ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
אָמַר הַמְּחַבֵּר: אַךְ הַצֹּרֶךְ אֶל הַהֶעָרָה* עַל עֲבוֹדַת יְיָ וַחֲלָקֶיהָ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם חַיָּב בַּעֲבוֹדַת יְיָ יִתְבָּרַךְ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל וְהַהַכָּרָה, וְיֵשׁ בֵּין עֵת הֵרָאוֹת הַטּוֹבוֹת* עַל הָאָדָם, וּבֵין עֵת שֶׁיַּשְׂכִּיל* וְיַכִּיר מַה שֶּׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶם מִן הָעֲבוֹדָה, זְמַן אָרֹךְ, הָיְתָה הֶעָרַת הָאָדָם עַל מַה שֶּׁחַיָּב בּוֹ* מִן הַמַּעֲשִׂים וֶאֱמוּנַת הַלְּבָבוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם תִּשְׁלַם לוֹ הָעֲבוֹדָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ חוֹבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּלִי דָת עַד שֶׁיִּגָּמֵר שִׂכְלוֹ.
ענייני ההערה
וְהַהֶעָרָה עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים. אֶחָד מֵהֶם* תָּקוּעַ בַּשֵּׂכֶל, נָטוּעַ בְּהַכָּרַת הָאָדָם, נוֹצַר עָלָיו בְּשֹׁרֶשׁ בְּרִיאָתוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ. וְהַשֵּׁנִי קָנוּי בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁמַע*, וְהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר יַגִּיעֶנָּה* הַנָּבִיא* אֶל בְּנֵי אָדָם לְהוֹרוֹתָם דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה, אֲשֶׁר הֵם חַיָּבִים בָּהּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
23 - עבודת ה' חלק ג'
24 - עבודת ה' חלק ג'
25 - לימוד שבועי האמונה ז- יג אב תשע"ד
טען עוד
חולשת ההערה בשכל
פֶּרֶק שֵׁנִי
אַךְ הַצֹּרֶךְ הַמֵּבִיא אֶל כָּל חֵלֶק* מֵחֶלְקֵי הַהֶעָרָה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהַהֶעָרָה הַתְּקוּעָה בַּשֵּׂכֶל נֶחֱלֶשֶׁת מִשְּׁלשָׁה פָנִים, הִתְחַיַּבְנוּ לְחַזְּקָהּ בַּהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה*.
הפכיות הנפש והגוף
וְהָאֶחָד מֵהַשְּׁלשָׁה פָנִים הוּא, מִפְּנֵי שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם מִדְּבָרִים שׁוֹנִים* זֶה מִזֶּה, וּטְבָעִים מִתְגַּבְּרִים זֶה עַל זֶה, וּמֵעֲצָמִים זֶה הֵפֶךְ זֶה, וְהֵם נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ, וְנָטַע הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּנַפְשׁוֹ מִדּוֹת וְכֹחוֹת יִכְסֹף בָּהֶם לִדְבָרִים*, כַּאֲשֶׁר יִתְנַהֵג בָּם הָאָדָם יִגְדַּל בָּהֶם גּוּפוֹ וְיִתְחַזֵּק עַל יִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, וְיִשָּׁאֵר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי עַל עִנְיָנוֹ, וְאִם יִפָּסְדוּ אִישָׁיו*. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת הִיא הַתַּאֲוָה לַהֲנָאוֹת הַגּוּפִיּוֹת, וְהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל מִינֵי הַחַי הַגָּדֵל*. וְהִרְכִּיב הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם עוֹד מִדּוֹת וְכֹחוֹת, יִכְסֹף בָּהֶם אֶל דְּבָרִים* כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם יִמְאַס בַּעֲמִידָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיַחְפֹּץ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְהִיא הַהַכָּרָה הַשְּׁלֵמָה*.
