות הטבע. בחכמה זו אנו למדים על המתרחש בעולמנו. הביולוגיה, הפיסיקה והבוטניקה הם חלק מאותה משפחה.
חכמת השימוש שהיא כל אותם החכמות שעוזרות לנו להשתמש בעולמנו על מנת להפיק ממנו את המירב להצלחתנו. מתמטיקה ונגינה הם חלק מחכמות אלו העוזרות לנו לחשב דברים או להגיע להרפיה נפשית ולשמחה.
שני סוגי חכמות אלו נמוכים מכיוון שהם עוזרים לאדם לחיות את חייו הגשמיים כאן בארץ. אין בהם הכרה בייחודו של האדם ובחלק הרוחני שקיים בו. חלקים אלו רק עוזרים להפיק מהעולם בו אנו חיים את מירב התועלת וההנאה הגופנית.
חכמת האלוהות היא החכמה השלישית. חכמה זו היא החכמה המיוחדת מכולם. היא החכמה שאינה עוסקת בחיי השעה ובעולם הזה, אלא עוסקת במושגים רוחניים: באמונה, בהכרה במציאותו של ה' ובמושגים כמו נשמה, מלאכים ועוד, והיא השער להבין את תורת ה'.
להצלחת בני ואורה שמאי וכל יוצאי חלציהם הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