התגברות הגוף בתאוות
וּמִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הַהֲנָאוֹת הַגּוּפִיּוֹת קוֹדְמוֹת אֶל נֶפֶשׁ הָאָדָם מִנְּעוּרָיו, וְצִוּוּתוֹ* בָהֶם מִתְּחִלַּת עִנְיָנוֹ חָזָק, וְגִדּוּלוֹ עֲלֵיהֶם נָחוּץ יוֹתֵר, הִגְבִּירָה מִדַּת הַתַּאֲוָה עַל שְׁאָר מִדּוֹתָיו, עַד שֶׁגָּבְרָה עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁנּוֹצַר עָלָיו* הָאָדָם, וְטַחָה מֵרְאוֹת עֵינוֹ, וְאָבְדוּ סִימָנֵי חֲמוּדוֹתָיו. וְהֻצְרַךְ הָאָדָם בַּעֲבוּר זֶה לִדְבָרִים שֶׁהֵם חוּץ לוֹ, לַעֲמֹד בָּהֶם כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ הַמְגֻנָּה, וְהִיא הַתַּאֲוָה לַהֲנָאוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, וּלְהַחֲיוֹת בָּהֶם סִימָנֵי מִדָּתוֹ הַמְשֻׁבַּחַת, וְהוּא הַשֵּׂכֶל. וְהַדְּבָרִים הָהֵם הֵם עִנְיָנֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהֶם הָאֵל בְּרוּאָיו דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ עַל יְדֵי שְׁלוּחָיו וּנְבִיאָיו, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם.
___________________________________
הַצֹּרֶךְ אֶל הַהֶעָרָה – הכרת הטוב היא מידה טבעית, ולכן יש לבאר את הצורך לכתוב על כך ולעורר על חובתנו לעבוד את ה'. עֵת הֵרָאוֹת הַטּוֹבוֹת – משעת לידתו של אדם. עֵת שֶׁיַּשְׂכִּיל – בבגרותו. מַה שֶּׁחַיָּב בּוֹ – מצוות התורה. אֶחָד מֵהֶם – הכרת הטוב הטבעית. הַשֵּׁמַע – חובת הציות. יַגִּיעֶנָּה – ימסור. הַנָּבִיא – משה רבנו ושאר הנביאים. כָּל חֵלֶק וכו' – בפרק ראשון נזכרו שתי הערות: הערה השכלית הטבעית והערת התורה, ויש צורך בשתיהן. בַּהֶעָרָה הַתּוֹרִיָּה – חיובי מצוות התורה. מִדְּבָרִים שׁוֹנִים וכו' – חומר ורוח. יִכְסֹף בָּהֶם לִדְבָרִים – לרדיפה אחר עניני גשמיות כאכילה וריבוי הממון. וְאִם יִפָּסְדוּ אִישָׁיו – אף אם ימותו בני אדם פרטיים, כללות המין האנושי לעולם תתקיים. כָּל מִינֵי הַחַי הַגָּדֵל – בעלי חיים. דְּבָרִים – ענייני רוחניות ודבקות בה'. וְהִיא הַהַכָּרָה הַשְּׁלֵמָה – מידה זו היא שלמות השכל ודעת ה'. וְצִוּוּתוֹ – חיבורו. שֶׁנּוֹצַר עָלָיו – השכל הוא עיקר מטרת האדם.
ביאורים
פרק א
טבעי מאוד שהאדם ירצה שיהיה לו רצון ספונטני לעבודת האלוהים, בהתאם לעיקרון ש"עשה האלוהים את האדם ישר" [קהלת ז, כט], מה שאומר שכל הדחפים הטובים והרוחניים נמצאים כבר בתוכנו. אולם, המציאות מוכיחה שרק בסוף הדרך, כשהאדם כבר בעל מדרגה גבוהה הוא יכול להתנהל בצורה כזו. לכן מוכרח האדם בתחילת דרכו לעורר את רצונו בצורה בחירית ומלאכותית כדי שירצה להיות טוב ולעבוד את ה'. הוא יוכל לעשות זאת על ידי שילוב של טובו המולד והבנתו האישית בחשיבות העניין, יחד עם התורה, הדרישות שלה, ההדרכות שלה וההבטחות שלה.
פרק ב
בפרק הקודם ראינו שבתחילת הדרך על האדם להתאמץ לעורר את רצונו לעבודה. דבר זה אפשרי על ידי הבנתו האישית או על ידי התורה. גם כאן, היינו נותנים עדיפות לאפשרות הראשונה, שהכול ייבנה מתוך הבנתנו האישית. כך היינו מחוברים לדברים הרבה יותר. אף על פי כן, אין אפשרות להתחיל בצורה כזו, ובתחילת הדרך עלינו לעורר את רצוננו גם על ידי דברים שמחוצה אלינו כאזהרות התורה וכהבטחותיה. זאת מפני שלושה יתרונות שיש לחומריות שבנו על הרוחניות שבנו. היום נעסוק בראשון והוא שבשונה מהצדדים הרוחניים שלנו, בהם הקב"ה נתן לנו מרחב גדול של בחירה, בצדדים החומריים שלנו הוא נטע דחפים חזקים שמתחילים מיד עם לידתנו ולעולם אינם פוסקים. זאת, כיוון שאילו רגע אחד האדם היה מתעלם מהצדדים החומריים שלו - הוא היה אובד. דחפים אלו הם בסיס החיים, ומן ההכרח שהבסיס יהיה חזק ויציב. אמנם, מציאות זו נותנת יתרון לצדדים החומריים ומפרה את האיזון בינם לבין הצדדים הרוחניים. על כן האדם נדרש להיעזר בדברים שמחוצה אליו כדי לסייע לצד הרוחני שבו, וסיוע זה הוא מקבל מהתורה.
הרחבות
•התורה, השכל ומה שביניהם
וְהַהֶעָרָה עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד מֵהֶם תָּקוּעַ בַּשֵּׂכֶל. וְהַשֵּׁנִי קָנוּי בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁמַע, וְהִיא הַתּוֹרָה. ב'חזון הצמחונות והשלום' מביא הרב קוק את דברי רבנו בחיי בפרקים אלו כלפי האדם הפרטי: "בפרטן של בני אדם, יפה פירש החסיד בחובת הלבבות, שיסוד המוסר בנוי על יסודן של שתי הערות (מעוררים לעבודת ה'): הערת התורה (על ידי לימוד תורה) והערת השכל (על פי הבנת האדם), והערת התורה מביאה להערה השכלית, שכשהיא משתלמת באדם הוא מוסיף על ידה ללכת באורח צדקה גבוה ונעלה...". באמצעות לימוד התורה הולך האדם ומתעלה, עד שצדיקים הופכים את התורה להיות חלק מאישיותם.
הרב קוק מרחיב יסוד זה, על פי הבטחת הנביאים, ומבאר שהתעלות זו הינה בעצם נחלת הכלל: "כמשפט פרטי בני אדם, כן הוא גם כן משפט הכלל, אלא שדרך הפרטים קצרה וישרה, ודרך הכלל ארוכה וסבוכה... אותה ההערה השכלית שהיא בעת ירידת הרוח נחלה רק לחלק קטן מבני האדם, מחסידים וחכמים נשאים שבהם – תהיה דרך הרבים כשיתקיים מה שכתוב: 'וכל בניך לִמּוּדֵי ה'' [ישעיהו נד, יג], ו'נתתי את תורתי בקרבם ועל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה' [ירמיהו לא, לב]". על מנת לזכות לדרגה זו נדרשת מאיתנו עבודת התבוננות גדולה ועמוקה: "אלא שאנו צריכים להסתכל על אותם הרשמים שהניחה תורה, שעל ידם יחזור המאור האלוהי השכלי לבֹא" [חזון הצמחונות והשלום עמ' י].
לעילוי נשמת יונתן בן סולטנה דהן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
